צורכים מיונז מופחת שומן? זו הסיבה שכדאי לחזור לרגיל

אם יש ממרח אחד שמצליח לעורר ויכוחים כמעט כמו אננס על פיצה, זה כנראה המיונז. יש מי שלא מסוגלים לאכול כריך, סלט תפוחי אדמה או טונה בלעדיו, ואחרים משוכנעים שמדובר באחד המאכלים הפחות בריאים שאפשר להכניס למטבח.

המוניטין של המיונז נבנה במשך שנים סביב העובדה שהוא עשיר בשומן ובקלוריות, ומכיל חלמון ביצה שבעבר נחשב למקור משמעותי לכולסטרול. אבל בשנים האחרונות, ככל שהמדע התקדם, גם הגישה אליו השתנתה. כיום מומחי תזונה רבים טוענים שהשאלה אינה האם אוכלים מיונז, אלא איזה מיונז בוחרים, כמה ממנו צורכים ומהי התמונה התזונתית הכוללת.

מיונז קלאסי מורכב ממספר רכיבים פשוטים יחסית: שמן, חלמון ביצה, חומץ או מיץ לימון ולעיתים גם חרדל ותבלינים. למרות רשימת המרכיבים הקצרה, כף אחת של מיונז מכילה כ-100 קלוריות וכ-10 גרם שומן, ולכן מדובר בממרח עתיר אנרגיה.

מצד שני, לא כל השומן הזה הוא בהכרח "שומן רע". כאשר המיונז מיוצר משמנים צמחיים כמו שמן קנולה או שמן זית, רוב השומן שבו הוא שומן בלתי רווי, הנחשב לידידותי יותר לבריאות הלב בהשוואה לשומן רווי המצוי בחמאה, שמנת או גבינות שמנות.

מעבר לכך, לשומן יש גם יתרון תזונתי נוסף. ויטמינים כמו A, D, E ו-K מסיסים בשומן, ולכן אכילת מעט שומן לצד ירקות יכולה לשפר את ספיגתם בגוף. לכן, מי שמוסיף מעט מיונז לסלט עשוי דווקא לשפר את ניצול חלק מהרכיבים התזונתיים שבו.

עם זאת, אין להתעלם מהחיסרון המרכזי של המיונז: צפיפות קלורית גבוהה. כמות קטנה יחסית מספקת הרבה אנרגיה, ולכן קל מאוד להגזים מבלי לשים לב. שתי כפות נדיבות יכולות להוסיף יותר מ-200 קלוריות לארוחה, עוד לפני הלחם, הבשר או הגבינה.

גם הגרסאות השונות שעל המדף אינן בהכרח פתרון קסם. מיונז מופחת שומן אמנם מכיל פחות קלוריות, אך כדי לשמור על המרקם מוסיפים לעיתים עמילנים, מייצבים, מסמיכים ומרכיבים מעובדים נוספים. לכן הפחתת הקלוריות באה לעיתים על חשבון רשימת רכיבים ארוכה יותר.

ומה לגבי מיונז טבעוני? הוא אמנם אינו מכיל ביצים, אך גם כאן הערך הבריאותי תלוי בעיקר בסוג השמן שבו השתמשו ובמידת העיבוד של המוצר. אין יתרון בריאותי אוטומטי רק משום שהמוצר מוגדר טבעוני.

אחת הטענות המוכרות נגד מיונז קשורה לכולסטרול. במשך שנים הומלץ להגביל אכילת חלמוני ביצה מתוך חשש לעלייה ברמות הכולסטרול בדם. כיום ההבנה המדעית השתנתה. מחקרים גדולים מצאו כי אצל רוב האנשים הכולסטרול מהמזון משפיע פחות על רמות הכולסטרול בדם מאשר צריכת שומן רווי ואורח החיים הכללי.

לכן, מיונז אינו בהכרח המזון שמעלה את הסיכון למחלות לב. במקרים רבים דווקא חמאה, גבינות שמנות או רטבים המבוססים על שמנת מכילים שיעור גבוה יותר של שומן רווי.

עם זאת, ישנם מצבים שבהם כדאי להיזהר. אנשים המטופלים במדללי דם כמו וורפרין צריכים לשמור על צריכה עקבית של ויטמין K, ולכן כל שינוי משמעותי בהרגלי האכילה מומלץ לבצע בהתייעצות עם הרופא. גם מי שנוטל תרופות לירידה במשקל הפוגעות בספיגת שומן עלול לסבול מתופעות לוואי לאחר אכילת מזונות עתירי שומן, ובהם מיונז.

גם מיונז ביתי אינו בהכרח בריא יותר. אמנם אפשר לבחור שמן איכותי ולהימנע מחומרי שימור, אך עדיין מדובר במוצר עתיר שומן וקלוריות. בנוסף, שימוש בביצים לא מפוסטרות עלול להעלות את הסיכון לזיהומים, בעיקר אצל נשים בהיריון, מבוגרים ואנשים עם מערכת חיסון מוחלשת.

בשורה התחתונה, מיונז אינו מזון שיש להחרים, אך גם לא כזה שכדאי לצרוך ללא הגבלה. כאשר משתמשים בו במידה, כחלק מתזונה מאוזנת ועשירה בירקות, קטניות, דגנים מלאים וחלבון איכותי, אין סיבה אמיתית לחשוש ממנו. כמו במזונות רבים אחרים, הכמות, איכות המוצר והתפריט הכולל חשובים הרבה יותר מהמוניטין שדבק בו במשך השנים.