מחקר מצא: ההשפעה המפתיעה של הקורונה על ילדים שנולדו בתקופת הסגרים

ילדים שנולדו במהלך סגרי הקורונה עשויים להתמודד בגיל ארבע עם קשיים בריכוז, בוויסות רגשי, במעקב אחר הוראות וביכולת להסתגל למצבים חדשים. כך עולה ממחקר חדש שפורסם בכתב העת הרפואי Archives of Disease in Childhood, הנחשב למחקר הראשון באנגליה שבחן קבוצה גדולה של ילדים שנולדו בתקופת הסגר הראשון והגיעו לגיל בית הספר.

החוקרים מאוניברסיטת City St George's בלונדון ביקשו לבדוק האם השנה הראשונה לחייהם של תינוקות שנולדו בעיצומה של מגפת הקורונה, תקופה שהתאפיינה בריחוק חברתי, סגירת גני משחקים, ביטול מפגשי הורים ותינוקות והגבלות ממושכות על מפגש עם בני משפחה וחברים, הותירה חותם על התפתחותם.

לשם כך נבדקו 205 ילדים שנולדו באנגליה בין מרץ ליוני 2020, בשיאו של הסגר הראשון.

אחד הממצאים המרכזיים של המחקר נוגע ליכולת המכונה "תפקוד ניהולי", מערכת של כישורים קוגניטיביים המאפשרת לילדים לתכנן, לפתור בעיות, להתארגן, להתמקד במשימה ולהסתגל למצבים חדשים.

יכולות אלה נחשבות חיוניות להצלחה בבית הספר ובהמשך החיים, והן משפיעות על היכולת להקשיב למורה, לבצע משימות, להתאפק, לזכור הוראות ולשלוט ברגשות.

במחקר נמצא כי ילדים שנולדו בתקופת הסגר קיבלו ציונים נמוכים יותר בתחומים אלה בהשוואה למה שהיה צפוי על פי גילם ויכולותיהם הקוגניטיביות.

על פי דיווחי ההורים, כשליש מהילדים הפגינו צורך בתמיכה בתחומי התפקוד הניהולי.

ההורים דיווחו כי חלק מהילדים מתקשים להישאר מרוכזים לאורך זמן, להשלים משימות, לזכור הוראות או לשנות התנהגות לאחר קבלת משוב.

בנוסף, נמצאו קשיים מסוימים בוויסות רגשי וביכולת לפתור בעיות באופן עצמאי.

לדברי החוקרים, מדובר במאפיינים שעלולים להשפיע על ההתמודדות היומיומית במסגרת הגן ובית הספר, אך הם אינם מעידים בהכרח על הפרעה התפתחותית.

הממצאים הציגו גם תמונה מורכבת יותר. כאשר נבדקו יכולות השפה של הילדים, נמצא כי באופן כללי הן תאמו את המצופה לגילם ואף היו טובות יחסית.

עם זאת, כאשר החוקרים השוו בין יכולות השפה לבין רמת החשיבה הלא מילולית של כל ילד, התברר כי היכולת להביע רעיונות במילים הייתה מעט נמוכה מהצפוי.

לעומת זאת, הבנת השפה נשמרה ברמה טובה. החוקרים משערים כי השהייה הממושכת בבית דווקא אפשרה להורים להקדיש יותר זמן לשיחות עם ילדיהם, מה שעשוי היה לתרום להבנת השפה.

מנגד, ההזדמנויות לשוחח עם מבוגרים וילדים מחוץ למשפחה הצטמצמו משמעותית בתקופת הסגרים, ולכן ייתכן שהדבר השפיע דווקא על היכולת להתבטא באופן עצמאי.

ומה לגבי ההתפתחות המוטורית? בשונה מהתפקודים הניהוליים, בתחום המוטורי התקבלו חדשות מעודדות יותר.

החוקרים לא מצאו פערים משמעותיים במיומנויות המוטוריות של הילדים ביחס לנתונים שנאספו לפני מגפת הקורונה.

כלומר, יכולות כמו הליכה, ריצה, קפיצה ותנועות עדינות של כפות הידיים התפתחו ברובן בהתאם למצופה.

שנות החיים הראשונות הן תקופה קריטית להתפתחות המוח. במהלכן נבנים קשרים עצביים רבים המושפעים מהסביבה, ממגע עם אנשים, ממשחק, מחשיפה לשפה, מהבעות פנים ומאינטראקציות חברתיות מגוונות.

בתקופת הסגרים ילדים רבים כמעט שלא פגשו בני משפחה מורחבת, ילדים אחרים או אנשי מקצוע, בעוד שמפגשים חברתיים, חוגים וגני משחקים נסגרו למשך חודשים ארוכים.

לדברי החוקרים, ייתכן שהצמצום בחשיפה החברתית המגוונת תרם לחלק מהממצאים שנצפו במחקר.

לצד הממצאים, החוקרים מדגישים כי למחקר יש מגבלות משמעותיות. ראשית, מדובר במחקר תצפיתי, ולכן הוא אינו יכול להוכיח שהסגרים עצמם הם שגרמו להבדלים בהתפתחות.

בנוסף, חלק מהנתונים התבססו על שאלוני הורים ולא על הערכה ישירה של הילדים, ולכן ייתכן שהתרשמות ההורים השפיעה על התוצאות.

מגבלה נוספת היא שלא הייתה קבוצת ביקורת של ילדים שנולדו לפני המגפה ונבדקו באותה שיטת מחקר.

עוד מציינים החוקרים כי מרבית ההורים שהשתתפו במחקר היו בעלי השכלה גבוהה יחסית, ולכן ייתכן שהתוצאות אינן מייצגות באופן מלא את כלל האוכלוסייה.

החוקרים סבורים כי יש להמשיך ולעקוב אחר ילדי תקופת הקורונה גם בשנים הקרובות, במיוחד עם כניסתם לבית הספר.

לדבריהם, אם יתברר שהקשיים בתפקודים הניהוליים נמשכים, ייתכן שיהיה צורך להרחיב את מערך התמיכה החינוכי והמשפחתי כדי לסייע לילדים למצות את יכולותיהם.

המסר המרכזי של המחקר אינו שכל הילדים שנולדו בתקופת הקורונה צפויים להתמודד עם קשיים, אלא שהשינויים הדרמטיים שחוו בשנת חייהם הראשונה עשויים להיות בעלי השפעה ארוכת טווח אצל חלקם. לכן, מומחים מדגישים כי מודעות, זיהוי מוקדם ותמיכה מתאימה יכולים לסייע לילדים רבים להתגבר על האתגרים ולהמשיך להתפתח באופן תקין.