לא הראייה, לא השמיעה: החוש השישי שרוב האנשים אפילו לא שמעו עליו

משחר ילדותנו אנחנו לומדים שיש לנו חמישה חושים: ראייה, שמיעה, ריח, טעם ומגע. אבל מחקר מדעי הולך וגדל מצביע על קיומו של חוש נוסף, שכמעט איש לא מדבר עליו, למרות שהוא עשוי להיות חשוב לא פחות לרווחה שלנו מכל אחד מהחמישה המוכרים. שמו של החוש הזה הוא אינטרוספציה.

אינטרוספציה היא היכולת לחוש, לקבל ולאמוד אותות הנובעים מתוך הגוף. חוש זה משמש את בני האדם לקבלת מושג על מצבם הגופני בין אם מודע או לא, וכן בסיס לרגשות ומצב רוח. בניגוד למושג "אקסטרוספציה" המשמש להגדרת החישה של אותות שאינם נובעים מתוך הגוף, כדוגמת חום, כאב וגירוד, אינטרוספציה, משמשת להגדרת החישה של אותות הנובעים מתוך הגוף עצמו, ללא קשר לאותות חיצוניים. המודעות לאותם אותות גופניים משתנה מאדם לאדם בדרך שבה הם אומדים, ניגשים, ומגיבים לאותן תחושות.

בכל רגע נתון, הגוף שולח לנו מסרים שאנחנו כמעט ולא שמים לב אליהם באופן מודע: קצב הלב, קצב הנשימה, תחושת הרעב, והטמפרטורה הפנימית. פסיכולוגיות מאוניברסיטת רויאל הולוויי בלונדון ומאוניברסיטת קולג' לונדון הסבירו כי מדובר בחוש קריטי, שתפקידו להבטיח שכל מערכות הגוף פועלות בצורה מיטבית, על ידי כך שהוא מתריע בפנינו כאשר הגוף יוצא מאיזון, למשל כשהוא מניע אותנו לשתות כשאנחנו צמאים, או להסיר בגד כשחם לנו מדי.

עד כאן זה נשמע פשוט יחסית. אבל חוקרים מתחילים כעת להבין שהאינטרוספציה חורגת הרבה מעבר לוויסות צרכים ביולוגיים בסיסיים, וייתכן שיש לה תפקיד במגוון מצבים נפשיים, ביניהם חרדה, דיכאון, הפרעת דחק פוסט טראומטית, והפרעות אכילה.

הרעיון המרכזי הוא שהמודעות שלנו לדברים כמו מתח שרירי, נשימה וקצב לב, נותנת לנו רמזים חשובים לגבי השאלה האם מצב מסוים בטוח או לא בטוח. כשהתהליך הזה מופרע, הוא עשוי לתרום להתפתחות של מצבים נפשיים שונים. למשל, אדם הסובל מחרדה עשוי להיות מודע באופן מוגזם לקצב הלב שלו במצב חברתי מסוים, מה שגורם לו להרגיש לא נוח באותו מצב.

מעניין לא פחות הוא הפער שנמצא בין המינים. ניתוח של 93 מחקרים שונים העלה כי קיים הבדל משמעותי באינטרוספציה בין גברים לנשים, כאשר נשים הראו דיוק נמוך יותר במיוחד במשימות המבוססות על זיהוי קצב הלב. החוקרות ציינו כי ממצא זה עשוי להסביר חלקית מדוע מצבים כמו חרדה ודיכאון שכיחים יותר בקרב נשים החל מגיל ההתבגרות, אם כי הן הדגישו שמדובר בקשר מורכב שטרם הובן במלואו.

מחקר שפורסם השנה בכתב העת eBioMedicine בחן כיצד תחושת רעב משפיעה על מצב הרוח, ומצא כי אנשים בעלי יכולת אינטרוספציה חזקה ומדויקת חוו פחות תנודות במצב הרוח שלהם בהשוואה לאנשים בעלי יכולת אינטרוספציה חלשה. החוקר הראשי, פסיכולוג רפואי מאוניברסיטת טובינגן בגרמניה, הבהיר כי הממצא אינו אומר שאנשים אלה כלל לא מרגישים רעב, אלא שהם פשוט טובים יותר בשמירה על יציבות במצב הרוח שלהם.

אחת העדויות המרתקות ביותר לחשיבות האינטרוספציה מגיעה ממחקר שנערך באוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס. באמצעות כדור רוטט הניתן לבליעה, החוקרים בחנו את יכולת האינטרוספציה, ומצאו כי אצל חלק מהמטופלים היכולת לזהות אותות רעב פנימיים נפגעת, גם לאחר שהמשקל שלהם חזר לעצמו. החוקר הבכיר במחקר הדגיש כי אין מדובר בהתעלמות מכוונת מאותות הגוף, אלא במנגנון עצבי שמעבד את התחושות באופן שונה, מה שמקשה לזהות, לסמוך ולהפיק לקחים מהן, ועשוי לתרום להמשכיות התסמינים לאורך זמן.

לא כל הקהילה המדעית מקבלת את המושג כפי שהוא. מאמר דעה שפורסם בכתב העת Frontiers in Psychology בשנת 2024, בהובלת מדען קוגניטיבי ממכון טכנולוגיה מוביל, טען בכותרתו הפרובוקטיבית כי אין דבר כזה אינטרוספציה. לדברי הכותבים, הכותרת נועדה למשוך תשומת לב, אך למעשה טענתם המרכזית היא שהמונח משמש לעיתים באופן שמפשט יתר על המידה תופעות מורכבות ומגוונות. יש חוקרים שהולכים בכיוון ההפוך לגמרי וטוענים שיש לבני האדם עד 33 חושים שונים.

מה שבטוח הוא שבני האדם חושניים הרבה יותר ממה שאנחנו נוטים לחשוב, וגם אם עוד לא נמצא שם מוסכם לכל התחושות הללו, הן כבר משפיעות על הרווחה שלנו הרבה מעבר למה שאנחנו מבינים כיום.