במשך שנים נחשב הכולסטרול מסוג LDL למדד המרכזי להערכת הסיכון למחלות לב וכלי דם. כמעט כל מי שעובר בדיקות דם שגרתיות מכיר את המספר הזה, ולעיתים אף מקבל החלטות על שינוי תזונה או טיפול תרופתי בהתאם לתוצאותיו. אולם מחקר חדש שפורסם בכתב העת הרפואי היוקרתי JAMA מעלה אפשרות מסקרנת: ייתכן שהבדיקה החשובה ביותר כלל אינה LDL, אלא מדד אחר בשם Apolipoprotein B, או בקיצור ApoB.
לפי החוקרים, אנשים רבים יכולים לקבל תוצאה תקינה של LDL ובכל זאת לשאת סיכון מוגבר להתקף לב או לשבץ מוחי. הסיבה היא שהבדיקה המקובלת מודדת את כמות הכולסטרול שבתוך חלקיקי ה LDL, אך אינה בודקת כמה חלקיקים מזיקים באמת מסתובבים בדם.
לא כמה כולסטרול יש, אלא כמה "שליחים" מסוכנים
כדי להבין את ההבדל, אפשר לדמיין שכל חלקיק LDL הוא משאית שמעבירה כולסטרול ברחבי הגוף. בדיקת LDL בודקת כמה מטען יש במשאיות, בעוד שבדיקת ApoB סופרת את מספר המשאיות עצמן.
לדברי החוקרים, כל אחד מהחלקיקים הללו מסוגל לחדור לדופן העורקים, לעורר תהליך טרשתי ולהוביל להצטברות פלאק שעלול בסופו של דבר לגרום להתקף לב או לשבץ מוחי. לכן, גם אם כל משאית נושאת מעט כולסטרול, מספר גדול של חלקיקים עדיין עלול להעיד על סיכון משמעותי.
המחקר שבחן גישה חדשה
במחקר ביקשו החוקרים לבדוק האם שימוש בערכי ApoB לצורך קבלת החלטות על טיפול להורדת שומני הדם יהיה יעיל יותר מאשר הסתמכות על LDL או על מדדים מקובלים אחרים.
המסקנה הייתה כי מדד ApoB עשוי לשפר את הערכת הסיכון הקרדיווסקולרי ולאפשר התאמה מדויקת יותר של הטיפול, במיוחד במניעה ראשונית אצל אנשים שטרם פיתחו מחלת לב.
מדובר בממצא שמצטרף לשורה של מחקרים מהשנים האחרונות, אשר מצביעים על כך שמספר החלקיקים המזיקים בדם עשוי להיות מדד מדויק יותר מאשר כמות הכולסטרול בלבד.
מי עשוי להרוויח מהבדיקה?
לדברי הקרדיולוגים, לא כל אדם זקוק לבדיקת ApoB כחלק מבדיקות השגרה.
הבדיקה עשויה להיות שימושית במיוחד עבור אנשים שנמצאים בסיכון מוגבר למחלות לב, ובהם אנשים עם סוכרת, השמנה, תסמונת מטבולית, רמות גבוהות של טריגליצרידים, מחלת כליות כרונית או היסטוריה משפחתית של מחלות לב בגיל צעיר.
גם אנשים שכבר עברו התקף לב או שבץ מוחי עשויים להפיק ממנה תועלת, משום שהיא מספקת תמונה מדויקת יותר של הסיכון שנותר למרות הטיפול.
למה LDL לא תמיד מספיק?
אצל חלק מהאנשים קיימת אי התאמה בין ערכי LDL לבין מספר חלקיקי הכולסטרול.
במילים אחרות, ייתכן שהכולסטרול נראה תקין לחלוטין, אך בפועל קיימים בדם חלקיקים רבים שעלולים לפגוע בעורקים לאורך השנים.
במצבים כאלה, בדיקת ApoB עשויה לחשוף את הסיכון הנסתר ולעזור לרופא להחליט האם יש צורך בשינוי אורח החיים או בהתחלת טיפול תרופתי מוקדם יותר.
האם בדיקת ApoB משנה את הטיפול?
המומחים מדגישים כי ApoB אינו אמור לעמוד לבדו.
גם כאשר מתקבלת תוצאה גבוהה, ההחלטה על טיפול מבוססת על מכלול גורמי הסיכון של המטופל, ובהם גיל, לחץ דם, עישון, סוכרת, היסטוריה משפחתית ומחלות רקע נוספות.
עם זאת, כאשר ApoB גבוה לצד גורמי סיכון נוספים, הרופא עשוי להמליץ על התערבות מוקדמת יותר באמצעות שינוי תזונתי, פעילות גופנית ולעיתים גם טיפול בסטטינים או בתרופות אחרות להפחתת כולסטרול.
האם הבדיקה תהפוך לשגרתית?
למרות ההתעניינות הגוברת, בדיקת ApoB עדיין אינה חלק מבדיקות הסקר השגרתיות ברוב המדינות.
לדברי החוקרים, נדרשים מחקרים נוספים שיבחנו האם שילובה הקבוע בפרקטיקה הרפואית אכן משפר את בריאות המטופלים ומשתלם גם מבחינה כלכלית.
בינתיים, כמה מההנחיות הבינלאומיות כבר ממליצות לשקול את השימוש בה אצל מטופלים שנמצאים בסיכון גבוה או כאשר קיימת אי התאמה בין פרופיל השומנים לבין ההערכה הקלינית.
בדיקת ApoB אינה מחליפה את בדיקות הכולסטרול המוכרות, אך היא עשויה להוסיף מידע חשוב אצל אנשים מסוימים. ככל שהרפואה מתקדמת לעבר טיפול מותאם אישית, נראה שגם הערכת הסיכון למחלות לב הופכת מדויקת יותר.
אם אתם סובלים מגורמי סיכון כמו סוכרת, השמנה, טריגליצרידים גבוהים או היסטוריה משפחתית של מחלות לב, ייתכן שכדאי לשוחח עם הרופא המטפל ולבדוק האם גם בדיקת ApoB יכולה לסייע בהשלמת התמונה.
