אלכוהול הוא אחד הנושאים המבלבלים ביותר בעולם התזונה. מצד אחד, מחקרים רבים קושרים שתייה מופרזת לעלייה ברורה בסיכון לסרטן, למחלות לב ולתמותה מוקדמת. מצד שני, במשך שנים נטען כי שתייה מתונה, ובעיקר של יין אדום, עשויה להיות קשורה דווקא לבריאות לב טובה יותר.
מחקר חדש ורחב היקף מוסיף עכשיו שכבה נוספת לדיון. החוקרים עקבו אחר יותר מ-340 אלף מבוגרים בבריטניה במשך יותר מ-13 שנים בממוצע, ובדקו לא רק כמה אלכוהול הם שתו, אלא גם איזה סוג.
התוצאה הייתה מורכבת: שתייה גבוהה העלתה את הסיכון לתמותה ללא קשר לסוג המשקה, אבל ברמות נמוכות עד בינוניות נצפו הבדלים בין יין לבין בירה, סיידר ומשקאות חריפים.
יין דווקא הוריד ב-21% סיכון לתמותה ממחלות לב
המשתתפים חולקו לקבוצות לפי כמות האלכוהול שצרכו. בקבוצת השתייה הגבוהה, החוקרים מצאו עלייה של 24% בסיכון לתמותה מכל סיבה, 36% בסיכון למוות מסרטן ו-14% בסיכון למוות ממחלות לב, בהשוואה למי שלא שתו או שתו לעיתים רחוקות.
כלומר, ברמת שתייה גבוהה, סוג האלכוהול כבר לא שינה הרבה. הסיכון היה גבוה בכל מקרה. אבל בכמויות נמוכות יותר הופיעה תמונה אחרת.
בירה, סיידר ומשקאות חריפים נקשרו לעלייה בסיכון לתמותה, בעוד שצריכת יין בכמויות נמוכות עד בינוניות נקשרה לסיכון נמוך יותר.
במיוחד בלט הנתון שלפיו צרכני יין בכמות בינונית היו בסיכון נמוך ב-21% לתמותה ממחלות לב וכלי דם בהשוואה למי שלא שתו או שתו לעיתים רחוקות.
לעומת זאת, גם צריכה נמוכה של בירה, סיידר או משקאות חריפים נקשרה לעלייה של כ-9% בסיכון לתמותה ממחלות לב וכלי דם.
למה דווקא יין בריא יותר משאר המשקאות?
החוקרים מציעים כמה הסברים אפשריים. יין אדום מכיל פוליפנולים ונוגדי חמצון, חומרים שנחקרו בעבר בהקשר של בריאות כלי הדם. בנוסף, אנשים ששותים יין נוטים לעיתים לצרוך אותו לצד ארוחה, במסגרת דפוס אכילה מסודר יותר.
לעומת זאת, שתיית בירה או משקאות חריפים נפוצה יותר מחוץ לארוחות ונקשרה במחקר גם לדפוסי תזונה פחות בריאים ולמאפייני אורח חיים שונים.
וזה בדיוק המקום שבו מתחילה הבעיה בפרשנות.
ד"ר קיי אלקרא, רופאת משפחה במחוז צפון של מכבי שירותי בריאות, מדגישה כי "השאלה האם סוג האלכוהול שאנחנו שותים משנה את ההשפעה שלו על הבריאות היא שאלה מורכבת, והמחקר הזה מוסיף לה נדבך מעניין. הוא מצביע על כך שלא רק כמות האלכוהול הנצרכת עשויה להיות קשורה לתוצאות בריאותיות שונות, אלא שגם לסוג המשקה עשוי להיות קשר. עם זאת, חשוב מאוד להבחין בין קשר סטטיסטי לבין הוכחה להשפעה ישירה".
לדבריה, "במחקר, שכלל יותר מ-340 אלף מבוגרים ונמשך למעלה מ-13 שנים, צריכה גבוהה של אלכוהול נקשרה לעלייה בסיכון לתמותה, ללא קשר לסוג המשקה. לעומת זאת, בקרב אנשים שצרכו כמויות נמוכות עד בינוניות, התמונה הייתה מורכבת יותר. צריכת בירה, סיידר ומשקאות חריפים נקשרה לסיכון גבוה יותר לתמותה, בעוד שבקרב צרכני יין נמצאה אסוציאציה שונה, ובכלל זה סיכון נמוך יותר לתמותה ממחלות לב וכלי דם".
לא, זה עדיין לא אומר שיין "בריא"
ד"ר אלקרא מזהירה מפני הכותרת המתבקשת: "אבל כאן בדיוק חשוב לעצור ולא להפוך את הממצא לכותרת שלפיה יין מגן על הלב. זה לא מה שהמחקר מוכיח", היא אומרת. "מדובר במחקר תצפיתי, ולכן הוא מאפשר לזהות קשרים בין הרגלי שתייה לבין תוצאות בריאותיות, אך אינו יכול להוכיח שהיין עצמו הוא שגרם לירידה בסיכון".
לדבריה, ייתכן שחלק מהפער קשור למאפיינים אחרים של שותי היין, כמו תזונה בריאה יותר, פעילות גופנית, מצב בריאותי, מצב חברתי והרגלי חיים.
וזהו אחד החסרונות המרכזיים של המחקר. צריכת האלכוהול דווחה על ידי המשתתפים בתחילת המחקר בלבד, ולכן החוקרים לא יכלו לעקוב אחר שינויים בהרגלי השתייה לאורך השנים. בנוסף, משתתפי UK Biobank נחשבים בריאים יותר בממוצע מהאוכלוסייה הכללית.
המסר: לא להתחיל לשתות בשביל הלב
"מבחינה רפואית, המסר החשוב בעיניי הוא שלא נכון להסתכל על אלכוהול כעל מוצר בריאות", אומרת ד"ר אלקרא. "אדם שלא שותה אלכוהול אינו צריך להתחיל לשתות יין כדי להפחית את הסיכון שלו למחלות לב. עבור מי שכן שותה, השאלה המרכזית היא קודם כול כמה הוא שותה ובאיזו תדירות, ולא האם מדובר דווקא ביין".
לדבריה, השפעת האלכוהול אינה מסתכמת בלב. היא יכולה להשתנות בהתאם לגיל, למחלות רקע, לתרופות ולגורמי סיכון נוספים.
"ככל ששותים יותר אלכוהול, כך גדל גם פוטנציאל הנזק, ואין כמות של אלכוהול שאפשר להמליץ עליה באופן גורף כבריאה".
השורה התחתונה, היא מסכמת, אינה שכוס יין ביום עושה טוב, אלא שהקשר בין אלכוהול לבריאות מורכב יותר ממה שנדמה. הכמות, תדירות השתייה, סוג המשקה ואורח החיים כולו חשובים יותר מכותרת פשוטה של "יין טוב, בירה רע".