חצי מדינה דיברה על הגוף שלו. ארי מחתונמי חושף איך הגיע אליו

בפרק האחרון של "חתונה ממבט ראשון", בזמן מפגש הזוגות, ארי הופיע ללא חולצה. זה היה רגע קצר בתוך פרק עמוס במערכות יחסים, רגשות ושיחות מורכבות, אבל ביום שלאחר השידור נדמה היה שחלק גדול מהצופים התעניין דווקא בנושא אחר: הגוף המשורטט, שרירי הבטן והגזרה שהצליחו לגנוב את תשומת הלב.

ברשתות החברתיות תהו איך הוא מתאמן, מה הוא אוכל וכמה מאמץ נדרש כדי לשמור על גוף כזה. אלא שמאחורי המראה המרשים, ארי מתאר סיפור הרבה פחות דרמטי מכפי שאולי ציפו הצופים. אין שם אימונים של שעות מדי יום, תפריט נוקשה או רשימת תוספים ארוכה. יש בעיקר שגרה, עקביות, אימוני כוח, אוכל טוב ברוב הזמן והבנה שגוף נבנה דווקא בימים הרגילים.

"הדבר שהכי הפתיע אותי הוא כמה מהתוצאה מגיעה דווקא מהדברים הפשוטים והדי משעממים", הוא אומר. "להתאמן כמה פעמים בשבוע, לאכול טוב ברוב הזמן, לישון ולחזור על זה שוב ושוב. אנשים מחפשים סוד, אבל בדרך כלל הסוד הוא שאין סוד. הגוף נבנה מהימים הרגילים, לא מהימים המושלמים".

ארי מספר שספורט היה חלק מחייו במשך רוב השנים, אך לא תמיד הצליח לשמור על שגרת אימונים קבועה. בתקופות עמוסות האימונים היו לעיתים הראשונים להיעלם מהלו"ז, בעיקר משום שחשב שאם אין לו שעה פנויה, אין טעם להתחיל.

"רוב השנים הייתי אדם ספורטיבי, אבל לא תמיד ידעתי לשמור על שגרה, במיוחד בתקופות עמוסות", הוא מספר. "עם הזמן הבנתי שכושר עוזר לי להיות ממוקד וחד יותר, ולכן הפכתי אותו להרגל, גם בדברים הקטנים. פעם, אם לא היה לי זמן לאימון של שעה, הייתי מוותר לגמרי. היום אני יודע שגם עשרים דקות הן אימון, והעיקר הוא לשמור על הרצף".

הוא נכנס לראשונה לחדר הכושר בגיל 16 או 17, אך רק בסוף שנות ה־20 החל להתאמן באופן רציני ועקבי. כמו אצל מתאמנים רבים, המניע הראשוני היה אסתטי. "בהתחלה המוטיבציה הייתה בעיקר להיראות טוב, אבל עם הזמן הבנתי שההשפעה האמיתית היא דווקא על האנרגיה, הביטחון, הריכוז והתחושה שאיתה אני מתחיל את היום".

כיום, הוא אומר, המראה הוא בעיקר תוצאה נלווית. "מבחינתי כושר הוא עוגן. הוא נותן לי אנרגיה, שומר אותי חד ועוזר לי להתמודד עם עומס ולחץ. זו גם פגישה יומית עם עצמי, זמן שבו אני לא בטלפון ולא בתוך העבודה".

שבוע ממוצע של ארי כולל ארבעה עד חמישה אימונים. הבסיס הוא אימוני כוח, אך לצדם הוא משלב יוגה, פדל, פיקלבול ולעיתים גם ספינינג או בוקסינג.

"רוב האימונים הם אימוני כוח, אבל אני מאוד אוהב גם ספורט קבוצתי. כשאני עושה אירובי, זה בדרך כלל דרך משחק פדל או פיקלבול עם חברים, כך שזה גם אימון וגם אירוע חברתי שאני באמת נהנה ממנו".

מבחינתו, החיבור החברתי הוא חלק משמעותי מהיכולת להתמיד. הוא אוהב אנשים, והרבה מחברויותיו התחילו דרך פעילויות ספורטיביות. "יוגה בעיניי היא פחות אימון תחרותי ויותר עבודה על נשימה, גמישות ואיזון. לא כל שבוע נראה מושלם, והמטרה היא פשוט לבנות שגרה שאפשר לשמור עליה לאורך זמן".

