"הבטן ירדה, העור הפך חלק": טרנד הדיאטה המקראית סוחף מיליונים

בעידן שבו טיקטוק ואינסטגרם מוצפים בעוד ועוד דיאטות, תוספי תזונה וטרנדים בריאותיים, נדמה שכבר ראינו הכול. אבל בשבועות האחרונים צומחת ברשת מגמה חדשה ומסקרנת במיוחד: תזונה מקראית. כן, יש אנשים שמנסים לאכול לפי המזונות שמוזכרים בתנ"ך, והם צוברים מיליוני צפיות ועוקבים.

מה שהתחיל כנישה קטנה של משפיעני רשת נוצרים בארצות הברית הפך במהירות לתופעה ויראלית. סרטונים של אנשים שמוותרים על מזון מעובד, קונים חלב לא מפוסטר, אופים לחם מחמצת מסורתי, שותים מרק עצמות ואוכלים סרדינים, זוכים למאות אלפי לייקים ולתגובות נלהבות.

המשותף לכולם הוא ניסיון לחזור, לדבריהם, ל"אוכל טבעי ופשוט יותר" שמבוסס על מאכלים שמופיעים בכתבי הקודש.

אחת הדמויות הבולטות בתחום היא קיילה באנדי, יוצרת תוכן נוצרייה בת 27 עם יותר מחצי מיליון עוקבים בטיקטוק. באנדי מספרת כי במשך שמונה שנים היא מקפידה על תזונה מקראית, וטוענת שהשינוי השפיע לטובה על מצב העור, השיער ואפילו על בריאותה הנפשית.

לדבריה, הכול התחיל לאחר שהפסיקה לצרוך סוכר מעובד והרגישה שינוי משמעותי. משם החלה לבחון אילו מזונות מוזכרים בתנ"ך ואימצה בהדרגה אורח חיים המבוסס על אותם רכיבים.

אין למעשה גרסה אחת רשמית של "דיאטה תנ"כית", אבל ברוב המקרים מדובר בתזונה שמבוססת על מזונות טבעיים ולא מעובדים. בין המאכלים הפופולריים אפשר למצוא דגים, קטניות, ירקות, פירות, דבש, שמן זית, לחם מחמצת מסורתי, אגוזים ומזונות מותססים.

מנגד, רבים מהמאמצים את השיטה משתדלים להימנע ממזון אולטרה מעובד, צבעי מאכל, סוכר מעובד וחומרי שימור.

חלקם גם רואים באוכל מרכיב רוחני ולא רק תזונתי. עבורם, הבחירה במזון טבעי היא סוג של חיבור לאמונה ולחיים "נקיים" ופשוטים יותר.

התופעה משתלבת היטב בגל עולמי רחב יותר של חיפוש אחר מזון פחות מתועש. בשנים האחרונות גוברת הביקורת על מזון מעובד, ויותר אנשים מנסים לחזור לבישול ביתי, רכיבים בסיסיים ותפריטים שנחשבים "אותנטיים".

ברשתות החברתיות הטרנד הזה מוצג לעיתים כמעט כפתרון קסם. משפיענים מספרים על שיפור באנרגיה, ירידה במשקל, עור זוהר יותר ותחושת חיוניות מוגברת. אלא שמומחי תזונה מזהירים שלא כל הטענות האלו מגובות מדעית.

פרופ' מריון נסטלה, מהחוקרות הבולטות בעולם בתחום מדיניות התזונה, מסבירה כי תפריט המבוסס על מגוון מזונות טבעיים ופחות מעובדים אכן יכול להיות בריא מאוד, אבל זה לא בהכרח קשור לעובדה שהמזונות מופיעים בתנ"ך. לדבריה, אנשים רבים מחפשים כיום משמעות, שייכות ואורח חיים ברור יותר, ותזונה הפכה עבור חלקם למערכת אמונות של ממש.

גם חוקרים מתחום הדת והחברה מצביעים על כך שהתופעה אינה עוסקת רק באוכל, אלא גם בזהות, קהילה ואמונה.

לצד הפופולריות, יש גם צד בעייתי לתופעה. רבים ממשפיעני התזונה המקראית אינם אנשי מקצוע מוסמכים, ובכל זאת מוכרים ספרים, מדריכים וקורסים יקרים.

חלקם ממליצים על צריכת חלב לא מפוסטר או על ויתור מוחלט על קבוצות מזון מסוימות, המלצות שעלולות להיות מסוכנות עבור אנשים מסוימים.

דיאטניות קליניות מדגישות כי חשוב להבדיל בין עידוד לאכילה טבעית ומאוזנת לבין מידע רפואי לא מבוסס.

"תזונה בריאה לא צריכה להיות קיצונית", מסבירים מומחים. "העיקר הוא איזון, גיוון והקשבה לגוף, ולא בהכרח חיקוי של תפריטים עתיקים".

אז למה זה כל כך מצליח? יש כמה סיבות לכך שהטרנד הזה מצליח לסחוף מיליונים. ראשית, הוא משתלב היטב בגל הוולנס העולמי. אנשים מחפשים מזון פשוט יותר ופחות מתועש, במיוחד בתקופה שבה מזון אולטרה מעובד נמצא תחת ביקורת הולכת וגוברת.

שנית, מדובר בטרנד שמתחבר לרגש ולזהות. בניגוד לדיאטות רגילות שמתמקדות רק בקלוריות או במשקל, התזונה המקראית מציעה גם סיפור רוחני וערכי.

בנוסף, ברשתות החברתיות יש כוח עצום לאסתטיקה. סרטונים של לחמי מחמצת, ירקות טריים, שמן זית ודבש נראים מצוין במצלמה ומשתלבים היטב בעולם הלייפסטייל של טיקטוק ואינסטגרם.

בסופו של דבר, חלק גדול מהעקרונות של התזונה המקראית דווקא מוכרים היטב לעולם הרפואה והתזונה. אכילת מזון טבעי יותר, הפחתת מזון מעובד, בישול ביתי והגדלת צריכת ירקות וקטניות הם בהחלט הרגלים שנחשבים בריאים. גם תפריטים ים תיכוניים מסורתיים, שנחשבים מהבריאים בעולם, מבוססים על עקרונות דומים למדי.

הבעיה מתחילה כאשר הטרנד הופך לקיצוני או כאשר אנשים מאמינים שכל מזון "מקראי" הוא אוטומטית בריא, או שכל מזון מודרני הוא מסוכן.

המומחים מזכירים כי תזונה טובה לא חייבת להגיע מטיקטוק או מספרי קודש, אלא בעיקר מהיגיון, איזון והרגלים שניתן להתמיד בהם לאורך זמן. ובכל זאת, בעולם שמוצף באוכל מעובד, משלוחים מהירים ודיאטות טרנדיות מתחלפות, אולי לא מפתיע שאנשים רבים מחפשים דווקא משהו עתיק, פשוט ומוכר יותר כדי להרגיש טוב יותר עם מה שנמצא בצלחת שלהם.