התגלה סוג חדש ומסוכן של כולסטרול - שהתרופות לא משפיעות עליו

הטוב, הרע והמכוער: במשך עשרות שנים הסיפור של הכולסטרול הוצג לציבור בצורה פשוטה וברורה: יש כולסטרול "טוב" ויש כולסטרול "רע". מצד אחד HDL שנחשב למגן של כלי הדם, ומהצד השני LDL שמצטבר בעורקים ומעלה את הסיכון למחלות לב.

אבל כעת מומחי לב מזהירים כי הסיפור הזה היה כנראה חלקי בלבד. מחקרים חדשים מצביעים על כך שקיים סוג נוסף של כולסטרול, שכמעט ואינו נבדק בבדיקות דם שגרתיות, ושעשוי להיות מסוכן אפילו יותר מהכולסטרול הרע המוכר.

הכולסטרול הזה נקרא "כולסטרול שאריתי" או Remnant Cholesterol, ויש מומחים שכבר מכנים אותו "הכולסטרול המכוער".

"נהגתי לקרוא להם הטוב, הרע והמכוער", אומר פרופסור בורגה נורדסטגארד מאוניברסיטת קופנהגן, אחד החוקרים הבולטים בעולם בתחום הכולסטרול. "ה-LDL הוא הרע, אבל הכולסטרול השאריתי אפילו גרוע יותר".

כדי להבין למה מדובר בגילוי כל כך משמעותי, צריך קודם להבין מהו בכלל כולסטרול. בניגוד למה שרבים חושבים, כולסטרול אינו חומר "רע". הגוף זקוק לו כדי לבנות תאים, לייצר הורמונים ולשמור על פעילות תקינה של מערכת העצבים.

הבעיה מתחילה כאשר חלקיקי הכולסטרול מצטברים במקומות הלא נכונים, בעיקר בתוך דפנות העורקים. למעשה, מה שאנחנו מכנים "כולסטרול טוב" ו"כולסטרול רע" אינם סוגי כולסטרול שונים, אלא סוגים שונים של חלקיקים שמובילים את הכולסטרול בתוך מחזור הדם.

ה-HDL אוסף כולסטרול מכלי הדם ומחזיר אותו לכבד למחזור מחדש, ולכן הוא נחשב "טוב". ה LDL, לעומת זאת, מוביל כולסטרול אל הרקמות ועלול להותיר משקעים בתוך העורקים.

אלא שכעת החוקרים מדברים על קבוצה שלישית של חלקיקים, גדולים בהרבה, שנקראים כילומיקרונים ו-VLDL. מדובר במעין "משאיות ענק" שנעות בזרם הדם ומובילות בעיקר טריגליצרידים, שומן שהגוף משתמש בו כמקור אנרגיה.

בתחילת הדרך החלקיקים האלו אינם נחשבים מסוכנים במיוחד, משום שהם גדולים מדי מכדי לחדור לדפנות העורקים. אבל ככל שהם נעים בגוף ומאבדים טריגליצרידים לרקמות, הם הולכים וקטנים.

בסופו של התהליך נשארת "שארית" קטנה ועשירה מאוד בכולסטרול, וזהו הכולסטרול השאריתי.

כאן מתחילה הבעיה האמיתית. החלקיקים האלו מסוגלים לחדור לדפנות העורקים ולהישאר שם. מערכת החיסון מזהה אותם כגורם זר, שולחת תאי דם לבנים לנסות לפרק אותם, אבל התאים אינם מצליחים להתמודד עם כמויות הכולסטרול הגדולות. התוצאה היא יצירת פלאקים שומניים שמקשיחים את כלי הדם ועלולים בסופו של דבר לגרום להתקף לב או לשבץ מוחי.

הנתונים שמדאיגים כעת את הקרדיולוגים משמעותיים במיוחד. מחקרים מצאו כי אנשים עם רמות גבוהות של כולסטרול שאריתי וטריגליצרידים נמצאים בסיכון כפול למות ממחלות לב וכלי דם בהשוואה לאנשים עם רמות נמוכות.

במחקר אחר נמצא כי גם אנשים עם LDL תקין לחלוטין, אך עם רמות גבוהות של כולסטרול שאריתי, היו בסיכון גבוה ב-15 אחוזים לשבץ מוחי.

אחת הבעיות המרכזיות היא שרוב האנשים כלל אינם יודעים מה רמת הכולסטרול השאריתי שלהם, משום שבדיקות דם רגילות כמעט אף פעם אינן כוללות אותו באופן ישיר.

לדברי החוקרים, ניתן להעריך את רמתו באמצעות בדיקת הטריגליצרידים. ככל שרמת הטריגליצרידים גבוהה יותר, כך גדל הסיכוי שגם הכולסטרול השאריתי גבוה.

הערכים המקובלים כיום הם:

• עד 150 מ"ג לדציליטר נחשב תקין
• 150 עד 199 נחשב גבוה מעט
• 200 עד 499 נחשב גבוה
• ומעל 500 נחשב גבוה מאוד

גם הטיפול בכולסטרול השאריתי מורכב יותר. בעוד שתרופות ממשפחת הסטטינים יעילות מאוד בהורדת LDL, הן משפיעות הרבה פחות על הכולסטרול החדש.

"אם סטטינים מורידים LDL בכ-20 אחוזים, הם מורידים כולסטרול שאריתי רק בכ-10 אחוזים", מסביר פרופסור נורדסטגארד.

עם זאת, בשנה האחרונה פותחו כמה תרופות חדשות שמצליחות להפחית את רמות הכולסטרול השאריתי ב-50 עד 80 אחוזים. כרגע התרופות עדיין אינן זמינות באופן נרחב, אבל החוקרים מעריכים שהן עשויות לשנות בעתיד את הדרך שבה מטפלים במחלות לב.

עד אז, הרופאים מדגישים שהדרך היעילה ביותר להתמודד עם הכולסטרול השאריתי היא שינוי אורח החיים.

לתזונה יש תפקיד משמעותי במיוחד. צריכה גבוהה של סוכר ופחמימות מעובדות גורמת לכבד לייצר יותר טריגליצרידים, וכך נוצרים יותר חלקיקים מסוכנים בזרם הדם. גם אלכוהול נחשב גורם משמעותי לעלייה בטריגליצרידים, ולכן מומחי לב ממליצים כיום להפחית ככל האפשר את צריכתו. עודף משקל, בעיקר שומן בטני עמוק סביב האיברים הפנימיים, קשור גם הוא לעלייה משמעותית בכולסטרול השאריתי.

לדברי הקרדיולוגים, החדשות הטובות הן שבניגוד לגורמי סיכון גנטיים, כאן מדובר בגורמים שניתן להשפיע עליהם. תזונה ים תיכונית, ירידה במשקל, פעילות גופנית סדירה והפחתת סוכר ואלכוהול עשויות להפחית משמעותית את רמות הכולסטרול החדש ולהקטין את הסיכון למחלות לב.

והמסר המרכזי של החוקרים ברור: ייתכן שבדיקת הכולסטרול ה"רגילה" כבר אינה מספיקה כדי להבין באמת מה מצב הלב וכלי הדם שלנו.