אימון ממוצע נמשך אצלו בין 45 דקות לשעה. הוא אינו מאמין שצריך להעביר חצי יום בחדר הכושר כדי לראות תוצאות. "אני פועל לפי חוק ה־80/20: להתמקד בתרגילים שמביאים את רוב התוצאה, לעבוד בצורה טובה ולסיים. עדיף אימון ממוקד של 50 דקות מאימון של שעתיים שחצי ממנו בטלפון".

שלושת התרגילים שעליהם הוא לא מוותר
כשארי מתבקש לבחור שלושה תרגילים בלבד, הוא הולך על הבסיס: סקוואט, דדליפט ופלאנק או תרגיל ליבה אחר.

"סקוואט ודדליפט עובדים כמעט על כל הגוף ומחזקים במיוחד את שרירי הרגליים, שאנחנו משתמשים בהם בכל פעולה יומיומית", הוא מסביר. "התרגיל השלישי הוא פלאנק או תרגיל ליבה אחר, כי ליבה חזקה משפיעה על היציבה, היציבות ועל כמעט כל תנועה שאנחנו עושים, גם בחדר הכושר וגם מחוצה לו".

גם בחופשות ובנסיעות הוא משתדל להישאר פעיל, אבל אינו מנסה לשחזר בכוח את השגרה מהבית. "בנסיעות זה יכול להיות אימון קצר בחדר הכושר של המלון, הליכה ארוכה או כמה תרגילים בחדר. המטרה בחופשה היא לא לשמור על שגרה מושלמת, אלא לא לאבד אותה לגמרי. אני גם יודע ליהנות, לאכול טוב ולנוח. זאת הרי המטרה של חופשה".

לדבריו, המכשול הגדול ביותר אינו חוסר ידע, אלא גישת הכול או כלום. "אנשים מתחילים עם שישה אימונים בשבוע ותפריט שהם לא מסוגלים לשמור עליו, ואז נשברים אחרי שבועיים. טעות נוספת היא לחשוב שארוחה אחת פחות טובה הרסה הכול. מה שקובע הוא מה שעושים ברוב הזמן, לא מה שאכלת בארוחה אחת".

במקום לנסות לחולל מהפכה מהירה, הוא ממליץ להתחיל בכמות שאפשר לקיים. מבחינתו, שלושה אימונים בשבוע במשך שנה עדיפים בהרבה על שישה אימונים שבועיים שנמשכים חודש אחד בלבד.

הוא גם אינו מאמין שכולם חייבים לאהוב חדר כושר. הליכה, שחייה, רכיבה, יוגה ומשחקי כדור יכולים להיות יעילים לא פחות, כל עוד האדם נהנה מהם ומוכן לחזור אליהם באופן קבוע.

ארי מעניק לתזונה מקום מרכזי, בעיקר בכל הקשור להרכב הגוף ולשמירה על אחוז שומן נמוך. "אי אפשר להתאמן שעה ואז להתעלם לחלוטין מ־23 השעות האחרות", הוא אומר. "מצד שני, גם כאן אני לא מאמין בקיצוניות. המטרה היא לאכול בצורה טובה מספיק לאורך זמן, לא לחיות בתחושה שאתה כל הזמן בדיאטה".

ביום טיפוסי הוא מנסה לשלב מקור חלבון בכל ארוחה. בבוקר הוא אוכל ביצים או יוגורט עם פרי, במיוחד לאחר אימון. בצהריים הוא בוחר בדרך כלל עוף, דג או בשר, לצד אורז, כוסמת או פחמימה אחרת וסלט. בערב הוא אוכל ארוחה דומה או ארוחה קלה יותר.

אבל לצד כל אלה, הוא מדגיש שהוא אוהב אוכל, מסעדות ומפגשים חברתיים סביב השולחן. "אני לא מנסה לחיות בתוך קופסת פלסטיק עם עוף ואורז כל החיים. אני פשוט דואג שהבסיס יהיה טוב".

אין מזון שהוא מגדיר כאסור לחלוטין. הוא כן משתדל לצמצם שתייה ממותקת, נשנושים אוטומטיים ומזונות מעובדים שמעניקים לו, לדבריו, מעט מאוד בתמורה. "אני לא אוהב להפוך אוכל לדבר אסור, כי ברגע שמשהו אסור לחלוטין, בדרך כלל רוצים אותו יותר. גם אם אכלתי משהו כזה מדי פעם, שום דבר דרמטי לא קרה".

