ויטמין D מוכר בעיקר בזכות תפקידו בבריאות העצמות והשרירים, אבל בשנים האחרונות מצטברות עדויות הקושרות אותו גם לתפקוד המוח, לשינה ולבריאות הקוגניטיבית. כעת מחקר חדש של חוקרים מאוניברסיטת אמורי בארצות הברית מצביע על קשר מסקרן במיוחד: בקרב מבוגרים שכבר סבלו מירידה קוגניטיבית קלה ומבעיות שינה, צריכה גבוהה של תוסף ויטמין D נקשרה לביצועים טובים יותר במבחן קוגניטיבי.
המחקר, שפורסם בכתב העת Sleep Medicine, כלל 54 מבוגרים עם הפרעת שינה ועם Mild Cognitive Impairment, או MCI, מצב המכונה ירידה קוגניטיבית קלה. מדובר בשלב שבו קיימת ירידה ניתנת לזיהוי בזיכרון או ביכולות חשיבה אחרות, אך היא עדיין אינה מגיעה לרמה של דמנציה.
החוקרים בדקו את צריכת תוספי ויטמין D של המשתתפים והשוו אותה לביצועיהם במבחן Montreal Cognitive Assessment, או MoCA, מבחן סקר נפוץ המשמש להערכת זיכרון, קשב, שפה, תפקודים ניהוליים ויכולות קוגניטיביות נוספות.
הממצא הבולט היה אצל המשתתפים שדיווחו כי הם צורכים לפחות 5,000 יחידות בינלאומיות של ויטמין D ביום. הציון שלהם במבחן הקוגניטיבי היה גבוה ביותר מ־13% בהשוואה למשתתפים שלא נטלו כלל תוסף ויטמין D, גם לאחר שהחוקרים ביצעו התאמות לגורמים נוספים שעשויים להשפיע על התוצאות.
לעומת זאת, מינונים יומיים נמוכים יותר של ויטמין D לא נקשרו במחקר לציונים קוגניטיביים טובים יותר.
למה דווקא אנשים עם הפרעות שינה?
הבחירה באנשים המתמודדים במקביל עם MCI ועם הפרעות שינה אינה מקרית. שתי התופעות עשויות להופיע בשלבים המוקדמים של הידרדרות קוגניטיבית, והקשר בין שינה לבריאות המוח מעסיק בשנים האחרונות חוקרים רבים.
"עבור מבוגרים המתמודדים גם עם הפרעות שינה וגם עם ירידה קוגניטיבית קלה, זו עשויה להיות נקודת זמן קריטית להתערבות, כאשר השינויים הקוגניטיביים כבר מתחילים להופיע, אבל עדיין עשויות להיות הזדמנויות לתמוך בבריאות המוח", הסבירה פרופ' ויקטוריה פאק, החוקרת הבכירה במחקר מבית הספר לסיעוד Nell Hodgson Woodruff באוניברסיטת אמורי.
לדבריה, איתור גורמים נגישים וניתנים לשינוי, ובהם צריכת ויטמין D, עשוי לקבל חשיבות הולכת וגוברת בשלבים המוקדמים של הירידה הקוגניטיבית, במיוחד לנוכח העלייה הצפויה במספר האנשים החיים עם אלצהיימר.
לפי הנתונים המובאים במחקר, יותר משבעה מיליון אמריקאים חיים כיום עם דמנציה מסוג אלצהיימר, והמספר צפוי להתקרב ל־13 מיליון עד שנת 2050.
מה הקשר בין ויטמין D לשינה?
ויטמין D הוא רכיב תזונתי חיוני המעורב בין היתר בתפקוד השרירים ומערכת העצבים. מחקרים קודמים מצאו קשרים גם בין רמות ויטמין D לבין איכות השינה והוויסות של מחזורי שינה וערות.
חסר בוויטמין D נקשר במחקרים קודמים להפרעות שינה, ובהן נדודי שינה ויקיצות תכופות במהלך הלילה. במקביל, הפרעות שינה שכיחות מאוד בקרב אנשים עם אלצהיימר. על פי החוקרים, כמחצית מהאנשים עם אלצהיימר בדרגה בינונית עד קשה מדווחים על הפרעות שינה.
היחסים בין שינה לקוגניציה מורכבים וכנראה פועלים בשני הכיוונים: שינויים מוחיים הקשורים לדמנציה יכולים לשבש את השינה, ואילו שינה לקויה עשויה להיות קשורה לבריאות מוחית ירודה יותר.
המחקר הנוכחי הוא, לדברי החוקרים, הראשון שבחן באופן ספציפי את הקשר בין נטילת תוספי ויטמין D לבין תפקוד קוגניטיבי בקרב אוכלוסייה בסיכון גבוה המתמודדת בו זמנית עם MCI ועם הפרעות שינה.
D2 או D3? במחקר לא נמצא הבדל
החוקרים בדקו גם אם לסוג ויטמין D שנצרך הייתה משמעות. ויטמין D2 מגיע בדרך כלל ממקורות צמחיים או מפטריות, ואילו D3 הוא הצורה שהגוף מייצר בעקבות חשיפה של העור לשמש ונמצאת גם במקורות מזון מן החי.
במחקר הנוכחי לא נמצא הבדל משמעותי בביצועים הקוגניטיביים בין מי שצרכו D2 לבין מי שצרכו D3.
זהו ממצא מעניין, אבל גם כאן חשוב לזכור שמספר המשתתפים הכולל היה קטן מאוד, ולכן קשה להסיק ממנו מסקנות רחבות לגבי ההבדלים בין שתי הצורות.
לפני שאתם רצים לקחת 5,000 יחידות ביום
כאן נמצאת ההסתייגות החשובה ביותר מהמחקר. החוקרים **לא נתנו למשתתפים באופן אקראי ויטמין D במינון של 5,000 יחידות ובדקו אם מצבם השתפר**. הם בחנו את צריכת התוספים שעליה דיווחו המשתתפים ואת הקשר שלה לציונים הקוגניטיביים שלהם.
לכן מדובר בקשר סטטיסטי ולא בהוכחה לסיבתיות. ייתכן, למשל, שאנשים שנטלו מינונים גבוהים של ויטמין D נבדלו מהאחרים גם במאפיינים נוספים הקשורים לבריאותם.
חשוב במיוחד שלא לפרש את המספר 5,000 IU כהמלצה חדשה לציבור. המחקר אינו מוכיח שמינון כזה משפר זיכרון, מונע אלצהיימר או מעכב את התפתחותה של דמנציה, והוא גם אינו קובע שאנשים צריכים להתחיל ליטול אותו ללא צורך רפואי.
למעשה, 5,000 יחידות בינלאומיות ביום הן מינון גבוה יחסית, ונטילה ממושכת של מינונים גבוהים של ויטמין D עלולה להיות כרוכה בסיכונים. לכן אין לשנות מינון או להתחיל טיפול במינון גבוה בעקבות המחקר ללא התייעצות רפואית.
המשמעות של המחקר בשלב זה צנועה יותר, אך מעניינת: התוצאות מספקות סיבה לבדוק במחקרים גדולים ומבוקרים האם ויטמין D אכן יכול להפוך לגורם שניתן להשפיע עליו בתקופה מוקדמת של ירידה קוגניטיבית.