הפעולה ששורפת עד 500 קלוריות ביום ומפחיתה סיכון לסרטן

כשמדברים על הנקה, רובנו חושבים על החודשים הראשונים שלאחר הלידה. על החיבור בין האם לתינוק, על המזון הטוב ביותר שאפשר להעניק לו ועל ההגנה מפני זיהומים. אבל בשנים האחרונות מתברר שהתמונה רחבה הרבה יותר.

מחקרים שנערכו בעשורים האחרונים מצביעים על כך שהנקה עשויה להשפיע על בריאות האם והילד גם שנים רבות לאחר סיומה. היא נקשרה להפחתת הסיכון לסרטן השד והשחלה, לסוכרת מסוג 2, למחלות לב, לשבץ ואף לירידה בתמותה. במקביל, היא גם מסייעת לגוף לשרוף כ-400 עד 500 קלוריות ביום.

במילים אחרות, מדובר בהחלטה שמתקבלת בשבועות הראשונים לחיי התינוק, אך עשויה להשפיע על הבריאות במשך עשרות שנים.

עבור התינוק, חלב אם הוא הרבה מעבר למזון. הוא מכיל נוגדנים, הורמונים, חלבונים, חיידקים ידידותיים ורכיבים ביולוגיים המשתנים בהתאם לצרכיו של התינוק. מחקרים מצביעים על כך שהוא מסייע להתפתחות מערכת החיסון, המוח והמיקרוביום של המעי.

בשנים האחרונות מתרבים גם הנתונים שלפיהם הנקה קשורה לסיכון נמוך יותר לעודף משקל, השמנה וסוכרת מסוג 2 בהמשך החיים, ואף ליתרונות מסוימים בהתפתחות הקוגניטיבית.

לדברי מומחי המרכז הרפואי רמב"ם, עולם רפואת הלונג'יביטי מתייחס כיום לאלף הימים הראשונים לחיים, מההיריון ועד גיל שנתיים, כתקופה קריטית שבה נקבעים חלק ממנגנוני הבריאות העתידיים של האדם.

אלא שהיתרונות אינם מסתיימים אצל התינוק. במהלך ההנקה הגוף צורך בין 400 ל-500 קלוריות ביום לצורך ייצור החלב. במקביל משתפרת הרגישות לאינסולין, הגוף מנצל את מאגרי השומן שנצברו בהיריון וחל שיפור בפרופיל השומנים בדם.

לדברי עולא פחראלדין, יועצת הנקה מוסמכת ברמב"ם, אלו אינם רק שינויים זמניים: "ההנקה משנה את הסביבה ההורמונלית של הגוף. בתקופה זו יש פחות ביוצים ופחות חשיפה מצטברת לאסטרוגן, הורמון שמעודד חלוקת תאים ברקמת השד. לאחר סיום ההנקה מתרחש תהליך טבעי שבו הגוף מסלק תאים שעלולים להפוך בעתיד לממאירים".

אחד הממצאים המבוססים ביותר בתחום מגיע ממטא אנליזות שכללו עשרות מחקרים. מהן עולה כי נשים שהניקו במשך יותר משנה במצטבר במהלך חייהן הפחיתו בכ-26% את הסיכון לסרטן השד ובכ-37% את הסיכון לסרטן השחלה. בנוסף נמצאה ירידה של כ-32% בסיכון לפתח סוכרת מסוג 2 בהמשך החיים.

לדברי פרופ' עידו שולט, מנהל בפועל של מערך נשים ויולדות ברמב"ם, מחקרים אפידמיולוגיים מצאו גם ירידה בשיעור מחלות הלב, יתר לחץ דם ושבץ בקרב נשים שהניקו במשך תקופות ארוכות יותר.

אחד ההסברים לכך הוא הורמון האוקסיטוצין, המופרש בזמן ההנקה ומשפיע לא רק על כיווץ הרחם לאחר הלידה, אלא גם על מערכת הלב וכלי הדם ועל ויסות תגובת הסטרס.

לדברי פרופ' שולט, מחקרי מעקב גדולים מצאו כי נשים שהניקו נהנו מירידה של כ-10% עד 20% בתמותה מכלל הסיבות, לצד ירידה משמעותית בתמותה ממחלות לב וכלי דם.

עוד נמצאו פחות מקרי שבץ, פחות סוכרת, פחות מחלות לב, פחות סרטן השד והשחלה ואף ירידה אפשרית בסיכון לדמנציה.

הממצא המעניין ביותר הוא שככל שמספר חודשי ההנקה המצטברים לאורך החיים גדול יותר, כך גם ההשפעה הבריאותית נראית משמעותית יותר.

לצד הממצאים המעודדים, החוקרים מדגישים כי רוב המחקרים בתחום הם מחקרי תצפית.

כלומר, הם יכולים להצביע על קשר בין הנקה לבין בריאות טובה יותר, אך אינם יכולים להוכיח שההנקה לבדה היא הסיבה לכך. הבריאות מושפעת גם מגנטיקה, תזונה, פעילות גופנית, מצב חברתי כלכלי, עישון וגורמים רבים נוספים.

בנוסף, מומחי רמב"ם מדגישים כי הנקה אינה מתאימה לכל אישה, ויש אימהות שאינן יכולות או בוחרות שלא להניק. גם עבורן קיימות דרכים רבות לגדל ילדים בריאים.

ועדיין, ככל שהמחקר בתחום מתקדם, נראה שהנקה אינה רק אמצעי הזנה לתינוק, אלא התערבות טבעית שעשויה להעניק יתרונות בריאותיים משמעותיים לאם ולילד גם שנים רבות לאחר שהבקבוק הראשון כבר נשכח.