מחקר חדש שפורסם בכתב העת Cancer Epidemiology מצא כי כמעט מחצית מרצי המרתון והאולטרה מרתון שהשתתפו בו אובחנו עם אדנומות, פוליפים טרום סרטניים במעי הגס, למרות שלא סבלו מתסמינים, לא היו להם גורמי סיכון מוכרים למחלה ולא הייתה להם היסטוריה משפחתית של סרטן המעי הגס. בנוסף, אצל כ-15 אחוז מהמשתתפים התגלו אדנומות מתקדמות, הנחשבות לנגעים בעלי סיכון גבוה יותר להתפתחות סרטן המעי הגס.
למרות הממצאים, החוקרים מדגישים כי המחקר אינו מוכיח שריצות סבולת מגבירות את הסיכון לסרטן המעי הגס. עם זאת, לדבריהם, הוא מעלה שאלות חשובות לגבי ההשפעה האפשרית של אימוני סבולת ממושכים על מערכת העיכול, שאלות שמחייבות מחקרים גדולים ומבוקרים יותר.
הממצאים שהפתיעו גם את החוקרים
במחקר השתתפו 94 רצי מרתון ואולטרה מרתון בני 35 עד 50. כל המשתתפים היו ללא תסמינים, ללא היסטוריה משפחתית של סרטן המעי הגס וללא גורמי סיכון ידועים למחלה. כולם עברו בדיקת קולונוסקופיה כחלק מפרוטוקול המחקר.
התוצאות הפתיעו את החוקרים. אצל 47 אחוז מהמשתתפים נמצאו אדנומות, פוליפים טרום סרטניים שעלולים, בחלק מהמקרים, להפוך עם השנים לסרטן המעי הגס אם אינם מאובחנים ומוסרים בזמן. בנוסף, אצל 15 אחוז מהמשתתפים נמצאו אדנומות מתקדמות, לעומת שיעור מוערך של כ-4 עד 6 אחוז בלבד באוכלוסייה הכללית באותו טווח גילאים.
אדנומות הן גידולים שפירים המתפתחים ברירית המעי, אולם חלקן עלולות לעבור שינוי ממאיר לאורך השנים. זו אחת הסיבות לכך שקולונוסקופיה נחשבת לבדיקה החשובה ביותר למניעת סרטן המעי הגס, משום שהיא מאפשרת לזהות ולהסיר את הפוליפים עוד לפני שהם הופכים לגידול סרטני.
שלושה מטופלים הובילו למחקר
המחקר נולד בעקבות סדרת מקרים יוצאת דופן שבהם נתקל ד"ר טימותי קנון, אונקולוג ומנהל שותף של התוכנית לגידולי מערכת העיכול במרכז הסרטן Inova Schar Cancer Institute בארצות הברית.
בתוך חודשים ספורים הגיעו אליו למרפאה שלושה מטופלים צעירים יחסית שאובחנו עם סרטן המעי הגס בשלב מתקדם. לשלושתם לא היו גורמי סיכון ידועים או היסטוריה משפחתית של המחלה, אולם היה להם מכנה משותף אחד: כולם היו רצי מרתון ואולטרה מרתון מנוסים.
צירוף המקרים הזה הוביל את החוקרים לבדוק האם ייתכן שקיים קשר בין שנים של אימוני סבולת אינטנסיביים לבין שכיחות גבוהה יותר של פוליפים טרום סרטניים.
לצורך המחקר נבחרו רצים שהשלימו לפחות חמישה מרתונים או שני מרוצי אולטרה מרתון. בנוסף לבדיקת הקולונוסקופיה נאסף מידע מפורט על היקף האימונים, הרגלי התזונה, שימוש בתוספי תזונה, היסטוריה רפואית וגורמי סיכון אפשריים נוספים.
איך ריצות ממושכות עשויות להשפיע על המעי?
החוקרים מעלים מספר מנגנונים אפשריים שעשויים להסביר את הממצאים.
לדבריהם, בזמן מאמץ גופני ממושך מוסט חלק גדול מזרימת הדם אל השרירים הפעילים ואל העור לצורך ויסות חום הגוף, בעוד שאספקת הדם למערכת העיכול פוחתת באופן זמני. אם מצב זה חוזר שוב ושוב במשך שנים, ייתכן שהוא גורם לפגיעה חוזרת ברירית המעי, לתהליכי דלקת ולמנגנוני תיקון שעלולים, לפחות מבחינה תיאורטית, לעודד היווצרות של פוליפים טרום סרטניים.
השערות נוספות שנבחנות כוללות השפעה של סטרס פיזיולוגי מתמשך, שינויים בהרכב חיידקי המעי והשפעתם המצטברת של עומסי אימון קיצוניים לאורך שנים.
עם זאת, החוקרים מדגישים כי בשלב זה מדובר בהשערות בלבד. המחקר אינו מוכיח קשר סיבתי בין ריצות סבולת לבין התפתחות אדנומות או סרטן המעי הגס, ולכן יש צורך במחקרים גדולים ומבוקרים יותר.
"אין סיבה להפסיק לרוץ"
לדברי ד"ר רונן ברנר, מנהל המערך האונקולוגי במרכז הרפואי וולפסון, הממצאים בהחלט מעוררים עניין, אולם יש לפרש אותם בזהירות.
"הנתונים מעלים שאלות חשובות שראוי להמשיך ולחקור, במיוחד לאור השיעור הגבוה של פוליפים טרום סרטניים שנמצאו בקרב רצי מרתון ואולטרה מרתון. עם זאת, מדובר במחקר ראשוני וקטן יחסית, שאינו מוכיח קשר סיבתי, ולכן אין בממצאיו כדי להמליץ להימנע מריצות סבולת או לשנות את ההמלצות הקיימות בנושא", הוא אומר.
לדבריו, המסר החשוב ביותר הוא חשיבות המודעות והאבחון המוקדם.
"גם אנשים שנחשבים בריאים מאוד, ובהם ספורטאים, אינם חסינים מפני סרטן המעי הגס. לעיתים קל לייחס תסמינים כמו דימום בצואה, שינוי מתמשך בהרגלי היציאות, כאבי בטן ממושכים, אנמיה, ירידה בלתי מוסברת במשקל או עייפות מתמשכת לעומס האימונים, אך חשוב שלא להתעלם מהם ולפנות לבירור רפואי במידת הצורך".
ד"ר ברנר מוסיף כי אבחון מוקדם של סרטן המעי הגס משפר משמעותית את סיכויי ההצלחה של הטיפול. לדבריו, גם עבור מטופלים המאובחנים בשלב גרורתי קיימות כיום אפשרויות טיפול מתקדמות, המאפשרות להתאים טיפול אישי למאפייני הגידול ולשלב המחלה, גם כאשר המחלה אינה מגיבה לטיפולים קודמים. "כיום קיימים טיפולים מתקדמים גם למחלה גרורתית, המאפשרים לשלוט במחלה לאורך זמן, להאריך הישרדות ולשמור ככל האפשר על איכות החיים".