התוסף הפופולרי שרבים נוטלים במינון יתר - וכמה שזה מסוכן

מחסור בברזל הוא אחת הבעיות התזונתיות הנפוצות בעולם, ולכן קל להבין מדוע תוספי ברזל הפכו למוצר שכיח בארון התרופות. אלא שבמקרה הזה, יותר ממש לא בהכרח טוב יותר. נטילת ברזל ללא צורך, או במינון גבוה מדי לאורך זמן, עלולה לגרום לתופעות לוואי ובמקרים מסוימים אף להצטברות מסוכנת של ברזל בגוף.

מחקר שפורסם בשנת 2024 בכתב העת JAMA Network Open העריך כי מחסור בברזל משפיע על כ-14% מהאוכלוסייה בעולם המערבי. כאשר בדיקות דם מגלות ערכים נמוכים של פריטין, המוגלובין, המטוקריט או ברזל בדם, לצד מדדים נוספים, ייתכן שמדובר באנמיה מחוסר ברזל.

התסמינים יכולים לכלול עייפות משמעותית, חולשה, קוצר נשימה, סחרחורת, קשיי ריכוז ולעיתים גם תסמונת הרגליים חסרות המנוחה. במקרים כאלה רופא עשוי להמליץ על נטילת תוסף. הבעיה מתחילה כאשר אנשים מחליטים לקחת ברזל על דעת עצמם, למשל בגלל עייפות, מבלי לדעת אם הם בכלל סובלים ממחסור.

לדברי ד"ר תומאס פלטה, המטולוג מהמרכז המקיף לסרטן סילבסטר במערכת הבריאות של אוניברסיטת מיאמי, מחסור בברזל נובע בדרך כלל מאחת משלוש סיבות: צריכה לא מספקת בתזונה, ספיגה לקויה של ברזל מהמזון או איבוד דם כרוני.

נשים הסובלות מדימום וסתי כבד, למשל, נמצאות בסיכון מוגבר למחסור בגלל אובדן דם. גם אנשים הסובלים מבעיות בספיגה במערכת העיכול או שעברו ניתוח בריאטרי עלולים להתקשות לספוג מספיק ברזל.

אבל עייפות בפני עצמה אינה סיבה להתחיל לקחת תוסף.

לדברי ד"ר דניאל לנדאו, מומחה באונקולוגיה ובהמטולוגיה, אחת הטעויות הנפוצות היא להניח שכל מי שעייף זקוק לברזל. לעייפות יש סיבות רבות, ולכן בדיקות דם הן הדרך הטובה ביותר לברר אם מחסור בברזל הוא אכן הבעיה.

יש לכך סיבה נוספת. מצבים רפואיים מסוימים, בהם תלסמיה ותסמונות מיאלודיספלסטיות, עשויים להציג תמונה שיכולה להתפרש בטעות כמחסור בברזל, אך לא ישתפרו בעקבות נטילת התוסף.

אין מינון אחד שמתאים לכולם. המינון נקבע בין היתר בהתאם לגיל, לחומרת המחסור, לסיבה שבגללה הוא נוצר ולהיריון.

לדברי פלטה, במקרים של מחסור בברזל מינון מקובל עשוי להיות 65 מ"ג ברזל אלמנטרי ביום, למשל בצורת ברזל סולפט. בהיריון הצרכים שונים, והוא מציין מינון של כ-27 מ"ג ברזל אלמנטרי ביום, בהתאם להמלצה רפואית.

חשוב להבחין בין כמות תרכובת הברזל שמופיעה בתוסף לבין כמות "הברזל האלמנטרי", כלומר כמות הברזל הזמינה בפועל. לכן לא כדאי לקבוע מינון רק על סמך המספר הגדול שמופיע בחזית האריזה.

פלטה מציין כי מנה בודדת של יותר מ-120 מ"ג ברזל אלמנטרי נחשבת ככל הנראה לכמות גבוהה מדי. בנוסף, נטילת ברזל מספר פעמים ביום אינה בהכרח יעילה יותר. בעבר היו הנחיות שהמליצו על נטילת ברזל עד שלוש פעמים ביום, אולם לדבריו, כיום גופים רפואיים מרכזיים בארצות הברית אינם ממליצים לרוב על ברזל פומי יותר מפעם ביום ברוב המצבים, למעט מצבים מסוימים כמו מחסור בברזל במחלת כליות כרונית.

אחת הדרכים החשובות ביותר לדעת אם אתם זקוקים לברזל וכיצד הגוף מגיב אליו היא באמצעות בדיקות דם ומעקב רפואי. כאשר נוטלים תוסף, חשוב במיוחד לעקוב אחר מדדים כמו המוגלובין ופריטין ולא להמשיך בטיפול במשך חודשים באופן אוטומטי.

יש גם סימנים גופניים שעלולים להופיע בעקבות נטילת ברזל. בין תופעות הלוואי השכיחות נמצאות עצירות, בחילות, אי נוחות או כאבים בבטן וצואה כהה.

תסמינים נוספים שעשויים להופיע במצבים של עודף ברזל כוללים כאבי מפרקים, ירידה בחשק המיני, ירידה בלתי מוסברת במשקל וכאבים במפרקי האצבעות. עם זאת, תסמינים כאלה אינם ייחודיים לעודף ברזל ודורשים בירור רפואי.

כאן הסיפור כבר הופך משמעותי יותר. צריכה עודפת של ברזל לאורך זמן עלולה להביא להצטברותו ברקמות ובאיברים, ובהם הכבד והלב.

לדברי פלטה, עומס ברזל שאינו מטופל עלול במקרים חמורים לגרום למחלות משמעותיות, ובהן שחמת הכבד ואי ספיקת לב. הבעיה היא שלגוף אין מנגנון יעיל להיפטר מעודפי ברזל. כאשר כבר נוצר עומס משמעותי, הטיפול עלול לכלול הוצאת דם באופן קבוע או שימוש בתרופות המסייעות להפחתת הברזל.

וזו בדיוק הסיבה שתוסף ברזל אינו עוד תוסף שכדאי לקחת "ליתר ביטחון". אם אתם עייפים, חלשים או חושדים שחסר לכם ברזל, הצעד הראשון הוא לא לפתוח בקבוק תוספים אלא לפנות לבירור רפואי ולבצע את בדיקות הדם המתאימות. אם אכן קיים מחסור, אפשר להתאים טיפול ולעקוב אחר התגובה אליו.

ברזל חיוני לגוף, אבל הגבול בין השלמת מחסור לבין נטילה מיותרת חשוב במיוחד. במקרה הזה, המטרה אינה לקחת כמה שיותר, אלא בדיוק את הכמות שהגוף זקוק לה.