בשנים האחרונות נדמה שכמעט לכל אחד מאיתנו יש חבר, בן משפחה, קולגה או שכן שאובחן בסרטן. התחושה הזו אינה דמיונית לגמרי. יותר אנשים מאובחנים כיום בסרטן לעומת לפני כמה עשורים. אבל בתוך הנתון המדאיג הזה מסתתרת גם בשורה חשובה: פחות אנשים מתים מסרטן מבעבר.
בטור שפרסם בוושינגטון פוסט הסביר ד"ר מיקאל סקרס, ראש החטיבה להמטולוגיה ופרופסור לרפואה במרכז הסרטן סילבסטר באוניברסיטת מיאמי, מדוע סרטן נראה היום נפוץ יותר, ומה השתנה לטובה בטיפול במחלה.
לפי הנתונים שהציג, בשנת 1975 אובחנו בארצות הברית כ-400 מקרי סרטן לכל 100 אלף בני אדם. בשנת 2023 עמד הנתון על 456 מקרים לכל 100 אלף. מנגד, שיעור התמותה המתוקנן לגיל ירד משמעותית: מ-201 מקרי מוות לכל 100 אלף איש בשנת 1999 ל-142 בשנת 2023.
כלומר, יותר אנשים מקבלים אבחנה, אבל יותר מהם גם חיים שנים רבות לאחריה.
מהו בעצם סרטן?
סרטן הוא שם כולל לקבוצה גדולה של מחלות שבהן תאים בגוף מתחילים להתחלק ללא בקרה. ברוב המקרים, מקור התהליך הוא טעות בהוראות ההפעלה של התא, כלומר ב-DNA.
לעיתים זו טעות אקראית שמתרחשת כאשר תא משתכפל. לעיתים הנזק נגרם מחשיפה לגורמים מסרטנים, כמו קרינה אולטרה סגולה, עישון, אלכוהול, נגיפים מסוימים או חומרים סביבתיים. במקרים אחרים מדובר במוטציות תורשתיות, כמו BRCA1 ו-BRCA2, שמעלות סיכון לסוגי סרטן מסוימים.
ככל שאנו חיים יותר שנים, כך התאים בגוף עוברים יותר חלוקות, והסיכוי לטעות גנטית גדל. זו אחת הסיבות המרכזיות לכך שרוב סוגי הסרטן מאובחנים בגיל מבוגר.
למה יש יותר אבחונים?
הסיבה הראשונה היא פשוטה: אנשים חיים יותר. ככל שתוחלת החיים עולה ומקרי המוות ממחלות לב, שבץ ומחלות אחרות יורדים, יותר אנשים מגיעים לגילים שבהם הסיכון לסרטן גבוה יותר.
הסיבה השנייה היא שאנחנו מגלים יותר. בדיקות הדמיה הפכו מדויקות ורגישות בהרבה, בדיקות דם מזהות סמנים מוקדמים, ותוכניות סקר לאיתור מוקדם מצליחות למצוא גידולים בשלבים שבהם בעבר כלל לא היו מתגלים.
יש גם עניין של הגדרה. מחלות שבעבר לא נכללו תמיד בסטטיסטיקת הסרטן נספרות כיום כסרטן. ד"ר סקרס מביא כדוגמה את התסמונות המיאלודיספלסטיות, קבוצת מחלות של מח העצם שהוכרו רשמית כסרטן רק לפני כ-25 שנה. שינוי כזה לבדו הוסיף עשרות אלפי אבחונים בשנה בארצות הברית.
האם כל סוגי הסרטן בעלייה?
לא. התמונה מורכבת. יש סוגי סרטן שמעוררים דאגה אמיתית, במיוחד העלייה בסרטן המעי הגס בקרב בני פחות מ-50. מנגד, באוכלוסייה המבוגרת יותר שיעורי סרטן המעי דווקא ירדו, בין היתר בזכות בדיקות סקר, הסרת פוליפים ושיפור המודעות.
גם סוגי סרטן אחרים מושפעים משינויים באורח החיים, עישון, השמנה, תזונה, חשיפה לשמש, זיהומים נגיפיים ושימוש בחיסונים, למשל חיסון נגד HPV שמפחית סיכון לסוגי סרטן הקשורים לנגיף הפפילומה.
למה פחות אנשים מתים מסרטן?
כאן נמצאת הבשורה הגדולה. חלק מהירידה בתמותה נובע מגילוי מוקדם. כאשר מאתרים סרטן בשלב מוקדם, הסיכוי לטפל בו בהצלחה גבוה בהרבה.
אבל לא פחות חשובים הם הטיפולים החדשים. בעבר הטיפול המרכזי היה כימותרפיה, שפוגעת בעיקר בתאים שמתחלקים במהירות, אך עלולה לפגוע גם בתאים בריאים. כיום קיימים טיפולים ממוקדים שמכוונים לשינויים גנטיים מסוימים בגידול, למשל HER2 בסרטן שד, ALK בסרטן ריאה, FLT3 בלוקמיה ו-KRAS בסרטן הלבלב.
בנוסף, בעשור האחרון חוללה האימונותרפיה מהפכה של ממש. טיפולים אלה אינם תוקפים ישירות את הגידול בלבד, אלא מסייעים למערכת החיסון לזהות את תאי הסרטן ולהילחם בהם.
כבר לא תמיד גזר דין מוות
לפי הערכות המכון הלאומי לסרטן בארצות הברית, חיים כיום בארצות הברית יותר מ-18 מיליון שורדי סרטן, ומספרם צפוי לעלות לכ-26 מיליון עד שנת 2040. כ-70% מהם חיים לפחות חמש שנים לאחר האבחנה, וכמחציתם חיים לפחות עשר שנים.
המשמעות אינה שסרטן הפך למחלה פשוטה. הוא עדיין גורם מרכזי לתחלואה, פחד וסבל. אבל עבור יותר ויותר מטופלים, סרטן הופך ממחלה קטלנית למחלה שניתן לטפל בה, לשלוט בה ולעיתים אף לחיות לצדה לאורך שנים.
התחושה שיש היום יותר סרטן סביבנו מבוססת בחלקה על מציאות: האוכלוסייה מזדקנת, ולען יותר אנשים מאוחבנים עם סרטן, ומחלות מסוימות נספרות ומזוהות טוב יותר מבעבר.
אבל הצד השני של הסיפור חשוב לא פחות. הרפואה מגלה סרטן מוקדם יותר, מטפלת בו בצורה מדויקת יותר ומצליחה להציל יותר חיים.
לכן, כפי שמסביר ד"ר סקרס בטורו, נכון שיש היום יותר אבחונים. אבל יש גם יותר תקווה מאי פעם.