המחלה השקטה ממנה סבל הזמר ישי לוי שהורגת אלפים מדי שנה

מותו של הזמר האהוב ישי לוי הותיר רבים בהלם ובצער. בשנים האחרונות היה ידוע כי הוא התמודד עם מחלת ריאות חסימתית כרונית, COPD, אולם משפחתו בחרה שלא לפרסם את סיבת מותו ולכן לא ידוע האם המחלה הייתה קשורה לפטירתו.

כך או כך, הסיפור שלו מחזיר לקדמת הבמה מחלה שמעט מאוד ישראלים מכירים, למרות שהיא אחראית למותם של מיליוני בני אדם בעולם מדי שנה ונחשבת לאחת ההשלכות הקשות ביותר של עישון.

כאשר מדברים על נזקי הסיגריות, רוב האנשים חושבים מיד על סרטן הריאות. אלא שמומחי ריאות מסבירים כי במקרים רבים דווקא COPD היא זו שגובה את המחיר הכבד ביותר. מדובר במחלה כרונית, מתקדמת ובלתי הפיכה, הפוגעת בדרכי האוויר וברקמת הריאה ומקשה על החולה לבצע את הפעולה הפשוטה ביותר בעולם: לנשום.

אחת הסיבות לכך שהמחלה כמעט ואינה מוכרת היא העובדה שהיא מתפתחת באיטיות רבה. אצל רבים מהחולים היא מופיעה רק 20 עד 30 שנה לאחר תחילת הנזק לריאות, ולעיתים גם שנים רבות לאחר שהאדם כבר הפסיק לעשן.

במילים אחרות, אדם שעישן בשנות ה-20 או ה-30 לחייו, הפסיק מתוך רצון לשמור על בריאותו, עלול למצוא את עצמו בגיל 60 או 70 מתמודד עם מחלה כרונית שמקשה עליו לנשום.

מחקר שנערך בדנמרק וכלל כ-8,000 משתתפים מצא כי אחד מכל ארבעה מעשנים צפוי לפתח COPD במהלך חייו, כאשר הסיכון עולה ככל שכמות הסיגריות ועוצמת החשיפה לעישון גדלות.

בתחילת הדרך רבים מייחסים את התסמינים לגיל או ל"כושר ירוד". שיעול ממושך, ליחה קבועה וקוצר נשימה בזמן הליכה או עלייה במדרגות נראים לכאורה שוליים.

אלא שבהדרגה המחלה ממשיכה להתקדם. הרס רקמת הריאה גורם לכך שהאוויר נלכד בתוך הריאות, והחולה מתקשה לפלוט אותו החוצה. בשלב מתקדם גם פעולות פשוטות כמו הליכה קצרה, התלבשות ולעיתים אפילו כיבוי נר הופכות למאמץ משמעותי.

לפי הנתונים המופיעים בספרות הרפואית, שיעור התחלואה העולמי ב-COPD עומד על כ-10.6% מהאוכלוסייה הבוגרת (מעל גיל 40). בישראל מעריכים כי ישנם כ-200,000 עד 500,000 חולים, כאשר אחוז ניכר מתוכם כלל אינו מאובחן.

כ-90% מהחולים הם מעשנים או מעשנים לשעבר, אולם קיימים גם מקרים נדירים של מחלה על רקע גנטי או חשיפה ממושכת למזהמים סביבתיים.

למרות שלא ניתן להשיב את הריאות למצבן המקורי, גילוי מוקדם עשוי לשנות משמעותית את מהלך המחלה.

הצעד החשוב ביותר הוא הפסקת עישון מוחלטת. מחקרים הראו כי גם לאחר שנים של עישון, הפסקה עשויה להאט את הידרדרות תפקודי הריאה ואף לשפר חלק מהתסמינים בשלבים מוקדמים.

בנוסף קיימים כיום טיפולים המבוססים על משאפים מרחיבי סימפונות, תרופות משולבות, טיפול בחמצן ושיקום ריאות הכולל פעילות גופנית מבוקרת ופיזיותרפיה נשימתית. בחלק מהמקרים נעשה שימוש גם באנטיביוטיקה מניעתית להפחתת החמרות.

בשלבים קשים במיוחד ניתן לשקול טיפולים מתקדמים יותר, ובהם הקטנת נפח הריאה באמצעות הליכים אנדוסקופיים או ניתוחיים. כאשר כל האפשרויות האחרות אינן מצליחות לבלום את ההידרדרות, השתלת ריאות הופכת למוצא האחרון.

COPD היא אחת הסיבות המרכזיות להשתלות ריאה בארץ ובעולם, ובישראל מתבצעות מדי שנה עשרות השתלות לחולים שמחלתם הגיעה לשלב מתקדם. עם זאת, מדובר בניתוח מורכב ובעל סיכונים משמעותיים, ולכן המטרה היא למנוע ככל האפשר את ההגעה לשלב זה.

מומחים ממליצים שכל אדם מעל גיל 40 שעישן במשך שנים, במיוחד חפיסה ביום או יותר, יפנה לבדיקת תפקודי ריאות אם הוא סובל משיעול כרוני, ליחה מתמשכת, הצטננויות חוזרות או קוצר נשימה בזמן מאמץ. האבחון מתבצע באמצעות בדיקת נשיפה פשוטה שיכולה לזהות את המחלה בשלב מוקדם.

מותו של ישי לוי מזכיר לציבור לא רק את אהבתו למוזיקה, אלא גם את החשיבות של מודעות למחלות ריאה כרוניות. גם אם משפחתו לא פרסמה את סיבת מותו, עצם התמודדותו עם COPD היא תזכורת לכך שנזקי העישון עלולים להופיע שנים רבות לאחר שהסיגריה האחרונה כבר כבתה.