כשגל חום מכה, רובנו מגיבים כמעט באופן אוטומטי. עוד מקלחת קרה, עוד כמה שעות במזגן, עוד קפיצה לבריכה או לים. זה מרגיש כמו הדרך הנכונה להתמודד עם החום, אבל דווקא ההרגלים האלה עלולים לגרום לעור שלנו להתייבש, לגרד ולהפוך לרגיש יותר.
לדברי ד"ר אפרת בר אילן, מומחית ברפואת עור ורופאת עור ילדים בכללית במחוז דן פתח תקווה, השרב מגיע בדיוק בזמן שבו העור כבר נמצא במצב פגיע.
"צריך להבין שהמחסום העורי שלנו מגיע לשרב כשהוא כבר פגוע", היא מסבירה. "הוא איבד לחות, וכעת הוא חשוף הרבה יותר לגירויים חיצוניים. התוצאה היא עור שמגרד, מתייבש, נסדק ומגיב בחריפות גם לדברים שבדרך כלל לא היו מפריעים לו."
הטעות שכולנו עושים
כשחם אנחנו מתקלחים יותר. זו אולי הפעולה הכי טבעית שיש, אבל גם אחת המזיקות ביותר לעור אם עושים אותה בתדירות גבוהה מדי.
"ככל שחושפים את העור ליותר מים, הוא מתייבש עוד יותר", מסבירה ד"ר בר אילן. "מקלחות ארוכות, מים חמים וריבוי רחצות מסירים את השמנים הטבעיים שמגנים על העור. גם שהייה ממושכת בבריכה, בים ואפילו ליקוק שפתיים חוזר גורמים לאותה תוצאה".
גם מחקרים תומכים בכך. מחקר שפורסם בכתב העת Asia Pacific Allergy מצא כי מקלחת יומית אחת, קצרה ובמים פושרים, מסייעת להפחתת גירוי בעור אצל ילדים, בעיקר משום שהיא מסירה זיעה. לעומת זאת, ריבוי מקלחות דווקא הגביר את היובש ואת הסיכון להחמרת בעיות עור.
דווקא הזיעה היא הבעיה
רבים חושבים שהזיעה רק לא נעימה, אבל היא גם עלולה לגרות את העור. המלחים שבה מגבירים את תחושת הגרד, וכשמגרדים נוצרים סדקים קטנים במחסום ההגנה של העור, שמאפשרים חדירה של חיידקים ומגבירים את הדלקת.
זו אחת הסיבות לכך שאנשים הסובלים מאטופיק דרמטיטיס חווים לעיתים קרובות החמרה משמעותית דווקא בגלי חום.
בניגוד למה שרבים חושבים, החורף אינו התקופה הקשה ביותר עבור הסובלים מאטופיק דרמטיטיס. מחקר אמריקאי מאוניברסיטת סינסינטי, שבחן כמעט שני עשורים של נתונים, מצא כי שיא הפניות לרופאי עור נרשם דווקא בחודשים מאי ויוני, כאשר הטמפרטורות מתחילות לעלות.
גם אנשים ללא מחלת עור כרונית עלולים לסבול בקיץ מיובש, גירוי ורגישות מוגברת.
גם המזגן לא פותר הכול
המזגן אמנם מפחית את ההזעה ומקל על תחושת החום, אך יש לו גם מחיר. האוויר הממוזג יבש יותר, וכאשר שוהים בו שעות ארוכות העור מאבד עוד ועוד לחות.
לדברי ד"ר בר אילן, הדרך להתמודד עם הבעיה היא לא לוותר על המזגן, אלא להקפיד על שתייה מספקת ועל שימוש קבוע בקרם לחות.
בקיץ קרם הגנה הוא חובה, אבל לא כל מוצר מתאים לכל אחד. לדברי ד"ר בר אילן, אנשים בעלי עור רגיש או אטופיק דרמטיטיס יעדיפו בדרך כלל מסנני קרינה מינרליים המכילים Zinc Oxide או Titanium Dioxide, שיוצרים שכבת הגנה על פני העור ואינם נספגים לתוכו. לעומתם, מסננים כימיים מסוימים עלולים לגרום לגירוי אצל חלק מהאנשים.
"בישראל, הנזק המצטבר מקרינת השמש הוא הסיכון הגדול ביותר לעור לאורך השנים", היא מדגישה. "בשרב קרם הגנה הוא לא אופציה, אלא חובה".
מה באמת כדאי לעשות בשרב?
לדברי ד"ר בר אילן, חשוב לדעת להבדיל בין גירוי חולף לבין מצב שמצריך בדיקה. אם מופיעה פריחה אדומה ומגרדת שאינה חולפת בתוך יומיים או שלושה, אם הגרד מחמיר או שהפריחה מתפשטת, מומלץ לפנות לרופא עור. לעיתים מדובר בזיהום משני שמתפתח על גבי עור מגורה ודורש טיפול מתאים.
זה מה שרצוי לעשות בקיץ החם:
• הסתפקו במקלחת אחת ביום, קצרה ובמים פושרים.
• מרחו קרם לחות מיד לאחר הניגוב.
• העדיפו קרם ללא בישום, עם סרמידים או חומצה היאלורונית.
• השתמשו במסנן קרינה מינרלי אם העור רגיש.
• אחרי ים או בריכה שטפו את הגוף במים מתוקים ומרחו שוב קרם לחות.
• לבשו בגדי כותנה רחבים ונושמים.
• שתו מים לאורך כל היום, גם אם אינכם צמאים.
• אם אתם שוהים שעות במזגן, הקפידו במיוחד על לחות העור.
לדברי ד"ר בר אילן, השרב הישראלי אינו חייב להסתיים בעור יבש, מגרד ואדמומי. "לא צריך לפחד מהשרב", היא מסכמת. "צריך פשוט להבין מה העור באמת צריך, ולהפסיק לעשות את הדברים שבכוונה טובה רק מחמירים את המצב".
