כמה שמש באמת צריך ביום כדי ליהנות מהיתרונות מבלי להסתכן?

במשך עשרות שנים המסר הבריאותי בנוגע לשמש היה פשוט למדי: חשיפה לקרינה אולטרה סגולה מעלה את הסיכון לסרטן העור, ולכן כדאי לצמצם אותה ולהגן על העור. אלא שהמחקר בשנים האחרונות מצייר תמונה מורכבת יותר. חשיפה מוגזמת לשמש אכן מסוכנת, אבל גם להימנעות כמעט מוחלטת מאור השמש עשוי להיות מחיר בריאותי.

למעשה, חשיפה מתונה לשמש נקשרה בשורה של יתרונות, בהם ייצור ויטמין D, שיפור השינה ומצב הרוח, השפעה על מערכת החיסון ואפילו יתרונות אפשריים לבריאות הלב והמוח. השאלה הגדולה היא איפה עובר הגבול בין חשיפה מועילה לחשיפה שמתחילה להזיק.

ההשפעה המוכרת ביותר של אור השמש קשורה לוויטמין D. קרינת UVB מאפשרת לעור לייצר את הוויטמין, החיוני בין היתר לבריאות העצמות ולתפקוד השרירים. אבל זו אינה ההשפעה היחידה.

כאשר קרינת UVA מגיעה לעור היא מעודדת שחרור של תחמוצת חנקן, חומר המסייע להרחבת כלי הדם ועשוי לתרום לירידה בלחץ הדם. מחקרים מצאו גם קשרים בין חשיפה לאור יום לבין תפקוד קוגניטיבי טוב יותר, זמני תגובה מהירים יותר ושיפור בזיכרון.

אחד המחקרים המסקרנים שצוטטו בסקירה כלל יותר מ-360 אלף בני אדם. חשיפה לאור יום במשך כשעה וחצי ביום נקשרה בו לסיכון נמוך יותר להתפתחות דמנציה. חשוב להדגיש שמדובר בקשר שנצפה במחקר ולא בהוכחה לכך ששעה וחצי בשמש מונעת דמנציה.

גם השעון הביולוגי שלנו תלוי באור. אור הבוקר מאותת למוח שהיום התחיל, מדכא את הפרשת המלטונין ומסייע להגברת הערנות. אור השמש נקשר גם לעלייה בסרוטונין, מוליך עצבי המעורב בין היתר בוויסות מצב הרוח. מנגד, חשיפה מועטה מדי לאור יום נקשרה לתסמיני דיכאון, מצב רוח ירוד ונדודי שינה.

כאן התשובה הופכת מורכבת. אין מספר אחד שמתאים לכולם. משך החשיפה הדרוש משתנה בהתאם לצבע העור, הגיל, המיקום הגיאוגרפי, עונת השנה, מדד הקרינה וכמות העור החשופה.

פרופ' רבקה מייסון מאוניברסיטת סידני מסבירה כי לצורך ייצור ויטמין D, העיקרון הוא חשיפות קצרות ותכופות. אצל בעלי עור בהיר, חשיפה של הידיים, הזרועות או הרגליים במשך דקות ספורות ברוב ימות השבוע עשויה להספיק בתנאים מתאימים. באזורים שבהם הקרינה חזקה מאוד, מומלץ להתאים את מועד החשיפה ולהימנע מחשיפה ממושכת.

אצל בעלי עור כהה התמונה שונה. המלנין מספק הגנה טבעית מסוימת מפני נזקי הקרינה, אך במקביל מאט את ייצור ויטמין D בעור. מחקר שנערך בבריטניה מצא כי באביב ובקיץ אנשים בעלי עור חום כהה נזקקו לכ-25 דקות של חשיפה בצהריים כדי לייצר כמות מספקת של ויטמין D.

זו בדיוק הסיבה שהמלצות אחידות מסוג "עשר דקות שמש ביום" עלולות להטעות. אוסטרליה וניו זילנד אף עברו בשנים האחרונות להמלצות מותאמות יותר, המחלקות את האוכלוסייה לפי סוג העור והסיכון לסרטן העור.

הנקודה החשובה ביותר היא שחשיפה ממושכת אינה ממשיכה להעלות את ייצור ויטמין D ללא גבול. בשלב מסוים התועלת נעצרת, בעוד שהנזק ממשיך להצטבר.

חשיפה עודפת לקרינת UV מעלה את הסיכון לכוויות שמש, פיגמנטציה, הזדקנות מוקדמת של העור וסרטן העור. בבריטניה, למשל, מספר מקרי המלנומה החדשים עבר לראשונה את רף 20 אלף המקרים בשנה. לפי Cancer Research UK, כתשעה מכל עשרה מקרי מלנומה עשויים להיות ניתנים למניעה.

החשיפה בגיל צעיר חשובה במיוחד. מחקרים מצביעים על כך שכמות החשיפה לשמש בשני העשורים הראשונים לחיים משפיעה במידה משמעותית על הסיכון העתידי לסרטן העור. קרינת UV עלולה לפגוע גם בעיניים ולהעלות את הסיכון לקטרקט, ולכן ההמלצה להשתמש במשקפי שמש המספקים הגנת UV תקפה לכולם, ללא קשר לצבע העור.

גם הקיצוניות השנייה אינה רצויה. אנשים שכמעט אינם יוצאים החוצה, בעלי עור כהה החיים באזורים מעוטי שמש ואנשים שמכסים את רוב עורם נמצאים בסיכון מוגבר למחסור בוויטמין D. מחסור ממושך וחמור עלול לפגוע בעצמות ולגרום בין היתר לרככת בילדים ולאוסטאומלציה במבוגרים.

במקרים של מחסור אפשר כמובן להשתמש בתוספי ויטמין D, אך גם כאן יותר אינו בהכרח טוב יותר. צריכה של יותר מ-4,000 יחידות בינלאומיות ביום נחשבת בדרך כלל לכמות שעלולה להזיק ועלולה לגרום לעודף סידן בדם, עם השלכות אפשריות על העצמות, הכליות והלב.

השורה התחתונה היא שאין צורך לבחור בין פחד מוחלט מהשמש לבין שיזוף ממושך. העיקרון שעולה מהמחקר פשוט יותר: מעט ולעיתים קרובות. חשיפה קצרה ומותאמת אישית יכולה לספק יתרונות, אבל היא אינה הצדקה לשעות של שהייה בלתי מוגנת בשמש.