"קיבלתי שיתוק פנים והאמת? זה היה אחד הרגעים הקשים בחיי!!", כך פתחה כוהנת הדיאטה חלי ממן פוסט בו סיפרה כי לקתה בשיתוק בפנים על שם בל (פציאליס). "אני לא חושבת שאי פעם הייתי בכזה פחד, חרדה, אני לא זוכרת שאי פעם בכיתי ימים שלמים בלי הפסקה! אין דבר קשה יותר מלעמוד מול המראה ולא לזהות את מי שעומדת שם... מסתכלת ורואה מולי אישה זרה, כבויה, בלי חיוך, מבט עצוב, עיניים כבויות!".
אם המצב הרפואי נשמע לכם מוכר - זה כנראה בעיקר משום שמגישת הטלויזיה מיכל אנסקי שיתפה לפני כ-7 שנים כי סבלה מהמצב. וממן אכן סיפרה כי פנתה אליה לעזרה.
אז מה אנחנו יודעים כיום על המצב הרפואי?
שיתוק על שם בל הוא מצב שבו נוצרת צניחה של חצי מהפנים, כלומר רפיון שרירים, כאשר אחד העצבים ששולטים על השרירים בפנים נפגע. התופעה מופיעה לרוב על רקע דלקת בעצב הפנים, הידוע גם כעצב מספר 7 מתוך 12 עצבי הגולגולת. מכיוון שהעצב הזה עובר דרך אזור צר מתוך הגולגולת החוצה, כאשר דלקת גורמת לו להתנפח הוא נלחץ על גבי הגולגולת, מה שפוגע בפעילותו.
התסמינים של שיתוק על שם בל נוטים להופיע באופן פתאומי יחסית, אנשים רבים מדווחים כי הלכו לישון בלילה כשהם חשים טוב, ולפתע גילו בבוקר שהם משותקים בחצי פנים. חלקם מדווחים על כאב מאחורי האוזן שמופיע יום או יומיים לפני חולשת השרירים. פרט לחולשה בשרירים בחצי פנים, לעיתים ישנו קושי לעצום את העפעף או למצמץ, יכול להיות קושי ללעוס ולשתות נוזלים, ולעיתים התופעה מלווה גם בירידה בתחושת הטעם.
הסממנים החיצוניים של שיתוק על שם בל יכולים לכלול: גבה שקועה בצד אחד, צניחה של עין אחת ופינה אחת של הפה ועין אחת שלא נסגרת לחלוטין. חשוב להבדיל כמובן בינו ובין שבץ, שיכול לגרום לתסמינים דומים, רק שכאן להבדיל משבץ, הבעיה נובעת מהעצבים פריפרים (שמחוץ למוח).
לרוב, הטיפול בשיתוק מסוג זה כולל תרופות נגד דלקת כמו סטרואידים, שמירה על לחות העיניים עם טיפות על מנת למנוע פגיעה בעין במידה שאינה נסגרת במלואה וכן, טיפול אנטי ויראלי, שכן נגיף ההרפס נחשב לטריגר שכיח לדלקת בעצב הפנים.
כיום קיימים גם ניתוחים חדשניים, חלקם מתקיימים בארץ, אך הם אינם נותנים ריפוי מלא, אלא תיקון מינימלי.
שיפור צפוי להופיע ברוב המקרים בתוך שלושה שבועות, אך לעיתים יכול לקחת גם חצי שנה עד שהתסמינים נעלמים ובמקרים מסוימים החולה עלול להשאר עם נזק שאריתי לכל החיים.