עונת הרחצה כבר בעיצומה, ורבים מאיתנו מורחים מסנן קרינה כמעט מדי יום. אלא שדו"ח חדש שפורסם בארצות הברית מעורר דיון מחודש סביב השאלה האם כל מסנני הקרינה מספקים את אותה רמת הגנה, והאם חלק מהרכיבים הנפוצים בהם עלולים לעורר חששות בריאותיים.
הדו"ח, שפרסם ארגון הסביבה והבריאות האמריקאי Environmental Working Group (EWG), בחן 2,784 מוצרי הגנה מהשמש המשווקים בארצות הברית. לפי הקריטריונים של הארגון, רק 597 מוצרים, שהם כ-20% מהמדגם, עמדו בדרישות שהציב לבטיחות, שקיפות ויעילות.
עם זאת, חשוב להדגיש כי החוקרים אינם טוענים ש-80% ממסנני הקרינה מסוכנים. רובם פשוט לא עמדו בסטנדרטים המחמירים של הארגון, בין היתר בגלל סוגי הרכיבים שבהם השתמשו, רמת ההגנה מפני קרינת UVA, שימוש בתכשירי ספריי או הצהרות שיווקיות שנחשבו בעיני הארגון למטעות.
3 הרכיבים מעוררי המחלוקת
במרכז הדו"ח עומדים שלושה מסנני קרינה כימיים נפוצים: אוקסיבנזון (Oxybenzone), אוקטינוקסט (Octinoxate) והומוסלאט (Homosalate).
לדברי מחברי הדו"ח, מחקרים שונים העלו אפשרות כי רכיבים אלה עלולים להשפיע על המערכת ההורמונלית, ובחלק מהעבודות אף נמצאו קשרים אפשריים להשפעות על מערכת הרבייה או ההתפתחות.
האוקסיבנזון הוא הרכיב שעורר את מירב תשומת הלב. מחקרים קודמים מצאו שניתן לזהות אותו בדגימות שתן, דם ואף בחלב אם, אולם המשמעות הבריאותית של ממצאים אלה עדיין נמצאת במחקר.
גם האוקטינוקסט וההומוסלאט נמצאים בשנים האחרונות תחת בחינה רגולטורית במדינות שונות, בעיקר באירופה.
גם הבושם ברשימת החשודים
ממצא נוסף שעלה מהדו"ח נוגע למילה הפשוטה "Fragrance". לדברי החוקרים, יותר משליש ממסנני הקרינה שנבדקו כוללים תערובת ריח שאינה מפורטת במלואה על גבי האריזה.
לטענת הארגון, חלק מתערובות הבישום עלולות להכיל אלרגנים או חומרים נוספים שנחקרים כיום בהקשר להשפעות הורמונליות ובריאותיות.
האם כדאי לוותר על ספריי?
אחת ההמלצות הבולטות בדו"ח היא להעדיף קרמים או סטיקים על פני מסנני קרינה בתרסיס. לטענת החוקרים, בעת ההתזה קיים סיכון לשאיפת חלקיקים, ולעיתים שכבת ההגנה על העור אינה אחידה. בנוסף, בשנים האחרונות בוצעו בעולם מספר ריקולים של תרסיסי הגנה לאחר שהתגלו בהם עקבות של בנזן, חומר הידוע כמסרטן.
האם SPF 100 באמת טוב יותר?
הדו"ח מותח ביקורת גם על השימוש במספרי SPF גבוהים במיוחד. לדברי החוקרים, ההבדל בין SPF 50 ל-SPF 100 קטן בהרבה מכפי שרבים חושבים. SPF 50 חוסם כ-98% מקרינת UVB, בעוד SPF 100 חוסם כ-99%.
לטענתם, המספרים הגבוהים עלולים ליצור תחושת ביטחון שגויה, לגרום לאנשים להישאר זמן רב יותר בשמש ולהפחית את ההקפדה על מריחה חוזרת.
מה כן מומלץ לבחור?
לפי הדו"ח, הבחירה המועדפת היא מסנני קרינה מינרליים המבוססים על אבץ חמצני (Zinc Oxide), שנחשב בעיני החוקרים לסטנדרט הזהב להגנה רחבת טווח מפני קרינת UVA ו-UVB.
מסננים אלה פועלים באמצעות יצירת שכבת הגנה על פני העור, בניגוד למסננים כימיים שסופגים את הקרינה.
לצד הדו"ח, מומחי עור מדגישים כי אין להסיק ממנו שיש להפסיק להשתמש במסנני קרינה. רופאת העור האמריקאית ד"ר טניה אוונס, שלא השתתפה במחקר, ציינה כי מסנן קרינה נותר אחד הכלים החשובים ביותר להפחתת כוויות שמש, הזדקנות מוקדמת של העור והסיכון לסרטן העור, כולל מלנומה.
לדבריה, המסר המרכזי אינו להימנע ממסנני קרינה, אלא לבחור מוצרים איכותיים ולהשתמש בהם בצורה נכונה.
הדו"ח החדש אינו קובע שרוב מסנני הקרינה מסוכנים, אלא מצביע על כך שרבים מהם אינם עומדים בסטנדרטים המחמירים של ארגון EWG. עם זאת, הוא מעלה שאלות חשובות לגבי סוגי הרכיבים, רמת ההגנה מפני קרינת UVA ואופן השימוש במוצרים.
בשורה התחתונה, גם מומחי הדו"ח וגם רופאי העור מסכימים על דבר אחד: הסכנה שבחשיפה לא מוגנת לשמש גדולה הרבה יותר מהחששות הקיימים כיום לגבי רוב מסנני הקרינה. לכן מומלץ להמשיך להשתמש במסנן קרינה מדי יום, להעדיף מוצרים רחבי טווח, למרוח כמות מספקת ולחדש את המריחה אחת לכשעתיים, במיוחד לאחר רחצה או הזעה.