אריתריטול הוא ממתיק נפוץ מאוד, שנחשב במשך שנים לנוח במיוחד: כמעט ללא קלוריות, אינו מעלה משמעותית את רמת הסוכר או האינסולין, וגורם בדרך כלל לפחות תופעות לוואי במערכת העיכול בהשוואה לממתיקים אחרים מאותה משפחה (סוכרים כוהליים).
אבל, בשנים האחרונות הצטברו נתונים שמעלים סימני שאלה לגבי השפעתו על מערכת הקרישה והסיכון הקרדיו־וסקולרי.
אז אני מתחילה ישר מהשורה התחתתונה - מבחינתי, כל עוד הספק הזה קיים, עדיף לבחור במוצר אחר כאשר אריתריטול מופיע ברשימת הרכיבים.
מהו אריתריטול?
אז כאמור אריתריטול שייך למשפחת הסוכרים הכוהליים, או הפוליאולים, יחד עם סורביטול, מניטול, קסיליטול ומלטיטול.
בניגוד לסוכרים הכוהליים האחרים, אריתריטול הוא מולקולה קטנה מאוד ולכן נספג ממש בקלות ובמהירות במעי הדק. כ־90% ממנו נספגים לדם ורוב הכמות מופרשת בהמשך בשתן כמעט ללא שינוי. יש לכך יתרון מסויים, כי אז בעצם רק חלק קטן מגיע למעי הגס, והוא בדרך כלל גורם לפחות גזים ושלשולים בהשוואה לסורביטול או מניטול.
אבל, היתרון הזה מתבטל לעומת חיסרון אחר.
המחקר שעורר את הדאגה
ב־2023 פורסם ב־Nature Medicine מחקר גדול שכלל יותר מ־4,000 אנשים. החוקרים מצאו שרמות גבוהות יותר של אריתריטול בדם היו קשורות לסיכון גבוה יותר להתקף לב, שבץ או מוות קרדיו־וסקולרי במהלך שלוש שנים שלמות של מעקב.
האנשים עם הצריכה הגבוהה יותר האריתריטול היו בסיכון גבוה בערך פי 1.8-2.2 לעומת אלו שצרכו פחות או בכלל לא.
המחקר כלל גם ניסויים נוספים עם תוצאות לא ממש משמחות: אריתריטול הגביר תגובתיות של טסיות דם במעבדה והגביר יצירת קרישי דם.
בניסוי אחר בבני אדם, שתיית אריתריטול העלתה מאוד את רמתו בדם, והרמה נשארה גבוהה במשך יותר מיומיים.
ב־2024 פורסם ב־Arteriosclerosis, Thrombosis, and Vascular Biology מחקר התערבות באנשים בריאים. התערבות זה אומר שלא רק צפו באנשים ומה הם אוכלים, אלא ביקשו מהם לעשות פעולה כלשהי כדי לבדוק למה היא גורמת בגוף: במקרה זה, המשתתפים נתבקשו לשתות או 30 גרם אריתריטול או 30 גרם גלוקוז.
התוצאה - לאחר צריכת האריתריטול, רמתו בדם עלתה ביותר מפי 1,000, ובמקביל נצפתה עלייה בתגובתיות הטסיות ובפוטנציאל ליצירת קריש. בקבוצת הגלוקוז לא נצפתה אותה השפעה על הטסיות.
חשוב להגיד - המחקרים האלה עדיין אינם מוכיחים שצריכת אריתריטול גורמת להתקפי לב בבני אדם, אבל השילוב בין קשר אפידמיולוגי לבין השפעה ישירה על טסיות הדם בהחלט מצדיק זהירות.
ההבדל מסורביטול
סורביטול ומניטול שייכים לאותה משפחה, אבל הגוף מטפל בהם אחרת.
סורביטול - נפוץ במסטיקים, בגלידות דיאטטיות.. חלק גדול יותר ממנו נשאר במעי ואינו נספג. הכמות שאינה נספגת מושכת מים למעי ועוברת פירוק חלקי על ידי חיידקי המעי. לכן הוא עלול לגרום לגזים, כאבי בטן ושלשולים בכמות גדולה.
אריתריטול, לעומתם, נספג כמעט כולו לדם. דווקא היתרון הזה מבחינת מערכת העיכול הוא הסיבה לכך שריכוזו בדם יכול לעלות במהירות לאחר צריכה.
מניטול הוא גם סוכר כוהלי, וחשבתי שכדאי להוסיף עליו פסקה שלמה כי בניגוד לאריתריטול, דווקא במקרה שלו התגלו דברים הפוכים, ודווקא במחקר ישראלי. במחקר שפורסם ב־2013 ב־Journal of Biological Chemistry נמצא שמניטול עיכב הצטברות של אלפא־סינוקלאין, חלבון שמעורב במחלת פרקינסון, במעבדה ובמודלים של זבובים ועכברים. כלומר - הוא חודר למוח, ובחלק מהמקרים עזר לטיפול בפרקינסון.
בהמשך נערך גם מחקר קליני קטן באנשים חולי פרקינסון. הוא בדק בעיקר בטיחות וסבילות, אבל לצערנו המחקר הזה לא היה גדול מספיק כדי לבדוק יעילות. החוקרים לא מצאו שיפור מובהק במדדים הקליניים, ולכן בשלב זה מניטול עדיין אינו טיפול מוכח בפרקינסון.
אריתריטול יכול להסתתר גם בממתיקים בשם אחר
זו נקודה הכי חשובה שכדאי במיוחד לבדוק על האריזה:
סטיביה ו־monk fruit מתוקים מאות פעמים יותר מסוכר, ולכן בממתיקים גרגיריים מוסיפים לעיתים חומר שנותן נפח ומרקם. במוצרים כאלה החומר הזה יכול להיות אריתריטול.
לדוגמה, בממתיק שממותג כממתיק על בסיס סטיביה, אריתריטול הוא הרכיב הראשון והגדול ביותר לפי משקל, ורק אחריו מופיע מיצוי סטיביה.
גם תערובות שמכילות אלולוז יכולות לכלול אריתריטול. יש בשוק תערובות שבהן מופיעים יחד אריתריטול, אלולוז, סטיביה ו־monk fruit. לכן השם הגדול בחזית האריזה פחות חשוב מרשימת הרכיבים.
כאשר אני רואה אריתריטול ברשימת הרכיבים, אני מעדיפה לבחור מוצר אחר. יש כיום מספיק חלופות, ואין בעיניי סיבה להתעקש דווקא על ממתיק שלגביו קיימים סימני שאלה קרדיו־וסקולריים.
גם סוכרלוז, למשל, אינו ממתיק מושלם ויש לגביו מחקרים ודיונים משלו, אבל נכון להיום אין לגביו אותו שילוב של עלייה חדה מאוד בריכוז בדם יחד עם עדויות להגברת פעילות טסיות וקרישיות שנמצא באריתריטול.
המסר הפשוט לצרכן הוא: לא להסתפק בכיתוב "סטיביה", "ללא סוכר" או "אלולוז" בחזית האריזה. כדאי להפוך את המוצר ולבדוק אם אריתריטול מופיע ברשימת הרכיבים.
