האם אחד המרכיבים הבסיסיים ביותר בתזונה שלנו עשוי להפוך לכלי נוסף במאבק בסרטן ובמחלות נגיפיות? מחקר חדש של חוקרי אוניברסיטת רוקפלר, שפורסם בכתב העת Cell, מצביע על כך שחומצת האמינו ארגינין ממלאת תפקיד משמעותי ביכולתה של מערכת החיסון לזהות תאים סרטניים ותאים שנדבקו בנגיפים.
לדברי החוקרים, כאשר רמות הארגינין בגוף יורדות, נפגע ייצורו של חלבון חיוני בשם MHC 1, המשמש מעין "שלט אזהרה" על פני התאים. החלבון מציג למערכת החיסון חלבונים זרים או פגומים, וכך מאפשר לתאי מערכת החיסון לזהות תאים סרטניים או נגועים ולהשמידם. כאשר כמותו פוחתת, תאים חריגים עלולים לחמוק ממנגנוני ההגנה של הגוף.
חומר שהגוף מייצר בעצמו
ארגינין היא חומצת אמינו שהגוף מייצר באופן טבעי, אך היא מתקבלת גם ממזונות עשירים בחלבון. היא משתתפת במגוון רחב של תהליכים ביולוגיים, ובהם בניית חלבונים החיוניים לתפקוד התאים.
בשנים האחרונות הצטברו עדויות לכך שרמות נמוכות של ארגינין קשורות למחלות שונות, ובהן גם סרטן המעי הגס. כבר בשנת 2023 הראו חוקרי המעבדה של פרופ' סוהייל טבאזואי כי מחסור בארגינין גורם לתאי סרטן המעי לצבור יותר מוטציות גנטיות.
במחקר הנוכחי ביקשו החוקרים להבין האם למחסור בארגינין יש גם השפעה ישירה על מערכת החיסון.
במסגרת המחקר בחנו החוקרים תרביות תאים ומודלים של מחלות שונות, ובהם סרטן המעי הגס, שפעת וזיהום בנגיף SARS CoV 2. אחד הממצאים הבולטים היה שבכל המחלות שנבדקו, ארגינין הייתה חומצת האמינו שרמתה הייתה הנמוכה ביותר.
בהמשך גילו החוקרים כי מחסור בארגינין פוגע בייצור של חלבוני MHC 1. במהלך ייצור החלבון, הריבוזומים, האחראים להרכבת החלבונים בתא, נעצרו משום שלא היה די ארגינין כדי להשלים את בנייתו.
התוצאה הייתה ירידה בכמות חלבוני MHC 1 על פני התאים. ללא אותם חלבונים, תאי מערכת החיסון מתקשים לזהות תאים סרטניים או תאים שנדבקו בנגיפים, וכך גדל הסיכוי שהם יצליחו להתחמק ממערכת ההגנה הטבעית של הגוף.
גם תוספת מתונה עשתה הבדל
החוקרים מצאו כי תוספת מתונה של ארגינין, בכמות הדומה לזו המצויה בכמה טבליות תוסף תזונה הנמכרות ללא מרשם, הצליחה להשיב את פעילותם של הגנים המעורבים בייצור חלבוני MHC 1.
"המחקר שלנו חושף כיצד מחסור בארגינין מפריע לפעילות מערכת החיסון ומעלה את האפשרות שהגדלת צריכת ארגינין עשויה להיות מועילה", אמרה ד"ר צ'יושואנג וו, החוקרת הראשונה של המחקר. לדבריה, בעתיד ייתכן שניתן יהיה לשלב תוספי ארגינין לצד טיפולים אחרים נגד סרטן או זיהומים נגיפיים.
גם פרופ' טבאזואי סבור כי מדובר בכיוון מחקר מבטיח. "ארגינין הוא חומר זמין וזול יחסית. אפשר לבחון בקלות את השפעתו בקרב מטופלים המקבלים אימונותרפיה או באוכלוסיות הנמצאות בסיכון מוגבר לזיהומים נגיפיים", אמר.
לאחר הניסויים בתאים עברו החוקרים לבחון את השפעת התזונה במודלים של עכברים. עכברים שניזונו מתפריט דל בארגינין פיתחו יותר גידולי מעי גס, בעוד שעכברים שקיבלו תזונה עשירה יותר בארגינין פיתחו פחות גידולים.
תוצאות דומות התקבלו גם במודלים של שפעת ושל נגיף SARS CoV 2. העכברים שקיבלו יותר ארגינין סבלו מתסמינים קלים יותר של הזיהומים הנגיפיים. להפתעת החוקרים, גם מתן ארגינין לאחר ההדבקה בשפעת הוביל לשיפור במצבם.
"הופתענו לגלות שלא רק השינויים הגנטיים, אלא גם שינוי פשוט בתזונה השפיע בצורה כה משמעותית", אמרה וו.
ייתכן שהממצאים מסבירים גם את השפעת ההזדקנות
לדברי החוקרים, ייתכן שהממצאים מספקים הסבר נוסף לכך שתזונה לקויה והזדקנות קשורות לעלייה בסיכון לסוגי סרטן מסוימים ולזיהומים נגיפיים.
רמות הארגינין יורדות באופן טבעי עם העלייה בגיל, וייתכן שתהליך זה מחליש בהדרגה את יכולתה של מערכת החיסון לזהות תאים חריגים ותאים נגועים.
עם זאת, החוקרים מדגישים כי בשלב זה כל הממצאים מבוססים על ניסויים בתרביות תאים ובעכברים. עדיין לא ידוע האם תוספי ארגינין ישפיעו באותו אופן גם בבני אדם, ולכן אין לראות במחקר המלצה להתחיל ליטול תוספים באופן עצמאי.
לדבריהם, השלב הבא יהיה לבחון האם תוספת ארגינין יכולה לשפר את יעילותם של טיפולים אימונולוגיים נגד סרטן או להפחית את חומרתן של מחלות נגיפיות במסגרת מחקרים קליניים בבני אדם.