למה בזמן המונדיאל מתרחשים יותר התקפי לב? קרדיולוג מסביר ומזהיר

עבור מיליארדי אוהדים ברחבי העולם, המונדיאל הוא חגיגה של ספורט, דרמה ורגעים בלתי נשכחים. עבור הקרדיולוגים, לעומת זאת, מדובר גם בתקופה שבה חדרי המיון עלולים לראות עלייה במספר החולים המגיעים עם כאבים בחזה, הפרעות קצב ולעיתים אף התקפי לב. מה שנשמע כמו קלישאה על "לב שנשבר" בעקבות הפסד של הקבוצה האהובה, מתברר כממצא שנחקר שוב ושוב בעולם הרפואה.

המשותף למחקרים רבים הוא מסקנה אחת: אצל אנשים בעלי גורמי סיכון, המתח הרגשי של משחק כדורגל עשוי לשמש טריגר לאירוע לבבי חריף.

פרופ' אריאל רוגין, קרדיולוג מחוזי במאוחדת צפון ומנהל מערך הלב במרכז הרפואי הלל יפה, מסביר כי בזמן צפייה במשחקים דרמטיים הגוף מגיב כאילו הוא נמצא במצב חירום.

לדבריו, לחץ הדם והדופק עולים כתוצאה ישירה מהמתח ומההתרגשות. מערכת העצבים מפרישה הורמוני סטרס כמו אדרנלין, הגורמים ללב לעבוד קשה יותר ולצרוך יותר חמצן. אצל אדם בריא מדובר בדרך כלל בתגובה חולפת, אך אצל מי שסובל מטרשת עורקים או ממחלת לב קיימת, אותו עומס עלול להיות הקש שישבור את גב הגמל.

אחד המחקרים החשובים ביותר בנושא פורסם בכתב העת היוקרתי New England Journal of Medicine לאחר מונדיאל 2006 שנערך בגרמניה.

חוקרים שבחנו את נתוני החירום באזור מינכן גילו תופעה מדהימה: בכל פעם שנבחרת גרמניה עלתה לשחק, מספר האירועים הקרדיווסקולריים החריפים זינק ביותר מפי שניים בהשוואה לימים רגילים.

העלייה הייתה בולטת במיוחד בקרב גברים, אנשים עם מחלת לב ידועה ובמשחקים דרמטיים שהוכרעו ברגעים האחרונים או בדו קרב פנדלים.

הממצא המעניין ביותר היה שכאשר גרמניה הודחה מהטורניר, מספר האירועים חזר כמעט מיד לרמות השגרה. במילים אחרות, לא הטורניר עצמו היה הבעיה, אלא המתח שחוו האוהדים כאשר נבחרתם שיחקה.

מחקר נוסף בחן את השפעת משחק שמינית הגמר במונדיאל 1998 בין אנגליה לארגנטינה, שבו הודחה אנגליה לאחר דו קרב פנדלים.

התוצאה הייתה דרמטית לא פחות: ביממה שלאחר המשחק וביומיים שאחריה נרשמה עלייה של כ-25 אחוז במספר האשפוזים עקב אוטם שריר הלב.

החוקרים לא מצאו עלייה דומה במחלות אחרות או לאחר משחקים פחות מותחים, מה שחיזק את ההשערה שהמתח הנפשי עצמו היה הגורם שהפעיל את הטריגר.

בהולנד נבדקו נתוני התמותה לאחר הדחת הנבחרת ביורו 1996. החוקרים מצאו מספר עודף של מקרי מוות קרדיווסקולריים בקרב גברים באותו יום ביחס למצופה סטטיסטית.

גם בברזיל, מדינה שבה הכדורגל הוא כמעט דת, נמצא במחקר שכלל קרוב ל-156 אלף אשפוזים כי בתקופת המונדיאל, ובמיוחד בימים שבהם שיחקה נבחרת ברזיל, נרשמה עלייה במספר אוטמי הלב.

עבור פרופ' רוגין, הנתונים המחקריים אינם רק מספרים על דף. במהלך עבודתו כמנהל יחידת הצנתורים בבית החולים רמב"ם, הוא טיפל במספר לא קטן של מטופלים שלקו בהתקף לב בזמן משחקי כדורגל. לדבריו, חלקם הגיעו ישירות מאצטדיון סמי עופר לאחר שפיתחו כאבים עזים בחזה במהלך המשחק.

מעניין במיוחד, הוא מספר, שרבים מהמקרים התרחשו דווקא בתקופות שבהן הקבוצה המקומית התקשתה והאכזבה הייתה גדולה יותר. בשנים שבהן הקבוצה הצליחה והאווירה הייתה חיובית יותר, כמעט שלא נרשמו מקרים דומים.

לדבריו, יהיה מסקרן לראות כיצד תשפיע השתתפות עתידית של ישראל במונדיאל על נתוני תחלואת הלב בארץ.

אבל לא מדובר רק התקפי לב. ספרות רפואית עדכנית מצביעה על כך שמתח קיצוני בזמן אירועי ספורט עלול לגרום גם להפרעות קצב, אנגינה ואף לתסמונת "הלב השבור" המכונה Takotsubo, מצב שבו שריר הלב נפגע באופן זמני בעקבות סערה רגשית חריפה.

המשמעות היא שלא מדובר רק בכאב חולף או בהתרגשות רגעית, אלא בתגובה פיזיולוגית אמיתית של מערכת הלב וכלי הדם.

הסיכון גבוה במיוחד אצל אנשים הסובלים ממחלת לב קיימת, יתר לחץ דם, סוכרת, עישון, רמות כולסטרול גבוהות או השמנת יתר.

גם שילוב נפוץ בזמן צפייה במשחקים כמו אלכוהול, עישון, ארוחה כבדה ומתח רגשי עלול להגביר עוד יותר את העומס על הלב.

פרופ' רוגין מדגיש כי הופעת לחץ בחזה שאינו חולף היא סימן המחייב הזעקת עזרה רפואית מיידית. לדבריו, רבים מתארים תחושה כאילו "פיל יושב על בית החזה", ולעיתים הכאב מקרין ליד שמאל, ללסת או לגב.

אצל גברים עשויים להופיע גם בחילה או תחושת צרבת, בעוד שאצל נשים התסמינים לעיתים פחות אופייניים וכוללים קוצר נשימה, כאבי גב, סחרחורת, חולשה קיצונית או בחילה.

בכל אחד מהמקרים הללו אין להמתין לסיום המשחק או להארכה. יש להזעיק מיד את מד"א או להגיע בדחיפות לקבלת טיפול רפואי.

בסופו של דבר, מסכם פרופ' רוגין, חשוב לזכור שכדורגל הוא משחק, מרגש ככל שיהיה. הנבחרת אולי יכולה להפסיד ולחזור בטורניר הבא, אבל את הבריאות ואת החיים אין משחק גומלין שיכול להחזיר.