קרש החיתוך הוא אחד מכלי העבודה השימושיים ביותר במטבח, אבל גם אחד הפריטים שעלולים לצבור את הכמות הגדולה ביותר של חיידקים. רבים מאיתנו מסתפקים בשטיפה מהירה עם מים וסבון לאחר השימוש, מתוך מחשבה שזה מספיק. אלא שלדברי מומחים לבטיחות מזון, מדובר רק בחצי מהעבודה.
ד"ר קימברלי בייקר, מומחית למערכות מזון ובטיחות מזון מאוניברסיטת קלמסון בארצות הברית, מסבירה כי שטיפה רגילה אינה מספיקה כדי לנקות לעומק את קרש החיתוך, במיוחד לאחר הכנת בשר, עוף או מזונות אחרים שעלולים להכיל חיידקים מסוכנים.
לדבריה, שאריות מזון ומיקרואורגניזמים יכולים להיתקע בתוך החריצים, השריטות והסדקים שנוצרים עם הזמן על פני הקרש. גם אם הוא נראה נקי לעין, אותם מזהמים עלולים להישאר ולהגיע למזון הבא שתחתכו עליו.
למה כל-כך חשוב לחטא קרש חיתוך?
הסכנה העיקרית היא זיהום צולב. כאשר חיידקים נותרים על קרש החיתוך, הם יכולים לעבור בקלות לירקות, לפירות, ללחם או לכל מזון אחר שמוכן לאכילה ואינו עובר בישול נוסף.
לדברי ד"ר בייקר, חיטוי נכון של הקרש מסייע להשמיד מיקרואורגניזמים העלולים לגרום למחלות שמקורן במזון ולמנוע את התפשטותם במטבח.
החיידקים אינם נשארים רק על הקרש עצמו. הם עלולים לעבור גם לכלי העבודה, לספוגי הניקוי, למברשות ואף לידיים של מי שמכין את האוכל.
כך תחטאו את קרש החיתוך בצורה נכונה
לפני שמחטאים את הקרש יש לבצע ניקוי יסודי. תחילה יש להסיר שאריות מזון באמצעות שטיפה או ניגוב במטלית או בנייר סופג.
לאחר מכן שוטפים במים חמים, מוסיפים חומר ניקוי לכלים ומשפשפים היטב בעזרת מברשת נקייה כדי להסיר שומנים ושאריות מזון.
בסיום יש לשטוף היטב את כל שאריות הסבון ורק אז לעבור לשלב החיטוי.
אם הקרש עשוי מעץ, יש כלל חשוב במיוחד - אין להשרות אותו במים לאורך זמן. לדברי המומחית, מים חודרים לסיבי העץ, גורמים להם להתנפח ועלולים לעוות את הקרש ואף לקצר את חייו. לכן לאחר השטיפה מומלץ לייבש אותו היטב ולאפשר לו להתייבש באוויר לפני השימוש הבא.
עכשיו לחיטוי עצמו: הדרך המקובלת ביותר במטבחים היא שימוש בתמיסת אקונומיקה מדוללת. מערבבים כף אחת של אקונומיקה ביתית רגילה, ללא בישום, בתוך כארבעה ליטרים של מים קרים.
כשמדובר בקרש חיתוך מפלסטיק, ניתן להשרות כדקה אחת, ולאחר מכן להוציא אותו ולאפשר לו להתייבש לחלוטין באוויר.
אם יש לכם קרש חיתוך מעץ, עדיף שלא להשרות. במקום זאת ניתן למרוח או לרסס את חומר החיטוי בהתאם להוראות היצרן ולאחר מכן לאפשר לקרש להתייבש.
נקודה שרבים שוכחים היא כלי הניקוי עצמם. אם ניקיתם את הקרש באמצעות ספוג או מברשת, חשוב מאוד לחטא גם אותם לאחר השימוש. אחרת, אותם חיידקים עלולים לעבור לכלי הבא שתנקו.
שלושה חומרי חיטוי שכבר קיימים בבית
מלבד אקונומיקה, קיימים עוד כמה חומרים שיכולים לסייע בחיטוי.
• מי חמצן בריכוז של 3 אחוזים: לאחר ניקוי הקרש מרססים שכבה דקה של מי חמצן, ממתינים כעשר דקות, שוטפים במים ומניחים לקרש להתייבש.
• חומץ לבן מזוקק: החומצה האצטית שבחומץ מסייעת להפחית את כמותם של חיידקים נפוצים כמו אי קולי וסלמונלה. מרססים את הקרש, ממתינים כחמש דקות, מנגבים במטלית לחה ומאפשרים ייבוש מלא.
• חומרי חיטוי ייעודיים למשטחי מזון: ניתן להשתמש גם בחומרי חיטוי ייעודיים למשטחים שבאים במגע עם מזון, כל עוד מקפידים על הוראות היצרן לגבי אופן השימוש, משך המגע והאם נדרש לשטוף את הקרש לאחר מכן.
שטיפה במים ובסבון היא שלב חשוב, אבל אינה תמיד מספיקה כדי להפוך את קרש החיתוך לבטוח לשימוש. חיטוי תקופתי, במיוחד לאחר עבודה עם בשר ועוף, מפחית משמעותית את הסיכון להעברת חיידקים בין מזונות.
וכדאי לזכור שגם אם הקרש נראה נקי לחלוטין, דווקא החריצים הקטנים שנוצרו בו עם השנים עלולים להפוך למקום מסתור אידיאלי לחיידקים. לכן, לצד ניקוי יסודי וחיטוי נכון, מומלץ גם להחליף קרשי חיתוך שנשחקו מאוד או התמלאו בחריצים עמוקים.