אין כמעט אדם שלא מכיר את הרגע הזה. יתוש עוקץ, מתחיל גירוד מטריד, ואחרי שניות ספורות היד כבר נשלחת באופן כמעט אוטומטי לגרד. לרגע נדמה שהתחושה משתפרת, אבל זמן קצר לאחר מכן המקום מגרד אפילו יותר, מתנפח ולעיתים גם הופך לאדום וכואב.
מחקר חדש מסביר מדוע זה קורה, ומראה שההקלה שמספק הגירוד היא זמנית בלבד. למעשה, הפעולה האינסטינקטיבית הזו מפעילה מנגנון ביולוגי שמעצים את הדלקת ומאריך את מעגל הגירוד.
מה קורה בעור אחרי עקיצה?
כאשר יתוש עוקץ, הוא מחדיר לעור רוק המכיל חלבונים שונים. מערכת החיסון מזהה את החומרים הללו כגורם זר ומגיבה במהירות.
בין התאים הראשונים שמופעלים נמצאים תאי פיטום, תאים של מערכת החיסון המשמשים מעין מערכת אזעקה של הגוף. הם משחררים היסטמין וחומרים נוספים, שגורמים להרחבת כלי הדם, לאדמומיות, לנפיחות ובעיקר לתחושת הגירוד המוכרת.
עד כאן מדובר בתגובה טבעית לחלוטין.
ואז אנחנו מתחילים לגרד. כדי להבין מדוע הגירוד רק מחמיר את המצב, חוקרים מאוניברסיטת פיטסבורג ערכו ניסוי בעכברים שסבלו מדלקת עור אלרגית הדומה לאקזמה.
חלק מהעכברים הורשו לגרד את האזור המגרד, בעוד אחרים לא יכלו לעשות זאת. התוצאה הייתה ברורה: אצל העכברים שגירדו את העור התפתחה תגובה דלקתית חזקה יותר באופן משמעותי.
החוקרים גילו כי עצם פעולת הגירוד מפעילה מחדש את תאי הפיטום, שכתגובה משחררים כמויות נוספות של היסטמין וחומרים דלקתיים. בנוסף משתחרר חומר הקרוי Substance P, מולקולת איתות עצבית שמגבירה עוד יותר את פעילות מערכת החיסון.
כך נוצר מעגל קסמים: הגירוד מגביר את הדלקת, הדלקת מגבירה את תחושת הגירוד, והיד חוזרת לגרד שוב.
למה זה מרגיש כל כך טוב?
זו אחת השאלות שהעסיקו את החוקרים במשך שנים. אם גירוד מזיק לנו, מדוע הוא גם כל כך מספק?לדברי החוקרים, מדובר במנגנון שהתפתח לאורך מיליוני שנות אבולוציה.
כאשר מגרדים את העור, מופעלים במוח מסלולים עצביים שמעניקים תחושת סיפוק והקלה רגעית. זו הסיבה שקשה מאוד להתאפק.
אלא שההנאה הזו קצרה במיוחד, ואחריה חוזר הגירוד בעוצמה גדולה יותר.
האם בכל זאת יש יתרון לגירוד?
להפתעת החוקרים, התשובה היא כן.
בשלב נוסף של המחקר הם גילו כי פעולת הגירוד מפחיתה את כמותם של חיידקים מסוימים החיים על פני העור, ובהם Staphylococcus aureus, אחד החיידקים המזוהים עם זיהומי עור.
כלומר, מבחינה אבולוציונית ייתכן שלגירוד היה בעבר יתרון מסוים בהפחתת סיכון לזיהומים.
עם זאת, החוקרים מדגישים כי בעולם המודרני, ובעיקר כאשר מדובר בגירוד כרוני או בעקיצות רבות, הנזק הנגרם מהדלקת המוגברת עולה בהרבה על התועלת האפשרית.
הממצאים אינם מוגבלים לעקיצות יתושים בלבד. אותו מנגנון פועל גם באקזמה, דרמטיטיס אלרגית, פריחות שונות ולעיתים אף במחלות עור כרוניות נוספות.
זו אחת הסיבות לכך שרופאי עור מדגישים שוב ושוב כי חשוב ככל האפשר להימנע מגירוד, גם אם הדבר אינו פשוט.
אז איך מקלים על עקיצת יתוש צבלי לגרד?
לדברי מומחי עור, יש כמה דרכים פשוטות שיכולות לעזור:
• להניח קומפרס קר על האזור לכמה דקות.
• להשתמש בקרם המכיל הידרוקורטיזון בריכוז של אחוז אחד, בהתאם להנחיות.
• למרוח תכשירים מרגיעים לאחר עקיצות.
• להימנע משפשוף אגרסיבי של העור.
• אם מופיעים כאב חזק, הפרשה, נפיחות משמעותית או סימני זיהום, יש לפנות לרופא.
הדחף לגרד עקיצת יתוש הוא טבעי לחלוטין, אך המחקר החדש מראה כי דווקא הפעולה שמרגישה כמו פתרון היא זו שמנציחה את הבעיה. בכל פעם שאנחנו מגרדים, אנחנו מפעילים מחדש את מערכת החיסון, מגבירים את הדלקת ומאריכים את מעגל הגירוד.
למרות שלגירוד ייתכן שהיה יתרון מסוים במהלך האבולוציה בהפחתת חיידקים על פני העור, עבור רובנו עדיף להתאפק, לקרר את המקום ולהיעזר בתכשירים מתאימים. העור, וגם הלילה שלנו, יודו לנו על כך.