הטריק שהופך כל לחם לבריא יותר: קודם להקפיא - ואז לחמם ולאכול

לחם הוא אחד המאכלים האהובים והנפוצים ביותר בעולם. עבור רבים הוא חלק בלתי נפרד מארוחת הבוקר, מארוחת הערב או מהכריך שלוקחים לעבודה. אלא שבשנים האחרונות הלחם הפך גם לאחד המזונות השנויים ביותר במחלוקת, בעיקר בגלל השפעתו על רמות הסוכר בדם.

כעת מתברר שאולי לא רק סוג הלחם חשוב, אלא גם הדרך שבה אנחנו מאחסנים ואוכלים אותו. יותר ויותר מומחי תזונה מצביעים על טריק פשוט במיוחד: להקפיא את הלחם ואז לקלות אותו לפני האכילה. מאחורי ההרגל הזה מסתתר מנגנון ביולוגי מעניין שעשוי לשנות את הדרך שבה הגוף מתמודד עם הפחמימות שבמזון.

הלחם מכיל בעיקר עמילנים, שהם שרשראות ארוכות של מולקולות סוכר. כאשר אנחנו אוכלים לחם טרי, מערכת העיכול מפרקת את העמילנים הללו במהירות יחסית לגלוקוז, מה שעלול לגרום לעלייה חדה ברמות הסוכר בדם.

אבל כאשר הלחם עובר תהליך של קירור או הקפאה, חלק מהעמילנים שבו עוברים שינוי מבני המכונה "רטרוגרדציה". בתהליך זה נוצר סוג מיוחד של עמילן המכונה עמילן עמיד.

עמילן עמיד מתנהג באופן שונה במערכת העיכול. הוא אינו מתפרק במהירות כמו עמילן רגיל ולכן פחות סוכר משתחרר למחזור הדם בזמן קצר.

החלק המעניין באמת הוא שקליית הלחם לאחר ההקפאה אינה מבטלת את השינוי המבני שנוצר. למעשה, מחקרים מצאו כי שילוב של הקפאה ולאחר מכן קלייה עשוי להוביל ליצירת כמות גדולה יותר של עמילן עמיד בהשוואה ללחם טרי.

התוצאה היא שהתגובה הגליקמית של הגוף, כלומר העלייה ברמות הסוכר לאחר האכילה, עשויה להיות מתונה יותר.

עבור אנשים המתמודדים עם טרום סוכרת, סוכרת סוג 2 או כאלה המעוניינים לשמור על איזון רמות הסוכר, מדובר במידע מסקרן במיוחד.

לעלייה חדה ברמות הסוכר יש לעיתים מחיר. לאחר הזינוק מגיעה לעיתים ירידה מהירה יחסית, שעלולה לגרום לתחושת רעב מחודשת זמן קצר לאחר הארוחה.

כאשר הפחמימות מתפרקות בקצב איטי יותר, הגוף נהנה מאספקת אנרגיה יציבה יותר. מסיבה זו יש מומחים הסבורים שהגדלת כמות העמילן העמיד במזון עשויה לסייע גם בהארכת תחושת השובע.
אמנם לא מדובר בפתרון קסם לירידה במשקל, אך מדובר בעוד כלי שעשוי לעזור לאנשים לנהל טוב יותר את התיאבון שלהם.

העמילן העמיד זוכה בשנים האחרונות לתשומת לב רבה מצד חוקרי המיקרוביום, אוכלוסיית החיידקים החיה במעי שלנו.

בדומה לסיבים תזונתיים, העמילן העמיד משמש מקור מזון לחיידקים מועילים במעי הגס. בתהליך הפירוק שלו נוצרים חומרים הנחשבים מועילים לבריאות מערכת העיכול ואף עשויים להשפיע לטובה על תהליכים מטבוליים בגוף.

זו אחת הסיבות לכך שתזונאים רבים רואים בעמילן עמיד רכיב בעל פוטנציאל בריאותי משמעותי.

ההשפעה קיימת ברוב סוגי הלחם, אך היא עשויה להיות בולטת יותר בלחמים המכילים יותר סיבים תזונתיים, כמו לחם מחיטה מלאה, לחם שיפון או לחמי מחמצת.

עם זאת, גם לחם לבן עשוי לעבור את אותו שינוי מבני בעקבות הקפאה וקירור.

חשוב לזכור שהקפאה אינה הופכת לחם לבן למזון בריאות ואינה מבטלת את ההבדלים התזונתיים בין סוגי הלחם השונים.

הדרך הפשוטה ביותר היא לרכוש כיכר לחם, לפרוס אותה מראש ולהכניס את הפרוסות למקפיא בשקית אטומה.

כאשר רוצים לאכול, מוציאים פרוסה או שתיים ומכניסים ישירות לטוסטר או לטוסטר אובן. אין צורך להפשיר מראש.

כך נהנים גם מלחם טרי יותר לאורך זמן וגם מהיתרונות האפשריים של תהליך ההקפאה והקלייה.
לא רק בריאות, גם פחות בזבוז

מעבר ליתרונות התזונתיים, הקפאת לחם היא אחת הדרכים היעילות ביותר לצמצם בזבוז מזון.
במקום לזרוק חצי כיכר שהתייבשה או העלתה עובש, אפשר להקפיא את הלחם מיד לאחר הקנייה ולהשתמש רק בכמות הנדרשת בכל פעם.

לפי הערכות, לחם הוא אחד ממוצרי המזון הנזרקים ביותר במשקי בית, כך שמדובר גם במהלך ידידותי לכיס ולסביבה.