מי שעבר טיפול ברואקוטן מכיר היטב את הדילמה: מצד אחד מדובר באחד הטיפולים היעילים ביותר לפצעי בגרות, ומצד שני לא מעט מטופלים נאלצים להתמודד עם תופעות לוואי לא פשוטות כמו יובש קיצוני בעור ובשפתיים, גרד ולעיתים אפילו החמרה זמנית של האקנה בתחילת הטיפול. רוב המטופלים "שורדים" את התהליך, למרות הקשיים, כי הם יודעים שבסוף הטיפול יקבלו עור נקי ופצעונים שנעלמו לשנים.
מחקר חדש שפורסם בכתב העת Journal of Dermatological Treatment, מציע פתרון מפתיע מכיוון לא צפוי: אריוס - תרופה ותיקה ומוכרת לטיפול באלרגיות, שעשויה לשפר את תוצאות הטיפול ברואקוטן ואף להפחית חלק מתופעות הלוואי שמלוות אותו. "הממצא המעניין כאן הוא שלא מדובר בתרופה חדשה או בטיפול ניסיוני, אלא בתרופה שרבים מאיתנו מכירים כבר שנים", אומר ד"ר רון יניב, מומחה לרפואת עור ואסתטיקה, מנהל תחום רפואת עור במאוחדת. "המחקר מצביע על כך שייתכן שיש לה תפקיד נוסף, כזה שיכול לסייע גם למטופלים הסובלים מאקנה".
החוקרים בחנו תשעה מחקרים שכללו 608 מטופלים שטופלו ברואקוטן, חלקם בשילוב אריוס. התוצאות היו עקביות: מטופלים שקיבלו את השילוב הגיעו לתוצאות טובות יותר לאורך הטיפול כולו. הסיכוי שלהם להגיע לשיפור משמעותי מאוד בהתמודדות עם אקנה היה גבוה פי 2.4 לעומת מטופלים שקיבלו רואקוטן בלבד.
גם שביעות הרצון מהטיפול הייתה גבוהה יותר: 53% מהמטופלים שקיבלו את השילוב דיווחו על שביעות רצון גבוהה במיוחד מהטיפול, לעומת 20% בקרב מטופלים שקיבלו ראוקוטן בלבד. "מדובר בפער משמעותי שמעיד לא רק על יעילות הטיפול, אלא גם על חווית הטיפול", מוסיף ד"ר יניב.
אבל הנתון המסקרן ביותר נוגע דווקא לשבועות הראשונים של הטיפול. "אחת התופעות שאנחנו מכירים היטב היא החמרה זמנית של האקנה בתחילת הטיפול", הוא מסביר. "מטופלים מגיעים עם ציפייה לראות שיפור, ובמקום זה חווים התפרצות של פצעונים דלקתיים. במחקרים שנבדקו נמצא כי השילוב עם אריוס הפחית משמעותית את התופעה הזו, כאשר שיעור המטופלים שחוו החמרה בתחילת הטיפול ירד מכ-45% לפחות מ-25%. בנוסף, נרשמה גם ירידה בשיעורי הגרד, תופעת לוואי שכיחה שעלולה להשפיע על איכות החיים ועל היכולת להתמיד בטיפול".
הקשר בין אלרגיה לפצעי בגרות
על פניו, הקשר נשמע מוזר, מה לתרופה נגד נזלת אלרגית ולפצעונים. ד"ר יניב סבור התשובה קשורה להיסטמין. "רובנו מכירים אותו כחומר שאחראי לתסמיני אלרגיה כמו נזלת, גרד ודמעות. אבל בשנים האחרונות התברר שהוא מעורב גם בתהליכים דלקתיים שמתרחשים בעור".
מחקרים מצאו שגם בבלוטות החלב המעורבות בהתפתחות אקנה קיימים קולטנים להיסטמין. "כאשר היסטמין נקשר אליהם הוא עשוי לעודד תהליכים שמגבירים דלקת וייצור שומן בעור. אריוס חוסמת את הקולטנים להיסטמין, ולכן ייתכן שהיא מעניקה יתרון נוסף לצד הפעילות של הרואקוטן".
לדבריו, לא כל תרופות האלרגיה פועלות באופן זהה. "אריוס אמנם שייכת למשפחת האנטיהיסטמינים, אבל מעבר לחסימת ההיסטמין היא מפגינה גם פעילות אנטי דלקתית רחבה יותר, שעשויה להסביר את היתרון שנמצא במחקרים. זו אחת הסיבות שהחוקרים בחרו להתמקד דווקא בה ולא בתרופות אלרגיה אחרות".
האם אפשר יהיה להפחית את מינון הרואקוטן?
אחת השאלות המעניינות שעלו מהמחקרים היא האם ניתן יהיה בעתיד להשיג תוצאות דומות גם במינונים נמוכים יותר של רואקוטן. "ככל שמינון הרואקוטן גבוה יותר, כך גדל גם הסיכון לחלק מתופעות הלוואי ולהפרעות בבדיקות הדם", מסביר ד"ר יניב. "הממצאים הראשוניים מעלים אפשרות שבעזרת השילוב עם אריוס ניתן יהיה בעתיד להתאים לחלק מהמטופלים מינונים נמוכים יותר, אבל עדיין מוקדם לקבוע זאת באופן חד משמעי".
זו הסיבה שהממצא מעורר עניין רב בקרב רופאי עור. "אם נוכל בעתיד להשיג את אותה יעילות טיפולית עם פחות רואקוטן, זו תהיה בשורה משמעותית עבור מטופלים רבים, ובמיוחד עבור בני נוער, נשים בגיל הפוריות ומטופלים שנזקקים לקורסי טיפול חוזרים".
למרות התוצאות המעודדות, ד"ר יניב מדגיש כי עדיין לא מדובר בשינוי רשמי של הנחיות הטיפול. "המחקר בהחלט מעורר עניין ומספק הסבר ביולוגי הגיוני לתוצאות שנראו, אבל עדיין נדרשים מחקרים גדולים יותר לפני שהשילוב יהפוך לחלק מההמלצות המקובלות. לכן, חשוב לא להתחיל או לשנות טיפול באופן עצמאי, אלא להתייעץ עם רופא העור המטפל. אריוס לא מהווה תחליף לרואקוטן, אלא לכל היותר תוספת אפשרית לטיפול שנמצאת היום בשלבי מחקר והערכה".