אחרי שחיסוני mRNA הפכו לאחד הסמלים הבולטים של מגפת הקורונה, הטכנולוגיה מגיעה כעת גם לאחת המחלות הוותיקות והעקשניות ביותר של החורף. מינהל המזון והתרופות האמריקאי, ה-FDA, אישר בשבוע האחרון את mFLUSIVA של מודרנה, חיסון השפעת הראשון בארצות הברית המבוסס על mRNA.
מעבר לעצם האישור, מדובר במהלך שממחיש מדוע חיסוני שפעת היו במשך עשרות שנים קשים כל כך לשיפור. הסיבה נמצאת דווקא בתהליך הייצור הוותיק שלהם, שמתחיל, פשוטו כמשמעו, בביצה.
מאז שנות ה-40 מיוצרים חלק גדול מחיסוני השפעת באמצעות גידול נגיפי השפעת בביצי תרנגולת מופרות. מדובר בתהליך מורכב שנמשך חודשים. כל אצווה דורשת בין תשעה ל-12 ימי הדגרה, ובהמשך נדרשים שלבים נוספים עד לייצור החיסון הסופי. התהליך כולו יכול להימשך כחצי שנה.
הבעיה היא שנגיפי שפעת אינם מחכים.
החיסון הקיים: יעילות שיכולה להגיע ל-20% בלבד
הזנים שייכללו בחיסון של עונת החורף נבחרים חודשים רבים מראש, לעיתים כבר בפברואר, בעוד שהחיסונים עצמם ניתנים בסתיו ובחורף. בזמן הזה הנגיף ממשיך להשתנות. אם הזן הדומיננטי בנובמבר שונה מספיק מזה שנבחר חודשים קודם, יעילות החיסון עלולה להיפגע.
וזו אינה הבעיה היחידה.
כאשר מגדלים נגיף שפעת בתוך ביצה, הוא נאלץ להסתגל לסביבה שאינה אנושית. בתהליך הזה עלולים להיווצר שינויים בחלבונים שעל פני הנגיף, בדיוק אותם חלבונים שמערכת החיסון אמורה ללמוד לזהות באמצעות החיסון. לפי מחקרים שנסקרו בכתבה, בין השנים 2011 ל-2020 מוטציות שנוצרו במהלך ההסתגלות לביצים תרמו לחוסר התאמה בין החיסון לנגיף אף יותר מהשינויים הטבעיים של הנגיף עצמו בחלק מהעונות.
התוצאה היא שחיסון השפעת, למרות תרומתו המשמעותית לבריאות הציבור, נותר אחד החיסונים הפחות יעילים בשימוש שגרתי. בהתאם לעונה ולמידת ההתאמה בין הזנים, יעילותו נעה לעיתים בין 20% ל-60%.
ועדיין, גם יעילות חלקית מצילה חיים. בעונת 2024 עד 2025 הוערך שחיסוני השפעת מנעו בארצות הברית לבדה כ-12 אלף מקרי מוות. באותה עונה נרשמו כ-51 מיליון מקרי מחלה, כ-710 אלף אשפוזים וכ-45 אלף מקרי מוות.
לשפעת יש גם השפעות מעבר למחלה החריפה עצמה. בשבוע שלאחר זיהום מאומת נמצא כי הסיכון להתקף לב גבוה בערך פי שישה מהרגיל.
איך mRNA משנה את המשוואה?
בניגוד לשיטה המסורתית, אין צורך לגדל נגיף שלם. החיסון מכיל הוראות גנטיות שמלמדות את תאי הגוף לייצר חלבון של נגיף השפעת. מערכת החיסון לומדת לזהות אותו ולהגיב אליו.
היתרון הגדול הוא הגמישות. אם צריך לשנות את הזן שאליו מכוון החיסון, ניתן לשנות את הרצף הגנטי במקום להתחיל מחדש תהליך ארוך של גידול נגיפים.
מודרנה מסרה לוועדה המייעצת של ה FDA כי היא מסוגלת לעבור מבחירת הזן לחיסון מוגמר בתוך כחודשיים עד שלושה, לעומת כחצי שנה בשיטות המסורתיות. המשמעות האפשרית היא שניתן יהיה לבחור את זני החיסון קרוב יותר לתחילת עונת השפעת וכך להגדיל את הסיכוי להתאמה לנגיפים שמתפשטים בפועל.
מה הראה הניסוי?
בניסוי שכלל כ-40,700 משתתפים, mFLUSIVA הראה יעילות יחסית גבוהה ב-26.6% לעומת חיסון שפעת במינון רגיל. בניתוח נוסף של מקרי שפעת חמורים מספיק כדי להוביל לפנייה לרופא נמצא יתרון של 33.7%, אם כי החוקרים מציינים כי הניסוי לא תוכנן מראש כדי להוכיח דווקא את הנתון הזה.
אבל יש גם מחיר.
כאב במקום ההזרקה דווח אצל כשני שלישים ממקבלי החיסון החדש, לעומת כ-30% בקבוצת ההשוואה. רוב התופעות חלפו בתוך יום או יומיים, אבל במציאות שבה אנשים רבים ממילא מוותרים על חיסון שפעת בגלל חשש מתופעות לוואי, זהו נתון משמעותי.
האישור עצמו גם אינו מבטיח שהחיסון יהפוך מיד לנפוץ. בארצות הברית עדיין קיימות שאלות לגבי המלצות רשמיות, כיסוי ביטוחי ונגישות לציבור.
ובכל זאת, האישור מסמן שינוי חשוב. במשך עשרות שנים ניסתה הרפואה לפגוע במטרה שזזה ללא הפסקה באמצעות טכנולוגיה שדורשת חודשים של הכנה. mRNA אינו מבטיח חיסון מושלם, ובוודאי אינו הופך את השפעת למחלה שנעלמה. אבל לראשונה הוא עשוי לאפשר לחיסון עצמו לנוע מהר יותר יחד עם הנגיף.
וזה אולי השדרוג החשוב ביותר שחיסון השפעת קיבל מזה עשרות שנים.