במשך יותר מ-60 שנה נחשבות הגלולות ואמצעי המניעה ההורמונליים לאחת מפריצות הדרך הגדולות ברפואת הנשים. הם העניקו לנשים שליטה טובה יותר על הפוריות, סייעו בהסדרת המחזור, הקלו על כאבי מחזור, טיפלו באנדומטריוזיס ובשחלות פוליציסטיות, ובמקרים רבים אף הפחיתו את הסיכון לסוגי סרטן מסוימים.
אלא שכמו כל טיפול רפואי, גם לגלולות אלו יש תופעות לוואי וסיכונים. כעת, שני פרסומים משמעותיים מציבים שוב במרכז הדיון את אחד הסיבוכים הנדירים ביותר: מנינגיומה, גידול המתפתח בקרומי המוח.
המחקר החדש, שהתפרסם בכתב העת JAMA Network Open, מבוסס על נתוני בריאות של כשלושה מיליון נשים בדנמרק לאורך 25 שנים. במקביל הודיעה ועדת הבטיחות של סוכנות התרופות האירופית EMA כי לאחר בחינת מחקרים נוספים היא ממליצה לעדכן את העלונים של כמה אמצעי מניעה הורמונליים ולהוסיף אזהרות חדשות.
חשוב להדגיש כבר בתחילת הדברים: החוקרים והמומחים אינם קוראים לנשים להפסיק להשתמש באמצעי מניעה הורמונליים. הסיכון המוחלט נותר נמוך מאוד, והיתרונות של אמצעי המניעה עדיין עולים אצל רוב הנשים על הסיכונים האפשריים.
מהי מנינגיומה?
מנינגיומה היא גידול המתפתח בקרומים העוטפים את המוח וחוט השדרה. בכ-90 אחוז מהמקרים מדובר בגידול שפיר שאינו סרטני, אולם גם גידול כזה עלול ללחוץ על רקמת המוח ולגרום לכאבי ראש, הפרעות ראייה, ירידה בשמיעה, פרכוסים או פגיעה קוגניטיבית. במקרים רבים הטיפול כולל ניתוח להסרת הגידול ולעיתים גם הקרנות.
נשים מאובחנות במנינגיומה בשכיחות גבוהה פי שניים מגברים, עובדה שחיזקה לאורך השנים את ההשערה כי להורמוני המין הנשיים, ובעיקר לפרוגסטרון, יש תפקיד בהתפתחות הגידול.
אילו אמצעי מניעה נמצאו במחקר?
הקשר החזק ביותר נמצא בזריקות מדרוקסיפרוגסטרון אצטט, המוכרות בשם דפו פרוברה. אצל משתמשות בזריקה נמצא סיכון יחסי גבוה יותר למנינגיומה בהשוואה לנשים שלא השתמשו בה.
בנוסף נמצאה עלייה קטנה יותר בסיכון גם בקרב משתמשות בגלולות משולבות ובגלולות המכילות פרוגסטין בלבד, ובהן חומרים פעילים כמו דזוגסטרל, דרוספירנון, גסטודן ולבונורגסטרל.
עם זאת, החוקרים מדגישים כי מדובר בעלייה קטנה מאוד בסיכון המוחלט. לפי ההערכות, מתוך כל 1,000 נשים, כחמש יפתחו מנינגיומה במהלך חייהן. גם אצל המשתמשות בדפו פרוברה המספר עולה לכשש נשים מתוך 1,000 בלבד.
עוד ממצא מעודד היה שהסיכון המוגבר הלך ופחת לאחר הפסקת השימוש, וברוב המקרים חזר לרמתו הרגילה בתוך כחמש שנים.
התכשירים שנמכרים בישראל עם החומרים שנבדקו
המחקר מתייחס לחומרים הפעילים, ולא לשמות המסחריים. בישראל משווקים מספר אמצעי מניעה המכילים את אותם חומרים:
• דזוגסטרל (Desogestrel): סרזט (Cerazette) ותכשירים גנריים.
• דרוספירנון (Drospirenone): יסמין, יאז, סלינדה.
• גסטודן (Gestodene): פמינט, מליאן, מינולט, גינרה והרמונט.
• לבונורגסטרל (Levonorgestrel): מיקרולוט, פוסטינור, וכן ההתקנים התוך רחמיים מירנה, קיילינה וג'יידס.
• אטונוגסטרל (Etonogestrel): נובהרינג ונקספלנון.
• מדרוקסיפרוגסטרון (Medroxyprogesterone): דפו פרוברה.
חשוב להדגיש כי עצם הופעת החומר הפעיל במחקר אינה אומרת שכל אישה המשתמשת בתרופה נמצאת בסיכון משמעותי, אלא שמדובר בממצא סטטיסטי המחייב מודעות ושיקול דעת רפואי.
מי צריכה להיות מודאגת?
בעקבות הממצאים, ועדת הבטיחות של ה-EMA ממליצה שנשים עם מנינגיומה קיימת או כזו שאובחנה בעבר לא ישתמשו בתכשירים המכילים דזוגסטרל או אטונוגסטרל.
עוד ממליצים ברשות האירופית לעקוב אחר תסמינים כמו כאבי ראש שמחמירים, שינויים בראייה, ירידה בשמיעה או פרכוסים, ולפנות לבדיקה רפואית אם הם מופיעים.
עם זאת, מומחי גינקולוגיה ורפואת נשים ברחבי העולם מדגישים כי אין מקום להפסיק טיפול באופן עצמאי. הריונות לא מתוכננים כרוכים גם הם בסיכונים רפואיים, ולעיתים אף גדולים יותר מהסיכון הנדיר למנינגיומה.
לדברי מומחים שלא היו מעורבים במחקר, הממצאים מחזקים את החשיבות של התאמת אמצעי המניעה באופן אישי לכל אישה, בהתאם לגילה, למצבה הרפואי, להיסטוריה המשפחתית ולגורמי הסיכון שלה.
בסופו של דבר, המסר העיקרי של המחקר אינו שגלולות מסוכנות, אלא שרפואה מותאמת אישית חשובה היום יותר מאי פעם. עבור רוב הנשים, אמצעי מניעה הורמונליים ממשיכים להיות בטוחים ויעילים מאוד. עם זאת, המחקרים החדשים מספקים לרופאים מידע נוסף שיכול לסייע בבחירת הטיפול המתאים ביותר לכל מטופלת.