תוכנית החיסונים הלאומית נגד נגיף הפפילומה, שהוכנסה לבתי הספר בישראל לפני יותר מעשור, ממשיכה להוכיח את עצמה בשטח. מחקר ישראלי חדש ורחב היקף של מכון המחקר KSM של מכבי שירותי בריאות מצא ירידה דרמטית בשכיחות יבלות באיברי המין בקרב בני נוער וצעירים שחוסנו במסגרת מערכת החינוך. במקביל, נחשפה גם מגמה מטרידה: עלייה בשיעורי התופעה דווקא בקרב צעירים ומבוגרים שלא נכללו בתוכנית החיסונים המקורית.
המחקר, שהתפרסם לאחרונה בכתב העת המדעי Vaccine, נחשב לראשון בישראל שבחן לאורך זמן את ההשפעה של תוכנית החיסון הלאומית נגד HPV על שכיחות יבלות באיברי המין באוכלוסייה הכללית. החוקרים ניתחו נתונים של מבוטחי מכבי שירותי בריאות בגילאי 10 עד 65 בין השנים 2006 ל 2022, ובדקו כיצד השתנו שיעורי האבחון לאורך השנים.
התוצאות היו חד משמעיות במיוחד בקרב קבוצות הגיל הצעירות.
ירידה עקבית ומשמעותית בשיעור הופעת היבלות באיברי המין
לפי ממצאי המחקר, בקרב נערות ונשים עד גיל 45 נרשמה ירידה עקבית ומשמעותית בשיעור הופעת היבלות באיברי המין לאורך תקופת המעקב. הירידה החדה ביותר נצפתה בקרב בנות 10 עד 17, שם תועד צנון של כ 65 אחוזים לאחר הכנסת החיסון למערכת החינוך.
גם בקרב נערים וגברים צעירים נמצאה ירידה ניכרת, אך התמונה הייתה מעט מורכבת יותר. בקרב קבוצות הגיל הצעירות שהיו זכאיות לחיסון דרך בתי הספר נרשמה ירידה של בין 45 ל 60 אחוזים בשכיחות היבלות. לעומת זאת, בקרב גברים מעל גיל 21, שלא נכללו בתוכנית החיסונים הלאומית בתחילת הדרך, דווקא נרשמה עלייה בשיעורי ההיארעות.
המשמעות מבחינת החוקרים ברורה: ככל שהחיסון ניתן מוקדם יותר ובאופן רחב יותר באוכלוסייה, כך ההשפעה שלו ניכרת יותר.
עלול להוביל למחלות ממאירות
נגיף הפפילומה האנושי, HPV, הוא אחד הנגיפים הנפוצים ביותר בעולם. ברוב המקרים ההדבקה חולפת ללא תסמינים, אך חלק מהזנים עלולים לגרום ליבלות באיברי המין ולמחלות ממאירות שונות, בהן סרטן צוואר הרחם, סרטן פי הטבעת, סרטן הפה והלוע וסוגי סרטן נוספים.
החיסון נגד פפילומה נכנס לתוכנית החיסונים הלאומית בישראל עבור תלמידות בשנת הלימודים 2013 עד 2014. כשנתיים לאחר מכן הורחבה התוכנית גם לתלמידים. כיום ניתן בישראל חיסון מתקדם המכסה תשעה זנים שונים של הנגיף, בהם גם הזנים בעלי הסיכון הגבוה ביותר להתפתחות סרטן.
בעולם הרפואי כבר הצטברו בשנים האחרונות עדויות רבות לכך שחיסוני HPV מצליחים להפחית משמעותית את שיעורי ההדבקה ואת שכיחות הנגעים הטרום סרטניים. אולם המחקר הישראלי הנוכחי מספק תמונת מצב מקומית רחבת היקף וממחיש כיצד מדיניות חיסונים ציבורית משפיעה בפועל על בריאות האוכלוסייה לאורך זמן.
אחד הנתונים הבולטים במחקר הוא הפער שנוצר בין קבוצות הגיל שקיבלו גישה מסודרת לחיסון לבין אלה שלא נכללו בתוכנית המקורית. העלייה שנצפתה בקרב גברים מעל גיל 21 מדגישה את החשיבות של הרחבת הנגישות לחיסון גם לאוכלוסיות בוגרות יותר.
במערכת הבריאות כבר פעלו בנושא. מאז ספטמבר האחרון נכלל החיסון נגד פפילומה בסל הבריאות גם עבור צעירים וצעירות בגילאי 18 עד 26 שלא התחסנו במסגרת בתי הספר. החיסון ניתן ללא עלות, במטרה לצמצם את הפערים שנוצרו לאורך השנים ולאפשר גם לבוגרים ליהנות מההגנה שמספק החיסון.
החוקרים מדגישים כי מעבר למניעת יבלות באיברי המין, המשמעות הגדולה באמת של החיסון היא מניעת מחלות קשות בעתיד. לדבריהם, הירידה בשכיחות היבלות היא למעשה אינדיקציה מוקדמת לכך שהחיסון מצליח להפחית הדבקה בזני HPV מסוימים, מה שעשוי בעתיד להוביל גם לירידה בשיעורי מחלות סרטניות הקשורות לנגיף.
ד"ר מיכל צוכמן, סמנכ"לית מחקר וחדשנות במכבי שירותי בריאות, מסרה כי המחקר ממחיש את החשיבות של שימוש בנתוני אמת לצורך קבלת החלטות במערכת הבריאות.
"זהו עוד מחקר שממחיש את התפקיד המרכזי שמכון המחקר של מכבי ממלא במערכת הבריאות בישראל", אמרה. "היכולת לנתח נתונים בקנה מידה רחב מאפשרת להבין טוב יותר את ההשפעה של טיפולי מניעה ולתרגם ידע רפואי להשפעה ממשית על בריאות הציבור".
לדבריה, המחקר מדגים כיצד השקעה בחיסונים ובמניעה רפואית יכולה לייצר השפעה ארוכת טווח על החברה כולה. "עבורנו במכבי, מחקר הוא חלק בלתי נפרד מהאחריות לבריאות הציבור. נמשיך להשקיע במחקר ובחדשנות כדי לקדם רפואה מבוססת נתונים ולהוביל לשיפור אמיתי בבריאות של הישראלים".