מינהל המזון והתרופות האמריקאי, ה־FDA, אישר אתמול את Rasonque, או daraxonrasib, תרופה ממוקדת חדשה לטיפול בסרטן לבלב גרורתי. מדובר באישור משמעותי במיוחד בתחום שבו במשך עשרות שנים אפשרויות הטיפול היו מוגבלות, ובמחקר שלב 3 שהוביל לאישור התרופה כמעט הכפילה את משך ההישרדות החציוני בהשוואה לכימותרפיה.
האישור ניתן למבוגרים עם אדנוקרצינומה גרורתית של הלבלב שקיבלו לפחות טיפול מערכתי אחד קודם, או שאינם מתאימים לטיפול מערכתי המשלב כמה תרופות. התרופה נלקחת כטבליה פעם ביום ופועלת נגד משפחת חלבוני RAS, אחד המנועים המרכזיים להתפתחות סרטן הלבלב.
החדשות עוררו תגובה גם בישראל. פרופ' עידו וולף, ראש המערך האונקולוגי באיכילוב, כתב ברשת X כי האישור התקבל מוקדם מהצפוי.
"הפתעה ממש. ה־FDA אישר לשימוש את התרופה החדשה לסרטן הלבלב, דרקסונרסיב, חודשים לפני הזמן הצפוי", כתב. לדבריו, המשמעות עבור המטופלים בישראל עשויה להיות מהירה יחסית: "חדשות טובות, ניתן יהיה להביא אותה לארץ בקרוב". עם זאת, וולף הצביע גם על הצד הפחות חיובי של האישור: "תוכנית החמלה תיסגר והתרופה תינתן רק תמורת תשלום".
בשלב זה התרופה אינה רשומה בישראל, והאפשרות להביאה לחולים בארץ תלויה במסלולי הייבוא והאישורים הרפואיים הרלוונטיים וכן בזמינות התרופה ובעלותה.
13.2 חודשים לעומת 6.7 חודשים
מאחורי החלטת ה־FDA עומדות תוצאות מחקר RASolute 302, מחקר שלב 3 בינלאומי שכלל 500 חולים עם סרטן לבלב גרורתי שמחלתם התקדמה לאחר טיפול קודם.
248 מהמשתתפים קיבלו daraxonrasib ו־252 קיבלו כימותרפיה לפי בחירת הרופא. התוצאה המרכזית הייתה חריגה בנוף של סרטן הלבלב: משך ההישרדות החציוני עמד על 13.2 חודשים בקרב מקבלי התרופה החדשה, לעומת 6.7 חודשים בקרב מקבלי הכימותרפיה.
במילים פשוטות, נקודת הזמן שבה מחצית מהחולים עדיין היו בחיים הייתה כמעט כפולה בקבוצת התרופה החדשה.
גם הזמן עד להתקדמות המחלה השתפר באופן משמעותי. ההישרדות החציונית ללא התקדמות עמדה על 7.2 חודשים עם daraxonrasib לעומת 3.6 חודשים עם כימותרפיה. שיעור התגובה האובייקטיבית לגידול היה 31.6% לעומת 11.2% בלבד בכימותרפיה.
התוצאות, שהוצגו בכנס השנתי של האגודה האמריקאית לאונקולוגיה קלינית, ASCO, ופורסמו ב־New England Journal of Medicine, התקבלו בהתלהבות רבה בקהילה האונקולוגית.
המטרה שנחשבה במשך שנים כמעט בלתי ניתנת לטיפול
הסיבה לחשיבות המדעית של התרופה נמצאת בארבע אותיות: RAS.
מוטציות במסלול RAS נמצאות ביותר מ־90% ממקרי סרטן הלבלב, בעיקר בגן KRAS. כבר בשנות ה־80 הבינו החוקרים שמדובר באחד המנועים החשובים ביותר של המחלה, אך במשך עשרות שנים התקשו לפתח תרופה שתצליח לנטרל אותו.
אחת הבעיות הייתה המבנה של חלבון RAS. בניגוד לחלבונים אחרים שאליהם ניתן להצמיד מולקולה תרופתית בקלות יחסית, פני השטח שלו הקשו על יצירת תרופה שתיקשר אליו ביעילות. במשך שנים הוא אף נחשב למטרה כמעט בלתי אפשרית לטיפול תרופתי.
Daraxonrasib פועלת בצורה אחרת. היא מוגדרת כמעכב RAS פעיל רב בררני, ומכוונת למצב הפעיל של החלבון. בניגוד לתרופות קודמות שמכוונות למוטציה מסוימת מאוד, התרופה מסוגלת לפעול נגד כמה צורות של RAS.
זו גם הסיבה שהאישור נתפס כיותר מעוד תרופה חדשה לסרטן הלבלב: הוא מסמן הצלחה מול מטרה ביולוגית שנחקרה במשך יותר מארבעה עשורים.
האישור הגיע חודשים מוקדם מהצפוי
לצד התוצאות המרשימות, מדובר בטיפול משמעותי שעלול לגרום לתופעות לוואי. בין התופעות השכיחות דווחו פריחה, שלשולים, דלקת בריריות הפה, בחילות, עייפות, הקאות, כאבי בטן, בצקות, ירידה בתיאבון ודימומים.
במחקר דווחו תופעות לוואי בדרגה 3 ומעלה אצל 61.8% ממקבלי daraxonrasib לעומת 69.6% ממקבלי הכימותרפיה. עם זאת, רק 1.2% מהמטופלים בקבוצת התרופה הפסיקו את הטיפול בשל תופעות לוואי שיוחסו אליו, לעומת 11.2% בקבוצת הכימותרפיה.
ה־FDA העניק לתרופה קודם לכן מעמד של טיפול פורץ דרך, תרופת יתום ובחינה מועדפת. בחודש מאי אף התיר לרופאים בארצות הברית להגיש בקשות לקבלת התרופה במסגרת תוכנית Expanded Access, שאפשרה לחולים מסוימים לקבל אותה עוד לפני האישור הרשמי.
כעת האישור הסופי ניתן כ־6.5 חודשים לפני המועד הרגולטורי המתוכנן, נתון שמסביר את ההפתעה שאליה התייחס פרופ' וולף.
סרטן הלבלב נותר גם היום אחד מסוגי הסרטן הקטלניים ביותר. בארצות הברית בלבד מאובחנים מדי שנה כ־67 אלף חולים, ורוב מוחלט של גידולי הלבלב הם מסוג אדנוקרצינומה. האבחון נעשה לא פעם כשהמחלה כבר מתקדמת, והאפשרויות לאחר כישלון טיפול ראשון היו עד היום מוגבלות במיוחד.
Daraxonrasib אינה מרפאת את המחלה, והנתונים אינם אומרים שכל מטופל ירוויח ממנה באותה מידה. אבל במחלה שבה כל תוספת משמעותית לזמן החיים קשה כל כך להשגה, מעבר מהישרדות חציונית של פחות משבעה חודשים ליותר משנה הוא שינוי משמעותי.
ועכשיו, לאחר האישור האמריקאי, השאלה הרלוונטית לחולים בישראל היא כבר לא רק האם התרופה עובדת, אלא מתי ניתן יהיה לקבל אותה כאן, באיזה מסלול ובאיזה מחיר.