לא רק שמש ועישון: ההרגל היומיומי שעלול להאיץ את ההזדקנות

כשאנחנו חושבים על הזדקנות, רובנו מדמיינים קמטים, שיער לבן או ירידה באנרגיה. בדרך כלל נהוג להאשים בכך את השנים שחולפות, את החשיפה לשמש, העישון או אולי את הגנטיקה. אבל מחקרים חדשים מראים שהתמונה מורכבת הרבה יותר, ושיש לא מעט גורמים מפתיעים שעלולים לגרום לגוף שלנו להזדקן מהר יותר ממה שחשבנו.

אחד המחקרים המסקרנים ביותר שפורסמו לאחרונה מצא שגם עצם הדאגה מהזדקנות עלולה להשפיע על הגוף ברמה הביולוגית. במחקר שפורסם בכתב העת Psychoneuroendocrinology ונערך בקרב 726 נשים בגיל העמידה, נמצא כי נשים שחוו חרדה משמעותית מתהליך ההזדקנות הראו סימנים מואצים של הזדקנות ביולוגית ברמת התאים.

המשמעות היא שלא רק הגיל הכרונולוגי קובע כמה "מבוגרים" אנחנו, אלא גם האופן שבו הגוף שלנו מתפקד מבפנים.

מדענים מבחינים כיום בין שני סוגי גיל. הראשון הוא הגיל הכרונולוגי, כלומר מספר השנים שחלפו מאז שנולדנו. השני הוא הגיל הביולוגי, שמתאר עד כמה הגוף שלנו באמת "זקן" מבחינה פיזיולוגית. הגיל הביולוגי מושפע מגורמים כמו לחץ דם, כושר גופני, רמות כולסטרול, מסת שריר, איכות שינה ותהליכים תאיים שונים.

לדברי פרופסור דיוויד סינקלייר, מומחה לגנטיקה וחקר ההזדקנות מבית הספר לרפואה של הרווארד, עד מחצית מקצב ההזדקנות שלנו נקבע אמנם על ידי גנטיקה, אך החצי השני מושפע ישירות מאורח החיים שלנו.

"החדשות הטובות הן שלפחות מחצית מהבריאות העתידית שלנו נמצאת בידיים שלנו", הוא מסביר.

יש כמובן את הגורמים המוכרים. חשיפה לקרינת שמש פוגעת ב DNA של התאים ומזרזת הופעת קמטים והזדקנות עור. עישון גורם לנזק תאי ומגביר דלקתיות בגוף. מחסור בשינה מקטין את יכולת הגוף להשתקם, ואורח חיים יושבני מוביל לאובדן מסת שריר ולפגיעה במערכות הגוף. גם השמנה קשורה להזדקנות ביולוגית מואצת.

אבל לצד הגורמים הידועים, החוקרים מצביעים גם על שורה של גורמים פחות מוכרים שעלולים להשפיע על קצב ההזדקנות. אחד מהם הוא סטרס כרוני. כאשר הגוף נמצא במצב מתמשך של לחץ נפשי, רמות הורמון הקורטיזול עולות לאורך זמן. מצב זה מגביר תהליכים דלקתיים בגוף ופוגע במערכות שונות, כולל הלב, המוח ומערכת החיסון. למעשה, יותר ויותר מחקרים מצביעים על כך שסטרס כרוני עשוי להשפיע ישירות גם על מנגנוני ההזדקנות ברמת התאים.

גם בדידות ובידוד חברתי נכנסו בשנים האחרונות לרשימת גורמי הסיכון הבריאותיים המשמעותיים ביותר. מחקרים מצאו שבדידות כרונית עלולה להיות מסוכנת לבריאות במידה דומה לעישון. החוקרים מסבירים שבני אדם בנויים לקשרים חברתיים, והיעדרם משפיע על הבריאות הנפשית והפיזית כאחד.

גורם מפתיע נוסף הוא עבודה במשמרות. כאשר אנשים עובדים בלילה או בשעות משתנות, השעון הביולוגי של הגוף משתבש. הפגיעה במחזורי השינה והערות משפיעה על הורמונים, חילוף חומרים ותהליכי תיקון טבעיים של הגוף.

גם זיהום אוויר וחשיפה למזהמים תעשייתיים נמצאו קשורים להזדקנות מואצת. חלקיקים מזהמים מגבירים דלקתיות ופוגעים בתאים לאורך זמן. בנוסף, צריכת אלכוהול באופן קבוע וחשיפה מוגברת לקרינה עשויות גם הן להאיץ תהליכי הזדקנות.

אחד הממצאים המעניינים ביותר קשור דווקא לדיאטות יו יו. לפי החוקרים, עליות וירידות חדות במשקל עשויות לגרום לשינויים מהירים בתאי הגוף ולהשפיע על תהליכים אפיגנטיים, כלומר על הדרך שבה גנים מופעלים או מושתקים. אמנם עדיין אין לכך הוכחה חד משמעית, אך יותר ויותר מדענים סבורים ששינויים קיצוניים במשקל לאורך זמן אינם בריאים לגוף.

גם המיקרוביום, אוכלוסיית החיידקים שחיה במעי שלנו, משחק תפקיד חשוב. תזונה עשירה במזון מעובד עלולה לפגוע באיזון החיידקים הטובים ולעודד תהליכים דלקתיים בגוף. לעומת זאת, תזונה המבוססת על ירקות, פירות, קטניות ומזונות טבעיים מסייעת לשמור על סביבת מעי בריאה יותר.

לפי החוקרים, אין פתרון קסם אחד, אבל יש כמה הרגלים שמקושרים שוב ושוב להזדקנות בריאה יותר. פעילות גופנית קבועה נחשבת לאחד הכלים החשובים ביותר לשמירה על מסת שריר, בריאות הלב ותפקוד מוחי. גם שינה איכותית וקבועה משחקת תפקיד מרכזי בתהליכי השיקום של הגוף.

בנוסף, החוקרים ממליצים על תזונה עשירה במזון מהצומח, שמירה על קשרים חברתיים חזקים ותחושת משמעות בחיים. לדבריהם, אנשים שמקפידים על ההרגלים הללו עשויים להיות צעירים יותר מבחינה ביולוגית אפילו בעשור שלם לעומת בני גילם.

המסר המרכזי של החוקרים הוא שהזדקנות אינה רק עניין של מזל או גנטיקה. חלק משמעותי ממנה מושפע מהבחירות היומיומיות שלנו, מהאופן שבו אנחנו חיים, ישנים, אוכלים ומתמודדים עם לחץ. וגם אם אי אפשר לעצור את הזמן, ייתכן שאפשר בהחלט להאט אותו.