עבור רוב המבוגרים והילדים הגדולים, הידבקות ב-RSV תיראה כמו עוד הצטננות חורפית: נזלת, שיעול וכמה ימים לא נעימים. אצל תינוק בן שבועות או חודשים ספורים, אותו נגיף בדיוק עלול להיראות אחרת לגמרי. הנשימה נעשית מאומצת, האכילה הופכת קשה, רמת החמצן עלולה לרדת ולעיתים הדרך מחדר הילדים בבית מסתיימת בחדר המיון, באשפוז ואפילו בטיפול נמרץ.
זו אחת הסיבות לכך שהחורף הקרוב עשוי להיות שונה עבור הורים לתינוקות בישראל. אחרי עונת החורף הראשונה שבה ניתנה הגנה נגד RSV לכלל התינוקות בשנת חייהם הראשונה, כבר קיימים נתונים ראשוניים מעודדים מישראל. ובמקביל, מחקרים מהעולם מצביעים על הפחתה דרמטית בסיכון לאשפוז.
RSV, או Respiratory Syncytial Virus, הוא אחד הגורמים השכיחים ביותר לזיהומים בדרכי הנשימה. אצל תינוקות הוא עלול לגרום לברונכיוליטיס, לדלקת ריאות ולמצוקה נשימתית משמעותית.
המספרים ממחישים עד כמה מדובר בבעיה משמעותית. לפי משרד הבריאות, RSV אחראי לכ-75% מהאשפוזים בשל ברונכיוליטיס ולכ-25% מהאשפוזים בשל דלקת ריאות בתינוקות ובפעוטות. למעשה, מדובר בסיבה המובילה לאשפוז תינוקות בשנת החיים הראשונה.
חשוב גם לנפץ תפיסה מוטעית נפוצה: מחלה קשה אינה נחלתם של פגים או של תינוקות עם מחלות רקע בלבד. הם אמנם נמצאים בסיכון מוגבר, אך גם תינוק שנולד במועד ובריא לחלוטין עלול לפתח מחלת RSV קשה ולהזדקק לאשפוז.
השינוי הגדול שהחל בחורף האחרון
בספטמבר 2025 חל שינוי משמעותי בהתמודדות עם הנגיף בישראל, כאשר לתוכנית חיסוני השגרה נכנסה הגנה נגד RSV לכלל התינוקות בעונת החורף הראשונה לחייהם.
ליתר דיוק, לא מדובר בחיסון במובן הקלאסי, שבו מערכת החיסון מתבקשת לייצר בעצמה נוגדנים, אלא בחיסון סביל המבוסס על נוגדן חד שבטי בעל פעילות ממושכת. התינוק מקבל למעשה נוגדנים מוכנים שמספקים לו הגנה מפני הנגיף.
ההגנה ניתנת במנה אחת. תינוקות שנולדים במהלך עונת ה-RSV יכולים לקבל אותה בבית החולים לאחר הלידה, ואילו תינוקות אחרים מקבלים אותה בטיפת חלב לקראת העונה.
לתינוקות ולפעוטות הנמצאים בסיכון מוגבר למחלה קשה ניתנת הגנה גם בעונת ה-RSV השנייה לחייהם. בקבוצה זו נכללים, בהתאם להגדרות משרד הבריאות, בין היתר ילדים עם מחלת ריאות כרונית הקשורה לפגות, מחלת לב מולדת, סיסטיק פיברוזיס ומצבים רפואיים נוספים.
ומה קרה בחורף הראשון?
הנתונים הראשונים מישראל מספקים סיבה לאופטימיות.
לפי נתונים שהוצגו ביוני 2026, עד אמצע מרץ קיבלו את ההגנה כ-130 אלף תינוקות ופעוטות בישראל. בשבוע השיא של עונת 2025 עד 2026, שיעור הדגימות החיוביות ל-RSV בקרב תינוקות עד גיל שנה עמד על 29.9%. לשם השוואה, בשיא של שלוש העונות הקודמות השיעור נע בין 56% ל-59.7%.
גם בקהילה נרשם שינוי משמעותי: שיעור הביקורים בשל ברונכיוליטיס ירד ביותר ממחצית בשבוע השיא.
חשוב כמובן להתייחס לנתונים בזהירות. עונות RSV אינן זהות זו לזו, ולכן אי אפשר לייחס כל ירידה בתחלואה לגורם אחד בלבד. עם זאת, כאשר הנתונים הישראליים מצטרפים לניסיון שכבר הצטבר במדינות אחרות, התמונה הופכת מעניינת הרבה יותר.
המחקר שמצא ירידה של 83%
במחקר אירופי גדול נמצא כי מתן ההגנה הפחית בכ-83% את הסיכון לאשפוז עקב RSV.
גם בארצות הברית נרשמה מגמה דומה. בעונת 2024 עד 2025, שבה כבר נעשה שימוש נרחב באמצעי הגנה נגד RSV בתינוקות, שיעורי האשפוז בקרב תינוקות בני 0 עד 7 חודשים היו נמוכים בכ-28% עד 43% בהשוואה לעונות שקדמו למגפת הקורונה.
אצל התינוקות הצעירים ביותר, בני 0 עד חודשיים, שבהם מחלה נשימתית עלולה להיות מסוכנת במיוחד, הירידה באשפוזים הגיעה לכ-45% עד 52%.
אין פירוש הדבר שבישראל נראה בהכרח מספרים זהים. היקף התחלואה משתנה מעונה לעונה, וההשפעה תלויה בין היתר בשיעור התינוקות שיקבלו את ההגנה ובמועד שבו יקבלו אותה. אבל הנתונים מספקים בסיס טוב לצפות להפחתה משמעותית בתחלואה קשה ובאשפוזים.
לא רק פחות אשפוזים
המשמעות של מניעת RSV קשה אינה מסתכמת במספר המיטות במחלקות הילדים.
מחקר אירופי שנערך בקרב ילדים מתחת לגיל חמש שטופלו בקהילה מצא כי כמעט מחצית מההורים לילדים שחלו ב-RSV נאלצו להפסיד ימי עבודה. מחקרים אחרים מצאו שאשפוז של תינוק בשל RSV כרוך גם בחרדה ובעומס רגשי משמעותי על ההורים.
לכן, מניעת מחלה קשה עשויה להיות מתורגמת לפחות ביקורים במיון, פחות אשפוזים, פחות לילות ללא שינה ופחות לחץ על המשפחה כולה.
RSV פוגע גם במבוגרים, בעיקר בגיל המבוגר ובאנשים עם מחלות רקע, ובישראל קיימים חיסונים פעילים המיועדים גם לאוכלוסייה המבוגרת. אבל בכל הנוגע לילדים, השינוי המשמעותי הוא האפשרות להעניק כיום הגנה רחבה לתינוקות כבר בחורף הראשון לחייהם.
ההגנה נגד RSV לא תעלים את מחלות החורף. שפעת, RSV ונגיפים נשימתיים אחרים ימשיכו להגיע מדי שנה. אבל אם אפשר להפחית באופן משמעותי את הסיכון שמחלה שכיחה כל כך תביא תינוק לחדר המיון או לאשפוז, מדובר בשינוי שיכול להיות מורגש לא רק אצל המשפחות, אלא במערכת הבריאות כולה.
הכותב, פרופ' דב אלבוקרק, סמנכ"ל וראש חטיבת רפואה במאוחדת, מומחה ברפואת ילדים וחבר ועדת סל התרופות