אוזמפיק הפך בשנים האחרונות לכוכב הבלתי מעורער של עולם הרזיה. מיליוני אנשים ברחבי העולם החלו ליטול את התרופה, הפורומים ברשת מלאים בסיפורי הצלחה, ורופאים מרשימים אותה בקצב שלא נראה כמוהו לגבי שום תרופת הרזיה קודמת. אבל מחקר חדש שהוצג ב-2025 מציג תמונה מורכבת בהרבה ומעלה שאלות שכל מי ששוקל את התרופה כדאי שישמע.
חוקרים מאוניברסיטת ניו יורק ביצעו מחקר שהשווה בין שתי גישות עיקריות לירידה במשקל: תרופות מסוג GLP-1, שהבולטת שבהן היא סמגלוטיד הידועה בשמות המסחריים אוזמפיק ווגובי, ובין ניתוחים בריאטריים כגון כריתת שרוול קיבה ומעקף קיבה.
החוקרים עברו על רשומות רפואיות של מטופלים, והצליבו בין אנשים שקיבלו מרשם לתרופות לירידה במשקל לבין אנשים שעברו ניתוח בריאטרי, תוך התאמה לפי גיל, מדד מסת גוף ורמות סוכר בדם. המטרה הייתה ליצור השוואה הוגנת ככל האפשר בין שתי הגישות.
התוצאות היו חדות: אנשים שעברו ניתוח איבדו בממוצע 25.7 אחוזים ממשקל גופם בתוך שנתיים. לעומתם, אנשים שקיבלו תרופות איבדו 5.3 אחוזים בממוצע באותה התקופה. ההבדל בין שתי הגישות אינו שולי, אלא פי חמישה לטובת הניתוח.
הפער בין הניסוי הקליני לבין המציאות
ניסויים קליניים בתנאים מבוקרים הראו שתרופות מסוג GLP-1 מביאות לירידה של 15 עד 21 אחוזים ממשקל הגוף. אז מדוע בעולם האמיתי המספרים נמוכים בהרבה?
"הניסויים הקליניים מראים ירידה במשקל של 15 עד 21 אחוזים עבור תרופות GLP-1, אבל המחקר הזה מרמז שהירידה בעולם האמיתי נמוכה משמעותית, אפילו בקרב מטופלים שיש להם מרשם פעיל לאורך שנה שלמה", אמר אברי בראון, מתמחה כירורגי מאוניברסיטת ניו יורק, שהציג את הממצאים.
הסיבה המרכזית לפער הזה, לפי החוקרים, היא שיעורי הנשירה הגבוהים מהטיפול התרופתי. עד 70 אחוזים מהמטופלים עשויים להפסיק את הטיפול בתוך שנה אחת. ניתוח בריאטרי, לעומת זאת, הוא התערבות חד-פעמית ובלתי הפיכה שמשנה את מבנה מערכת העיכול לצמיתות.
"מטופלים הנוטלים תרופות GLP-1 עשויים להצטרך לעדכן את הציפיות שלהם, לדבוק בצורה הדוקה יותר בטיפול, או לשקול ניתוח מטבולי ובריאטרי כדי להשיג את התוצאות הרצויות", הוסיף בראון.
גם לסוכרת, גם לסרטן, גם לכלי הדם
חשוב להבין שאוזמפיק לא פותח כתרופת הרזיה. מקורה בעולם הטיפול בסוכרת מסוג 2, שם היא עוזרת לאזן רמות סוכר בדם. עם הזמן הצטבר מחקר שמראה שהתרופה עשויה להפחית גם סיכון לסרטן ולמחלות לב וכלי דם, מה שהפך אותה לאחת התרופות רב-תכליתיות והנחקרות ביותר בעשור האחרון.
אבל גם בתחום זה, הניתוח הבריאטרי הראה יתרון. במחקר הנוכחי, קבוצת הניתוח הציגה שליטה טובה יותר ברמות הסוכר בהשוואה לקבוצת התרופות.
לפני שממהרים להסיק מסקנות, כדאי לשים על השולחן גם את הצד השני של התמונה. הניתוח הבריאטרי הוא פולשני, בלתי הפיך, וכרוך בסיכונים כירורגיים כמו כל ניתוח אחר. לאחריו נדרשים המטופלים לשמור על שינויים מהותיים ומתמשכים בתזונה ובפעילות גופנית. בלי שינוי אורח חיים, גם הניתוח לא ישמור לאורך שנים על תוצאות הירידה במשקל.
לא בכדי רק אחוז קטן מהאנשים הזכאים לניתוח בריאטרי בוחרים בו בפועל. מדובר בהחלטה לא פשוטה שדורשת שיקול דעת רפואי ואישי מעמיק.
מה המחקר לא אומר
גורם אחד שכדאי לקחת בחשבון: המחקר מומן על ידי האגודה האמריקאית לכירורגיה מטבולית ובריאטרית, גוף שיש לו עניין מובהק בקידום הניתוחים. החוקרים עצמם אינם דוחים את השימוש בתרופות GLP-1, ומדגישים שגם הן הראו תוצאות מועילות.
השאלה האמיתית שהמחקר מציב לרופאים ולמטופלים היא לא "מה עובד יותר" אלא "מה מתאים לך". קרן צ'הברה, כירורג בריאטרי מאוניברסיטת ניו יורק, ציין שבמחקרים עתידיים ינסו לזהות אילו מטופלים ייטיב להם יותר טיפול תרופתי ואילו ייטיב להם יותר ניתוח, ואיזה תפקיד ממלאים עלויות הטיפול בהצלחת הטיפול.
בינתיים, המסר הברור שעולה מהנתונים הוא שאוזמפיק הוא כלי חשוב ובעל ערך, אבל לא כדאי לצפות ממנו לעשות את כל העבודה לבד.