רוב האנשים מכירים היטב את התחושה המכבידה שמלווה חשבון בנק במינוס, חשבונות שמצטברים או חוסר ודאות כלכלי. מעבר ללחץ הנפשי המיידי, מתברר כעת כי למצוקה כלכלית ממושכת עשויות להיות השלכות עמוקות הרבה יותר. מחקר חדש שנערך בבריטניה מצא כי אנשים שחיו במשך שנים תחת לחץ כלכלי מתמשך הפגינו בגיל העמידה ביצועים נמוכים יותר במבחני זיכרון ומהירות עיבוד מידע, גם כאשר החוקרים הביאו בחשבון את הרקע המשפחתי, ההשכלה והיכולות הקוגניטיביות שלהם בילדות.
המחקר, שהתפרסם בכתב העת המדעי *Innovation in Aging*, התבסס על אחד ממאגרי הנתונים הארוכים והמקיפים בעולם. החוקרים עקבו אחר יותר מ-2,700 גברים ונשים שנולדו כולם בחודש מרץ 1946 בבריטניה. המשתתפים הסכימו לאורך עשרות שנים למסור מידע על מצבם הבריאותי, הכלכלי והחברתי, מה שאפשר לחוקרים לבחון כיצד נסיבות החיים משפיעות על בריאותם לאורך זמן.
החוקרים התמקדו בשנות הבגרות המוקדמות והאמצעיות, החל מאמצע שנות ה-20 ועד תחילת שנות ה-50 לחייהם של המשתתפים. הם מצאו כי מי שנכללו באופן עקבי בחמישון התחתון מבחינה כלכלית, כלומר ב-20 האחוזים בעלי ההכנסה הנמוכה ביותר, הציגו בהמשך החיים ביצועים איטיים יותר במבחנים שבדקו מהירות עיבוד מידע, חישובים ויכולת לזכור מידע.
גם בקרב משתתפים שלא היו בהכרח העניים ביותר, אך דיווחו לפחות פעמיים במהלך סוף שנות ה-30 או שנות ה-40 לחייהם כי הם מתקשים לשלם חשבונות, נצפתה בהמשך ירידה בתפקודי הזיכרון וביכולות הקוגניטיביות.
מעקב ארוך שנמשך לאורך עשרות שנים
אחד הממצאים הבולטים היה שהקשר הזה נותר בעינו גם לאחר שהחוקרים נטרלו גורמים שעלולים היו להסביר אותו, ובהם תנאי החיים בילדות, רמת ההשכלה והיכולות הקוגניטיביות שנמדדו כבר בגיל צעיר. המשמעות היא שהלחץ הכלכלי שנצבר לאורך החיים הבוגרים עשוי להיות גורם משמעותי בפני עצמו.
לדברי ז'אק ולס, סוציולוג כמותי מאוניברסיטת לונדון קולג' ואחד ממחברי המחקר, היתרון הגדול של העבודה הנוכחית הוא המעקב הארוך שנמשך לאורך עשרות שנים. לדבריו, מחקרים רבים בתחום בוחנים אנשים בנקודת זמן אחת בלבד, ולכן קשה להבין מה קדם למה. במקרה הזה ניתן היה לבחון את רצף האירועים לאורך החיים.
עם זאת, גם החוקרים מדגישים כי המחקר אינו יכול לקבוע במדויק איזה חלק מההשפעה נובע מהלחץ הכלכלי עצמו ואיזה חלק קשור להרגלים שמאפיינים יותר אנשים החיים בעוני, כמו עישון או צריכת אלכוהול. למרות זאת, הם סבורים כי התמונה הכוללת מצביעה על כך שהמצוקה הכלכלית קדמה לשינויים שנצפו במוח ולא להפך.
פגיעה מוקדמת יותר בקצב הירידה הקוגניטיבית
לדברי ולס, אחד ההסברים האפשריים הוא שלחץ כלכלי כרוני יוצר עומס מתמשך על הגוף ועל המוח. לחץ כזה עלול לעודד תהליכי דלקת ולהעסיק באופן קבוע את משאבי הקשב והחשיבה, כך שנותרים פחות משאבים לביצוע משימות קוגניטיביות אחרות.
המחקר העלה גם ממצא מעניין נוסף. בגילים המבוגרים יותר קצב הירידה הקוגניטיבית של המשתתפים שסבלו מלחץ כלכלי היה דווקא איטי יותר בהשוואה לאחרים. החוקרים משערים שאין מדובר ביתרון, אלא בכך שהפגיעה הופיעה מוקדם יותר ולכן נותר פחות תפקוד שאפשר לאבד בהמשך החיים.
ארליין גרונימוס, חוקרת מאוניברסיטת מישיגן שלא הייתה מעורבת במחקר, מציעה פרשנות נוספת לממצאים. לדבריה, ייתכן שחלק מהאנשים שסבלו מההשפעות הבריאותיות הקשות ביותר של לחץ מתמשך, כמו מחלות לב או סרטן, כלל לא הגיעו לגיל המבוגר ולכן אינם מיוצגים במדגם המאוחר.
לדבריה, חשוב גם לא לצמצם את התופעה לכסף בלבד. לדבריה, לחץ כלכלי הוא לעיתים ביטוי לחוסר שוויון חברתי רחב יותר, וגם גורמים כמו אפליה, תנאי חיים וסביבה חברתית עלולים להשפיע על בריאות המוח לאורך השנים.
החוקרים אינם מציעים בשלב זה דרך מעשית שבאמצעותה אדם הנמצא במצוקה כלכלית יוכל למנוע את ההשפעות האפשריות על מוחו. עם זאת, הם סבורים כי הממצאים מעבירים מסר חשוב למקבלי ההחלטות. השקעה בצמצום עוני ובהפחתת לחץ כלכלי אינה רק צעד חברתי או כלכלי, אלא עשויה להיות גם השקעה בבריאות הציבור ובהפחתת הסיכון לבעיות קוגניטיביות בגיל המבוגר.
בסופו של דבר, המחקר מצטרף לשורת עבודות המראות כי הבריאות אינה נקבעת רק על ידי גנטיקה או אורח חיים, אלא גם על ידי המציאות היומיומית שבה אנשים חיים. כאשר הדאגה כיצד לשלם את החשבון הבא מלווה אדם במשך שנים, ייתכן שהמחיר אינו מתבטא רק באיכות החיים, אלא גם באופן שבו המוח מתפקד לאורך זמן.
