בשנים האחרונות, וביתר שאת מאז מגפת הקורונה, גוברת בישראל מגמה מדאיגה של הססנות חיסונים. נתונים עדכניים מצביעים על ירידה בשיעורי ההתחסנות בקרב ילדים, ועל ירידה באמון הציבור במידע רפואי רשמי - תופעה שיש לה השלכות ישירות על בריאות הציבור בטווח הקצר והארוך.
על פי נתוני מערך מודיעין הבריאות של משרד הבריאות, נכון לשנת 2024, שיעור ההתחסנות בחיסון המרובע (MMRV) נגד חצבת, חזרת, אדמת ואבעבועות רוח במנה הראשונה עד גיל 6 עומד על כ־87%. בקרב ילדים בגילים 6 עד 18, שיעור ההתחסנות בשתי מנות מגיע לכ־91%.
במחוז ירושלים הנתונים נמוכים במיוחד: שיעור ההתחסנות במנה הראשונה עומד על 79% בלבד, ובשתי מנות - על כ־88%.
סקר עדכני: רבע מההורים לא מחסנים את ילדיהם
סקר שנערך במאי האחרון על ידי ד"ר עדי ניב יגודה, בשיתוף האגודה לזכויות החולה ומכון גיאוקרטוגרפיה, מצא כי רבע מההורים בישראל בחרו שלא לחסן את ילדיהם בכל חיסוני השגרה.
מתוך כ־800 משתתפים, 26% דיווחו כי חיסנו את ילדיהם רק בחלק מהחיסונים, בעוד 8% נמנעו כמעט לחלוטין. רק 66% חיסנו את ילדיהם בכל חיסוני השגרה.
הסקר חשף גם פערים מדאיגים במקורות המידע: 17% מהמשיבים מקבלים את עיקר המידע מהרשתות החברתיות, וכרבע מחברים או בני משפחה. רק 58% ציינו את רופא המשפחה כמקור מידע עיקרי.
חצבת חוזרת - המחלה המדבקת ביותר מאיימת על ישראל
ישראל כבר מתמודדת עם התפרצויות חצבת בשנים האחרונות. מאחר וחצבת היא אחת המחלות המדבקות ביותר, עם מקדם הדבקה גבוה, נדרש שיעור התחסנות של לפחות 95% כדי למנוע התפרצויות.
כאשר שיעור ההתחסנות הארצי עומד על 87% בלבד, ובירושלים על 79%, נוצרים "כיסי תחלואה" אזוריים. זו הסיבה שחצבת היא לרוב המחלה הראשונה להתפרץ כתוצאה מירידה בהתחסנות.
פוליו, שפעת ו־HPV: מחלות שכמעט נעלמו ושוב צצות
החשש אינו נעצר בחצבת בלבד. בשנים האחרונות הופיעו בישראל גם מקרי פוליו, אמנם מועטים, אך הם נובעים מירידה בהתחסנות.
גם בשפעת ניכרת ירידה חדה: בישראל שיעור ההתחסנות לשפעת בעונת 2023-2024 עמד על 15% בלבד, לעומת 25% בתקופת הקורונה. בקבוצות סיכון הנתון עמד על 58.6% בלבד.
בקרב בני נוער, שיעור ההתחסנות נגד נגיף הפפילומה (HPV), המונע סוגי סרטן שונים, נמוך במיוחד - 63% בלבד למנה ראשונה ו־46% בלבד למנה שנייה.
הקשר בין מגפת הקורונה להססנות חיסונים
לצד הנתונים המדאיגים, ברור כי מגפת הקורונה תרמה רבות לעלייה בחשדנות הציבורית כלפי חיסונים.
חיסוני הקורונה עוררו מחלוקת ציבורית, לוו במידע שגוי ברשתות החברתיות, והפכו לנושא פוליטי. הספקות שהתעוררו לגבי חיסוני הקורונה גלשו גם לעמדות כלפי חיסוני השגרה, שבעבר התקבלו בהסכמה רחבה.
התוצאה - אפקט דומינו: ירידה בהיענות לחיסוני MMRV, שפעת, HPV ואפילו לחיסוני פוליו.
השוואה בינלאומית: ישראל מאחור בחיסוני שפעת ופפילומה
בזמן שבקנדה מדווחים על שיעורי התחסנות לשפעת של 73% ובדנמרק על 81%, בישראל הנתון צנח ל־15% בלבד. גם בהתחסנות נגד HPV ישראל בפיגור - שיעור של 46% בלבד למנה השנייה, לעומת ממוצע עולמי של 54%.
הירידה בהתחסנות עלולה להוביל לעלייה מחודשת של מחלות שכבר נחשבו לנכחדות. חצבת ופוליו הם סימנים ראשונים, אך אם המגמה תימשך, גם מחלות אחרות עלולות לשוב ולהוות איום ממשי.
לדברי מומחים, נדרשת פעולה דחופה להנגשת מידע אמין לציבור על ידי גורמים מוסמכים, לצד שיפור הנגישות לחיסונים בטיפות חלב ובקופות החולים. כמו כן, יש להדגיש את בטיחות החיסונים ואת יעילותם במניעת תחלואה קשה, סיבוכים ומוות.
הכותבת: פרופ' יסמין מאור, מנהלת היחידה למחלות זיהומיות בוולפסון ויו"ר האיגוד הישראלי למחלות זיהומיות