הצבע הכתום, המרקם הרך והטעם המתוק גורמים לפאפאיה להיראות כמו פרי עתיר סוכר. בפועל, היא דווקא אחת האפשרויות הקלות והמרעננות יותר: 100 גרם פאפאיה מכילים כ־43 קלוריות וכ־7.8 גרם סוכר בלבד - פחות מבננה, ענבים, מנגו ופירות מתוקים רבים אחרים.
אבל היתרון הבולט ביותר שלה אינו דווקא כמות הקלוריות. פאפאיה היא מקור מצוין לוויטמין C, מכילה קרוטנואידים חשובים, הרבה מים וגם אנזים מפורסם בשם פפאין.
מה האנזים הזה באמת עושה, האם הוא משפר את העיכול, והאם כדאי למרוח פאפאיה על הפנים?
כדאי לדעת כי למרות התדמית הטרופית שלה, פאפאיה גדלה גם בישראל, בעיקר באזורים חמים ומוגנים יחסית. בשנים האחרונות אפשר למצוא יותר פירות מתוצרת מקומית, ולא רק פאפאיה מיובאת.
מעניין לדעת שמקור הפאפאיה באזור דרום מקסיקו ומרכז אמריקה, במהלך המאה ה־16 היא הועברה לאסיה ולאזורים טרופיים נוספים, וכיום מגדלים אותה במדינות.
יותר ויטמין C מתפוז
במאה גרם פאפאיה יש כ-61 מ"ג ויטמין C - כמות גבוהה יותר מזו שנמצאת בדרך כלל באותה כמות תפוז. מנה יפה של פאפאיה יכולה לספק חלק גדול מהכמות היומית המומלצת.
ויטמין C נחוץ לייצור קולגן, לשמירה על רקמות החיבור והעור, לתפקוד תקין של מערכת החיסון ולשיפור ספיגת הברזל ממזונות צמחיים. הוא גם נוגד חמצון שמסייע בהגנה על התאים מפני נזק חמצוני.
הצבע הכתום של הפאפאיה מעיד גם על נוכחות קרוטנואידים, ובהם בטא־קרוטן, שהגוף יכול להפוך לוויטמין A. ויטמין זה חשוב לראייה, לעור, לריריות ולמערכת החיסון. בפאפאיה נמצאים גם ליקופן וקרוטנואידים נוספים, בדומה לאלה המצויים בעגבניות ובפירות כתומים ואדומים.
פרי מתוק שמתאים גם לשמירה על המשקל
פאפאיה מורכבת ברובה ממים ולכן הנפח שלה גדול יחסית לכמות הקלוריות. היא יכולה להתאים כקינוח, כתוספת ליוגורט או כחלק מסלט פירות, בלי להגיע במהירות לכמות הסוכר והקלוריות שיש בפירות מרוכזים יותר.
כוס פאפאיה חתוכה מכילה בערך 60-70 קלוריות, תלוי בגודל הכוס. היא מספקת גם סיבים תזונתיים, שתורמים לשובע ולפעילות תקינה של מערכת העיכול.
היא אמנם מדורגת בדרך כלל כבעלת אינדקס גליקמי בינוני, אך מאחר שכמות הפחמימות במנה רגילה אינה גבוהה, העומס הגליקמי שלה נמוך. כלומר, לא נכון להסתכל רק על האינדקס הגליקמי ולהסיק שמדובר בפרי בעייתי. הכמות שאוכלים חשובה לא פחות.
למי שרוצה למתן עוד יותר את העלייה ברמת הסוכר אפשר לשלב אותה עם יוגורט, גבינה, שקדים או אגוזים, במקום לאכול כמות גדולה של הפרי לבדו.
הפפאין: האנזים שמפרק חלבונים
החומר המזוהה ביותר עם הפאפאיה הוא פפאין: אנזים שמסוגל לפרק חלבונים. זו הסיבה שפפאיה ירוקה שימשה במשך שנים לריכוך בשר: האנזים מפרק חלק מחלבוני השריר והופך את הבשר לרך יותר.
חשוב לדעת שריכוז הפפאין הגבוה נמצא בעיקר בשרף החלבי של הפאפאיה הלא־בשלה. בפאפאיה הכתומה והבשלה שאוכלים כפרי יש פחות פעילות אנזימטית. גם הפפאין שמשמש בתעשיית המזון מופק בדרך כלל מהשרף של פרי ירוק ולא מבשר הפרי הבשל.
האם פאפאיה באמת משפרת את העיכול?
פפאין יכול לפרק חלבונים בתנאי מעבדה ומשמש גם בתכשירים של אנזימי עיכול. עם זאת, לא צריך להסיק מכך שכל מי שאוכל פאפאיה אחרי הארוחה יעכל מיד טוב יותר את הבשר או ייפטר מנפיחות.
התרומה המעשית של פאפאיה בשלה למערכת העיכול נובעת ככל הנראה משילוב של כמה גורמים: מים, סיבים, המרקם הרך של הפרי וכמות מסוימת של אנזימים.
יש מחקר קטן שבו תכשיר המבוסס על פאפאיה שיפר תלונות כמו נפיחות ועצירות, אך הוא אינו מוכיח שאכילת כמה קוביות פאפאיה פועלת באותה צורה. אפשר בהחלט לשלב פאפאיה כחלק מתפריט שתומך בפעילות המעיים, אבל היא אינה תחליף לטיפול בעצירות, לבירור של כאבי בטן או לתפריט מאוזן.
השפעה חיובית על העור בקיץ
התרומה של הפאפאיה לעור אינה נובעת רק מהפפאין. היא עשירה בוויטמין C, הדרוש לייצור קולגן ולשמירה על חוזק וגמישות העור, וכן בבטא־קרוטן, שהגוף הופך לפי הצורך לוויטמין A ותורם להתחדשות תקינה של תאי העור. הקרוטנואידים ונוגדי החמצון שבפרי מסייעים גם בהגנה על התאים מנזק חמצוני, כולל זה שנגרם מחשיפה לשמש - אך כמובן אינם מחליפים קרם הגנה.
היכולת של פפאין לפרק חלבונים הפכה אותו גם למרכיב בתכשירים קוסמטיים ובפילינגים אנזימטיים. בריכוז מבוקר הוא מסייע להסרת תאים מתים מהשכבה החיצונית של העור ויכול להעניק לעור מראה חלק ורענן יותר.
אבל מכאן ועד מריחת פאפאיה ירוקה, קליפה או מיץ פאפאיה ישירות על הפנים - המרחק גדול. בריכוז גבוה הפפאין עלול לפגוע במחסום העור ולגרום לאדמומיות, צריבה, יובש או תגובה אלרגית. לכן עדיף להשתמש בתכשיר קוסמטי מוכן שנועד לעור, ולא להכין בבית מסכה מפאפאיה לא בשלה. בנוסף, מי שאלרגי ללטקס צריך להיות זהיר במיוחד, בשל אפשרות לתגובה צולבת עם פאפאיה.
איך כדאי לאכול אותה?
פאפאיה בשלה צריכה להיות מעט רכה למגע ובעלת קליפה שעוברת מירוק לצהוב־כתום. אפשר לאכול אותה כפי שהיא, להוסיף מעט לימון, לשלב ביוגורט, בסלט פירות או אפילו בסלט מלוח עם עלים ירוקים וגבינה.
הגרעינים השחורים אכילים, אך טעמם חריף ומריר ואין להם יתרון מוכח שמצדיק אכילה בכמות גדולה.
השורה התחתונה: פאפאיה אינה תרופה לעיכול ואינה מסכת פנים טבעית נטולת סיכון. אבל היא פרי מאוד מוצלח: דל יחסית בקלוריות ובסוכר, עשיר מאוד בוויטמין C, עתיר מים ובעל צבע כתום שמספק קרוטנואידים חשובים. וזה, גם בלי הבטחות מוגזמות, מספיק בהחלט.