וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

למה חיסון שניתן עד כה בביה"ס - הוקדם לגיל 18 חודשים?

פרופ' יסמין מאור

עודכן לאחרונה: 6.7.2026 / 13:26

משרד הבריאות החליט להקדים את המנה השנייה של חיסון ה-MMRV מגיל בית הספר לגיל 18 חודשים. להתפרצויות החצבת האחרונות בארץ ובעולם יש חלק גדול בהחלטה

מבצע חיסון ילדים נגד נגיף הקורונה החל- כיכר דידינגוף , תל אביב 
22 בנובמבר 2021. ראובן קסטרו
הקדמת המנה השנייה של חיסון ה-MMRV מעניקה לילדים הגנה מלאה כבר בגיל שנה וחצי, תקופה שבה הם עדיין חשופים במיוחד להדבקה/ראובן קסטרו

יש הצלחות רפואיות שכמעט אי אפשר לראות. דווקא כשהן מצליחות באמת, הן הופכות לשקופות.

כך בדיוק פועלים החיסונים. במשך עשרות שנים הם מנעו מיליוני מקרי מחלה ומוות, עד שמחלות שבעבר הפחידו כל הורה הפכו לנדירות כל כך, שרבים כבר אינם זוכרים עד כמה היו מסוכנות.

זו גם הסיבה שההחלטה של משרד הבריאות להקדים את המנה השנייה של חיסון ה-MMRV מגיל בית הספר לגיל 18 חודשים אינה רק שינוי טכני בלוח החיסונים. היא משקפת את הדרך שבה מערכת בריאות מתקדמת מתאימה את עצמה למציאות המשתנה וממשיכה לשפר את ההגנה על הילדים.

למה דווקא עכשיו?

בשנים האחרונות העולם מתמודד שוב עם התפרצויות של חצבת, גם במדינות בעלות מערכות בריאות מתקדמות.

הירידה בשיעורי ההתחסנות בתקופת הקורונה, יחד עם היסוס גובר כלפי חיסונים בחלק מהאוכלוסייה, אפשרו לנגיף המדבק במיוחד לחזור ולהתפשט.

לכן, הקדמת המנה השנייה של חיסון ה-MMRV מעניקה לילדים הגנה מלאה כבר בגיל שנה וחצי, תקופה שבה הם עדיין חשופים במיוחד להדבקה.

חשוב להבין שתוכנית החיסונים אינה מסמך קבוע. היא מתעדכנת באופן רציף בהתאם למחקרים חדשים, לנתוני התחלואה ולניסיון המצטבר בעולם.

המחלות נעלמו. לא בזכות המזל

רבים מההורים הצעירים מעולם לא ראו ילד הסובל משיתוק ילדים, מדיפתריה או מדלקת קרום המוח שנגרמה על ידי חיידקים מסוימים. זו אינה עדות לכך שהמחלות נעלמו מהעולם, אלא לכך שהחיסונים עושים את עבודתם היטב.

כל עוד אותן מחלות קיימות במדינות אחרות, הן עלולות לשוב גם לישראל אם שיעורי ההתחסנות יירדו.

לכן, תוכנית חיסוני השגרה בישראל, הנחשבת לאחת המתקדמות בעולם, מגינה כבר מהחודשים הראשונים לחיים מפני מחלות שעלולות לגרום לנכות קשה ואף למוות.

בין היתר כוללת התוכנית חיסונים נגד דיפתריה, טטנוס, שעלת, פוליו, המופילוס אינפלואנזה מסוג B, פנאומוקוק, הפטיטיס B, רוטה, חצבת, חזרת, אדמת ואבעבועות רוח.

sheen-shitof

עוד בוואלה

הצטרפו לוואלה פייבר ותהנו מאינטרנט וטלוויזיה במחיר שלא הכרתם

בשיתוף וואלה פייבר

גם האיומים החדשים כבר כאן

תוכנית החיסונים אינה עוסקת רק במחלות ותיקות. בשנים האחרונות נוספו אמצעי הגנה חדשניים נגד נגיף RSV, אחד הגורמים המרכזיים לאשפוזי תינוקות בחורף עקב ברונכיוליטיס ודלקות ריאה.

באמצעות חיסון לנשים בהריון ומתן נוגדנים ארוכי טווח לתינוקות, ניתן כיום להפחית משמעותית את הסיכון למחלה קשה כבר בחודשי החיים הראשונים.

מניסיוננו, המשמעות ברורה: פחות מצוקה נשימתית, פחות אשפוזים ופחות חרדה למשפחות.

מדובר באחת מפריצות הדרך החשובות ביותר ברפואת הילדים בשנים האחרונות.

גב של תינוק מכוסה בפריחה של חצבת/ShutterStock

חיסון שיכול למנוע סרטן

חשוב לזכור שחיסונים אינם מיועדים רק לתינוקות. אחד החיסונים החשובים ביותר בגיל ההתבגרות הוא החיסון נגד נגיף הפפילומה האנושי, HPV.

זהו אחד ההישגים המרשימים של הרפואה המודרנית, משום שהוא מאפשר למנוע מראש סוגי סרטן שונים, בהם סרטן צוואר הרחם, הלוע, פי הטבעת, הפין, הפות והנרתיק.

החיסון מומלץ כיום לבנים ולבנות כאחד.

לא רק על הילד שלכם

אחד העקרונות החשובים ביותר בעולם החיסונים הוא חסינות קהילתית. כאשר רוב האוכלוסייה מחוסנת, גם מי שאינם יכולים להתחסן מוגנים באופן עקיף.

מדובר בתינוקות צעירים, בחולים עם דיכוי חיסוני ובאנשים שמערכת החיסון שלהם אינה מגיבה היטב לחיסונים.

לכן, כל ילד שמתחסן אינו מגן רק על עצמו, אלא גם על הסביבה כולה.

חמישה דברים שכל הורה צריך לזכור

• אל תדחו חיסונים ללא סיבה רפואית. כל חיסון נקבע לגיל שבו הוא מעניק את ההגנה המרבית.

• אם פספסתם חיסון, אל תוותרו. ברוב המקרים ניתן להשלים אותו בכל גיל מתאים.

• קבלו מידע ממקורות אמינים. רופא הילדים, אחות טיפת חלב ומשרד הבריאות הם הכתובת למידע מבוסס ראיות.

• גם ילדים בריאים צריכים להתחסן. המטרה היא למנוע את המחלה עוד לפני שהיא מופיעה.

• זכרו שאתם מגנים גם על אחרים. התחסנות מסייעת להגן על תינוקות, חולים ואנשים שאינם יכולים להתחסן.

הקדמת המנה השנייה של חיסון ה-MMRV היא הרבה יותר משינוי בלוח הזמנים. היא מזכירה לכולנו שחיסונים הם מערכת דינמית, שמתעדכנת כל העת כדי להעניק את ההגנה הטובה ביותר לילדים ולציבור כולו.


הכותבת, פרופ' יסמין מאור, הינה יו"ר האיגוד הישראלי למחלות זיהומיות ומנהלת היחידה למחלות זיהומיות במרכז הרפואי וולפסון

  • עוד באותו נושא:
  • חיסון

טרם התפרסמו תגובות

top-form-right-icon

בשליחת התגובה אני מסכים לתנאי השימוש

    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully