יוסי ערבליך הוא לא רק יועץ רפואי - הוא נחשב לאחד המומחים המחוזרים בעולם הרפואה בישראל, אחד כזה שבכירי עולם הרפואה יושבים ומתייעצים איתו על עתיד התחום בישראל. כשהוא מתריע כי "מערכת הרפואה הציבורית על סף קריסה", כדאי להקשיב לו.
כתמיכה בטענתו מציג ערבליך, מייסד ארגון "למענכם", שתי דוגמאות למצוקה הקשה במערכת הבריאות. אחת מהן היא מספר המטופלים הממוצע לאונקולוג, שזינק מכ־200 מטופלים לרופא בשנת 2005 ל־547 בשנת 2019. "אין מאז נתון עדכני, אבל אנחנו יודעים שמספר המטופלים לכל רופא עלה בממוצע עוד יותר", הוא מסביר.
ערבליך גם מתריע על זמן ההמתנה הממושך לקבלת טיפול במערך בריאות הנפש, שעומד כיום על ממוצע של כשנה. "זאת מעבר לעובדה שישנם מטופלים בתחום בריאות הנפש אשר נדרש להם אשפוז בהתאם לקביעה רפואית, אך למעשה אין אפשרות לספק להם מיטות", הוא מתריע. "גם זמן ההמתנה לאשפוז עלול להימשך כשנה".
עוד הוא מוסיף כי היו גם מקרים של נשים הממתינות לפענוח בדיקות מצילות חיים במשך כחצי שנה. "זה פרק זמן קריטי כאשר מדובר במחלה ממארת", הוא מסביר.
סכנת ה־AI
לפני תשע שנים הקים ערבליך (49) את עמותת למענכם, המספקת ייעוץ רפואי ללא עלות כספית ומסייעת בהנגשה ופישוט של הבירוקרטיה במערכת הרפואה הציבורית. "העמותה גם מתמקדת במתן ייעוץ וליווי המטופל בשלבי האבחון והטיפול, כאשר נדרשות התייעצויות רב־תחומיות ויש צורך בסנכרון בין הגורמים השונים", הוא מתאר. "במדינת ישראל אין גורם מתכלל לחולים מורכבים. גם זאת, עקב העומס הכבד המוטל על רופאי המשפחה".
משרדי העמותה נמצאים במגדל הכשרת היישוב בבני ברק ונציגים מטעמה פועלים פיזית בבתי החולים בלינסון, שניידר, איכילוב ושיבא, ולדברי ערבליך, השאיפה היא להרחיב את מיזם הליווי במהלך השנה הקרובה, בתיאום עם בתי החולים.
הליווי שמעניקים בלמענכם מתחיל כבר ברגעים הראשונים שלאחר האבחון ונמשך לאורך שלבי הבירור, הטיפול וההחלמה. בארגון מסייעים למטופל ולבני משפחתו להבין את התמונה הרפואית, להתכונן לפגישות עם הרופאים, לרכז את המסמכים והבדיקות, לבחון את האפשרויות העומדות בפניהם וליצור רצף בין כלל אנשי המקצוע המעורבים בטיפול.
עבור חולים מורכבים, הנדרשים לעבור בין רופאים, מחלקות ומרכזים רפואיים, הליווי הרפואי מעניק כתובת אחת המלווה את התהליך כולו. הארגון אינו מחליף את הרופאים ואינו מתערב בהחלטות הרפואיות, אלא מסייע בהנגשת המידע, בחיבור בין הגורמים ובהפיכת מסלול רפואי מורכב לדרך ברורה ומסודרת יותר עבור המטופל ומשפחתו, שמתמודדים גם כך עם חוסר ודאות, עומס רגשי וריבוי משימות, מה שמאפשר למשפחה להפנות את כוחותיה לטיפול בחולה.
לפני כחמש שנים קיבל ערבליך מנשיא המדינה יצחק הרצוג את אות הנשיא למתנדב. לפני כשנתיים נבחר להשיא משואה ביום העצמאות ה־76 למדינת ישראל. בין הממליצים היו בכירים במערכת הביטחון, בעקבות הירתמות למענכם בסיוע לפצועי צה"ל במלחמת חרבות ברזל.
על רקע המציאות המורכבת במערכת הבריאות, ערבליך מדגיש בריאיון ל"מעריב עסקים" שלדעתו נדרשים שינויים מערכתיים ושינוי בתפיסה כדי להקל על המצוקה במערכת הבריאות הציבורית.
"צריכים להעלות את שכר הרופאים, להכריז על האונקולוגיה כמקצוע בסיכון ולהעניק תמריצים כדי לעודד רופאים להתמחות בתחום, להוסיף עוד מיטות אשפוז בבתי החולים ולהקל על הרופאים בעבודות מנהלתיות. רופא נאלץ כיום לעסוק גם בפעולות מנהלתיות שמזכירה רפואית יכולה לעשות, והרבה זמן מתבזבז", הוא אומר. "בבריאות הנפש, בזמן ההמתנה הממושכת לתור אפשר לשלב מטפלים כמענה זמני".