אחרי השידור זו כנראה הייתה השאלה שהעסיקה יותר מכול את הצופים. התשובה של ארי אינה כוללת תרגיל סודי או מזון מסוים. "לשמור על קוביות לאורך זמן זה תוצאה של אורח חיים בריא ועקבי: שילוב של אימוני כוח, אחוז שומן מתאים ומאזן קלורי שמתאים לגוף ולשגרה שלך. את זה לומדים תוך כדי תנועה, דרך תשומת לב למה שאוכלים ולאופן שבו הגוף מגיב".

הוא נשקל באופן קבוע כדי לקבל אינדיקציה ולבחון מה עובד עבורו, אך אינו מתאר את השקילה כמטרה בפני עצמה. "המטרה היא למצוא דרך שאפשר להתמיד בה לאורך זמן, בלי לוותר על ההנאה מהחיים".

לדבריו, שינה, התאוששות וניהול מתח הם חלק בלתי נפרד מהתוצאה. "אפשר להתאמן מצוין ולאכול נכון, אבל בלי שינה טובה הגוף מתקשה להתאושש ולשמור על אנרגיה".

ארי משתמש במדדים שעוקבים אחר איכות השינה שלו. מבחינתו, ברגע שמשהו נמדד קל יותר להבין אותו ולשפר אותו. כך למד אילו תנאים תורמים לשינה שלו ומה פוגע בה. לצד השינה הוא משלב יוגה, התאוששות ולעיתים גם אמבטיות קרח, לאו דווקא כפתרון קסם, אלא כאמצעי לעצור ולאפס את הגוף ואת הראש.

למרות המראה האתלטי, הוא כמעט אינו משתמש בתוספי תזונה. "חלק גדול מהם משווק כאילו הוא קיצור דרך, כשבפועל הבסיס הרבה יותר פשוט: אוכל טוב, שינה ואימונים".

הוא מעדיף לקבל את רכיבי התזונה מהמזון עצמו, ורק במקרה של חוסר מוכח לשקול תוסף מתאים. גם כאן, הוא מנסה להימנע מקיצוניות ומתייחס לתוספים ככלי אפשרי, לא כתחליף להרגלים.

כאשר הוא נשאל מהו ההרגל החשוב ביותר שגם אנשים שאינם מתאמנים ברמה גבוהה יכולים לאמץ, התשובה שלו פשוטה: לקבוע זמן לתנועה ביומן. "אני משתדל להתחיל את היום באימון, כי ככל שהיום מתקדם החיים מתחילים להפריע. זה לא חייב להיות חדר כושר. גם הליכה של חצי שעה היא מצוינת. מה שנמצא ביומן הופך להרגל, ומה שנשאר בגדר 'כשיהיה לי זמן' בדרך כלל לא קורה".

שלושת הטיפים שלו למי שרוצים להיכנס לכושר ולהישאר בו הם להתחיל בכמות שאפשר לשמור עליה, לבחור פעילות שנהנים ממנה ולעבוד לפי חוק ה־80/20. "לא צריך לעשות הכול בצורה מושלמת. צריך לזהות את ההרגלים שמביאים את רוב התוצאה, להתמיד בהם ולהשאיר מקום גם לחיים עצמם".

אם היה פוגש היום את עצמו בגיל 25, ארי יודע בדיוק מה היה אומר לו. "הייתי אומר לעצמי להפסיק לנסות לנצח כל אימון ולהתחיל לנסות לנצח את השנה. לא צריך לצאת מכל אימון מפורק ולא צריך לעבור בין תקופות של קיצוניות לתקופות שלא עושים בהן כלום. הגוף מגיב הרבה יותר טוב לעקביות מאשר לדרמה".

אולי זו גם התשובה המדויקת ביותר לכל מי שחיפש בעקבות הפרק את הטריק שמאחורי הגוף שמשך כל כך הרבה תשומת לב. הוא לא נבנה באימון אחד קשה במיוחד, בתפריט קצר ומחמיר או בתקופה של ויתור מוחלט על מסעדות וקינוחים. הוא נבנה מארבעה או חמישה אימונים ברוב השבועות, מבחירות טובות ברוב הארוחות, משינה, מתנועה ומהיכולת לחזור לשגרה גם אחרי יום פחות מוצלח.

"הגוף נבנה מהימים הרגילים", הוא מסכם, "לא מהימים המושלמים".