לא אבקה ולא קפסולה: ד"ר מאיה רוזמן עם "מזון העל" שהכי חשוב לבריאות

שוק "מזונות העל" הפך בשנים האחרונות לאחת מתעשיות הבריאות הגדולות בעולם, עם הכנסות של כמעט 188 מיליארד דולר בשנת 2024 בלבד. אבקות ירוקות, פטריות מיוחדות, אצות ותוספי פלא מציפים את הרשתות החברתיות ומבטיחים לשפר כמעט כל דבר: זיכרון, אנרגיה, שינה, סטרס, מערכת החיסון ואפילו האטת הזדקנות.

אבל האם מדובר במהפכה בריאותית אמיתית או בעיקר במהלך שיווקי מוצלח במיוחד?

לפי מומחים רבים, התשובה נמצאת איפשהו באמצע, עם נטייה ברורה לכיוון השיווק.

למרות הפופולריות העצומה של המונח, אין למעשה הגדרה מדעית או חוקית רשמית ל"מזון על".

ברוב המקרים מדובר במזונות שמכילים ריכוז גבוה של רכיבים תזונתיים כמו סיבים, ויטמינים, מינרלים, נוגדי חמצון או שומנים בריאים. הבעיה מתחילה כאשר הופכים אותם לפתרון קסם כמעט רפואי.

המונח עצמו נולד בכלל כטריק שיווקי של חברת פירות בתחילת המאה הקודמת כדי לקדם מכירת בננות. כיום, באיחוד האירופי אפילו אסור להשתמש במונח הזה ללא הוכחות מדעיות מאושרות.

הצמח ההודי הפופולרי משווק כמעט כתרופה טבעית לסטרס, חרדה ובעיות שינה.

המחקרים אכן מצאו כי אשווגנדה יכולה להפחית רמות קורטיזול ולשפר תחושת סטרס במקרים מסוימים, אך מדובר בדרך כלל בהשפעות מתונות, במינונים מסוימים ולתקופות מוגבלות.

מומחים מזכירים שגם צמחי מרפא עלולים להשפיע על תרופות ועל מצב רפואי קיים, ולכן לא מדובר במוצר "תמים" שמתאים לכולם.

האצה הכחולה־ירוקה מכילה כמות גבוהה של חלבון ונוגדי חמצון, ולכן הפכה ללהיט בקרב ספורטאים וטבעונים. אלא שבפועל, רוב האנשים צורכים ממנה רק כמה גרמים ביום, כמות שלא באמת יכולה להחליף מקורות חלבון מלאים כמו ביצים, יוגורט, דגים או קטניות.

מחקרים מסוימים מצאו השפעה אפשרית על דלקתיות ושומני הדם, אך עדיין אין הוכחות לכך שמדובר ב"מחזקת חיסון" או במזון פלא.

מנקאי, סוג של עדשת מים זעירה, הפך לכוכב בעולם התזונה הים תיכונית הירוקה.

מחקרים הראו כי צריכתו כחלק מתפריט בריא הייתה קשורה לשיפור במדדי סוכר ושומנים בדם, אך החוקרים מדגישים שלא ניתן לייחס את כל ההשפעה למנקאי בלבד.

המשתתפים במחקרים גם הפחיתו מזון מעובד ובשר אדום, ואכלו יותר אגוזים, תה ירוק וירקות.

בשנים האחרונות הפכה פטריית רעמת האריה לכוכבת בתחום בריאות המוח, עם הבטחות לשיפור זיכרון, ריכוז והגנה מפני ירידה קוגניטיבית.

אלא שרוב המחקרים בנושא בוצעו על בעלי חיים או במעבדה. מחקרים בבני אדם עדיין קטנים ומוגבלים, וחלקם כלל לא מצאו שיפור משמעותי.

לפי מומחים, ייתכן שיש לפטרייה פוטנציאל מחקרי מעניין, אבל הדרך מ"כיוון מבטיח" ועד להבטחות הבריאותיות שרואים ברשת עדיין ארוכה מאוד.

לדברי חוקרים, שיווק מזונות העל פועל בעיקר על הרגש ולא על ההיגיון.

מילים כמו "טבעי", "אקזוטי", "עתיק" או "מסורתי" יוצרות אצלנו אוטומטית תחושה של בריאות יוצאת דופן. כשמוסיפים לזה משפיענים ברשתות החברתיות ותמונות נוצצות, מתקבלת נוסחת שיווק מושלמת.

ומה לגבי המחקרים? אחד הנושאים הבעייתיים ביותר הוא מימון המחקרים.

נתונים מראים שמחקרים שממומנים על ידי תעשיית המזון נוטים הרבה יותר להציג תוצאות חיוביות לעומת מחקרים עצמאיים.

המשמעות לא בהכרח היא זיוף נתונים, אלא בחירת שאלות מחקר נוחות יותר, מינונים מסוימים או דרך הצגת התוצאות.

מומחי תזונה מדגישים כי אין מזון אחד שיכול לפצות על תפריט לא בריא.

גם אבקה יקרה או תוסף טרנדי לא יצליחו לבטל השפעה של תזונה עתירת מזון מעובד, חוסר פעילות גופנית או שינה לא מספקת.

בסופו של דבר, "מזון העל" האמיתי הוא עדיין התפריט הפשוט והמוכר: ירקות, פירות, קטניות, דגנים מלאים, אגוזים, שמן זית ומזון כמה שפחות מעובד.