ערבליך גם מתריע מפני שימוש לא מבוקר בבינה מלאכותית ברפואה, שעלול לגרום לנזקים. "לבינה המלאכותית יש יתרונות, אבל גם עלולים להיות לה חסרונות", הוא מזהיר. "לצד היתרונות העצומים של הטכנולוגיה, שימוש בלתי מבוקר עלול להוביל לעיכוב באבחון, לטיפול שגוי ואף לסיכון חיי אדם".
ערבליך פנה כבר במרץ 2025 במכתב לשר הבריאות והזהיר מפני "הסתמכות יתר של רופאים על AI שמובילה לטעויות רפואיות. בעקבות פניות רבות שהגיעו לארגון (למענכם, מ"כ) אנו עדים לתופעה חמורה של הסתמכות יתר של רופאים ואנשי צוות על צ'אטים של AI, מה שהוביל לטעויות רפואיות חמורות בשורה ארוכה של מקרים, כגון מינונים לא נכונים לנטילת תרופות וחוות דעת שגויות". עוד הוסיף כי "מחקרים רבים הראו שהתוצאות המתקבלות על ידי הבינה המלאכותית אינן עקביות ולעיתים ניתנות תשובות שונות לאותו מקרה רפואי".
פנייתו לא הביאה למפנה שלו ציפה. לאחרונה יזם ערבליך דיון דחוף בוועדת הבריאות של הכנסת, בין היתר לאור מידע על שגיאות אבחנתיות וכשלים כתוצאה מהסתמכות על צ'אטים. בישיבת הוועדה הציגו בכירים בעמותה את הסיכונים הטמונים בשימוש בלתי מבוקר בבינה מלאכותית ברפואה. בעקבות הדיון הודיעה ההסתדרות הרפואית כי תגבש הנחיות מקצועיות לשימוש בבינה מלאכותית במערכת הבריאות.
בהתנדבות מלאה
לדברי ערבליך, תפקידו של הייעוץ הרפואי השתנה מהיסוד בשלושת העשורים האחרונים. אם בעבר היתרון הגדול של היועץ הרפואי היה הידע שהחזיק, שלא היה נגיש לציבור הרחב, הרי שעם כניסת האינטרנט לתמונה, המידע הרפואי הפך זמין לכל אדם.
"תפקידו של היועץ השתנה: לא עוד רק להכיר את המידע, אלא גם לסייע למטופלים להבין מה נכון, מה רלוונטי למצבם ומה עלול להטעות", הוא מפרט. "בשנים האחרונות נוספת המהפכה הנוספת - הבינה המלאכותית. לראשונה מטופלים אינם רק מחפשים מידע, אלא מקבלים אבחנות אפשריות, המלצות לבדיקות ולהליכים רפואיים ולעיתים אף תוכנית טיפול שלמה בלחיצת כפתור".
לדבריו, זה גם השינוי שעומד בתפיסת הייעוץ של למענכם. אם בעבר תפקידו של היועץ הרפואי היה בעיקר לסייע למטופל להגיע לרופא המתאים, כיום הוא נדרש גם לסנן מידע רפואי, להזהיר מפני הסתמכות על תשובות של כלי בינה מלאכותית ולהבטיח שההחלטות הרפואיות יתקבלו על בסיס שיקול דעת של רופאים ואנשי מקצוע.
כ־40 אלף פניות מגיעות מדי שנה לארגון למענכם ממבקשי סיוע בהכוונה, בייעוץ ובהתמודדות עם זמני ההמתנה הממושכים לעיתים. ערבליך מציין כי למענכם הוא ארגון רפואי־חברתי הפועל להעניק ייעוץ, הכוונה וליווי רפואי ללא תשלום לכל אדם המתמודד עם אתגר רפואי.
ארגון למענכם מטפל במאות פניות מדי יום באמצעות מוקד טלפוני ייעודי, כאשר ברוב המקרים הפונים מקבלים מענה ראשוני בתוך שעות בודדות. ערבליך מסביר כי הארגון משמש למעשה כגורם מתכלל עבור המטופל ובני משפחתו - החל מהכוונה רפואית ראשונית, דרך בניית אסטרטגיית טיפול, סיוע בהבנת האפשרויות הרפואיות, הפניה למומחים המתאמים וליווי אישי לאורך התהליך הרפואי. השירות ניתן חינם ובדיסקרטיות מלאה.
הוא מציין כי ייחודו של הארגון הוא בכך שההכוונה הרפואית נשענת על מערך מקצועי, הכולל 17 רופאים מומחים, לצד רופאים נוספים המתנדבים בארגון במסגרת מיזם רופאים במילואים ושתי אחיות. בלמענכם מסבירים: "כל פנייה נבחנת על ידי אנשי רפואה, והמטופלים מקבלים ייעוץ והכוונה המותאמים למצבם הרפואי, במטרה לסייע להם לקבל את ההחלטות הנכונות לאורך הדרך".
בין הרופאים המשמשים בתפקיד בארגון נמנים פרופ' יוסף פרס - נשיא הארגון ולשעבר מנכ"ל המרכז הרפואי שניידר לילדים; ד"ר בני דוידזון - מנהל המערך המקצועי של הארגון ולשעבר מנכ"ל המרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא) וראש אגף לשעת חירום במשרד הבריאות; ד"ר גדי נוימן - סגן נשיא הארגון, אורולוג בכיר ולשעבר סגן מנהל המרכז הרפואי רבין; פרופ' חזי לוי - לשעבר מנכ"ל משרד הבריאות ומנהל המרכז הרפואי ברזילי, המשמש כפרויקטור הארגון ורחל מיכוביץ - האחות הראשית של הארגון, לשעבר מתאמת ההשתלות הראשית במרכז הרפואי בלינסון.
מיזם רופאים במילואים כולל מאגר של כ־400 רופאים מומחים, המתנדבים להעמיד את הידע והניסיון שלהם לטובת חולים במקרים רפואיים מורכבים. הרופאים אינם מועסקים בארגון באופן קבוע - הם "מוקפצים" בהתאם לצורך, כל אחד בתחום מומחיותו, מסייעים בחוות דעת, בגיבוש אסטרטגיית טיפול והכוונת המטופל לרופא או למרכז הרפואי המתאים ביותר עבורו.
ערבליך מדגיש כי השירות ניתן בהתנדבות מלאה וללא כל תמורה. בתקופת מלחמת חרבות ברזל הורחבה פעילות המיזם ורבים מהרופאים סייעו בטיפול בפצועי צה"ל, במפונים ובמקרים רפואיים דחופים שפנו לארגון.
טיפול בפוסט־טראומה
ערבליך, שנוהג לבקר פיזית בבתי חולים על מנת להכיר טוב יותר את הרופאים החדשים, מסביר כי אין להם יחסי ציבור ולעיתים הוא רואה שליחות בקיצור זמני ההמתנה לרופא מפורסם באמצעות המלצה על רופא פחות מפורסם. הוא מוסיף כי לעיתים, כאשר מטופל מתבשר כי חלה במחלה קשה, עליו לבצע עשרות בדיקות והוא מבולבל ואינו יודע כיצד להתחיל את ההתמודדות. באמצעות ייעוץ מהארגון הוא מקבל הכוונה וליווי לקראת התמודדותו המורכבת עם המחלה.
"אדם שנכנס לרופא ומקבל אבחון של מחלה ממארת ו־40 משימות לבצע חש בחוסר סדר ובלבול. הייעוץ והליווי הרפואי נועדו לנווט ולסייע", אומר ערבליך.
עוד הוא חושף כי בחודש הבא מתוכנן לצאת לדרך מיזם חדש, בשיתוף בית החולים איכילוב, שבמסגרתו יוענק טיפול לחיילים הסובלים מפוסט־טראומה ממלחמת חרבות ברזל ולבני משפחותיהם. המיזם הייחודי יתקיים במוקד הפעילות של למענכם במגדל הכשרת היישוב בבני ברק.
"מערכת הרפואה הישראלית פורצת דרך וזוכה להערכה רבה בעולם, יש לנו רופאים מעולים ואנו מנווטים ומסייעים במציאות המורכבת", הוא מבהיר.
אחד מהמיזמים הבולטים של למענכם בשנים האחרונות היה הקמת קרן ברוך שיינברג, בשיתוף בית הספר דינה רקאנטי לרפואה באוניברסיטת רייכמן. הקרן הוקמה במטרה לאפשר ללוחמי מלחמת חרבות ברזל ולנכי צה"ל ללמוד רפואה ולהשתלב בעתיד במערכת הבריאות. מדי שנה מוענקות שש מלגות, וכל סטודנט זוכה לתמיכה של עד 320 אלף שקל.
ועידות למענכם, המתקיימות מדי שנה בשיתוף מוסדות אקדמיים, בהם אוניברסיטת תל אביב, מכון ויצמן למדע ואוניברסיטת רייכמן, מבטאות את תפיסתו של ערבליך בדבר הצורך לחבר בין כל חלקי עולם הרפואה. סביב שולחן אחד נפגשים מנהלי בתי חולים, רופאים, חוקרים, אנשי אקדמיה, יזמים ואנשי טכנולוגיה וחדשנות ומקבלי החלטות כדי לדון באתגרים המרכזיים של מערכת הבריאות ובחידושים הצפויים להשפיע על עתיד הטיפול הרפואי.
ערבליך מביא לוועידות את נקודת המבט של המטופלים ואת המציאות העולה מאלפי המקרים שבהם מטפל הארגון. בדרך זו, המחקר והחדשנות אינם נשארים רק בין כותלי האקדמיה, והדיון המקצועי מתחבר לצרכים המעשיים של החולים ובני משפחותיהם.
בעיניו, קידום הרפואה הישראלית דורש שיח רציף בין כל הגורמים הפועלים בה. הוועידות נועדו להפוך את המפגש הזה למנוע של שיתופי פעולה, יוזמות חדשות ופתרונות שיגיעו בסופו של דבר אל המטופל.