כשמדברים על מזונות שמסייעים לבריאות המוח, רוב האנשים חושבים מיד על דגים עשירים באומגה 3, ירקות ירוקים או פירות יער. אבל בשנים האחרונות יותר ויותר חוקרים מפנים את תשומת הלב דווקא לקבוצת מזונות אחרת לגמרי: פטריות. מחקר חדש מצטרף לשורת מחקרים קודמים ומעלה אפשרות מסקרנת במיוחד, שלפיה אכילה קבועה של פטריות עשויה לסייע בהפחתת הסיכון לפגיעה קוגניטיבית ולשמור על תפקוד המוח בגיל מבוגר.
במרכז העניין המדעי עומד רכיב בשם ארגותיונאין, או בקיצור ERGO, חומצת אמינו בעלת תכונות נוגדות חמצון ונוגדות דלקת. החומר הזה נמצא בעיקר בפטריות, וחוקרים סבורים כי הוא עשוי למלא תפקיד חשוב בהגנה על המוח מפני תהליכי הזדקנות.
לדברי מומחים לתזונה ולבריאות המוח, ארגותיונאין מתרכז ברקמות שנמצאות תחת עומס חמצוני גבוה, ובהן גם המוח. המשמעות היא שהוא עשוי לסייע בהגנה על תאי עצב מפני נזקי דלקת וחמצון, שני תהליכים שנחשבים לגורמים מרכזיים בירידה קוגניטיבית ובהתפתחות מחלות כמו דמנציה ואלצהיימר.
החוקרים מדגישים כי התחום עדיין נמצא בשלבי מחקר מתקדמים, אך כבר כעת מצטברות עדויות מסקרנות. מחקרים תצפיתיים מצאו כי אנשים עם רמות גבוהות יותר של ארגותיונאין נטו להציג תפקוד קוגניטיבי טוב יותר, בעוד שרמות נמוכות של החומר נקשרו לירידה מהירה יותר בזיכרון וביכולות החשיבה.
באחד המחקרים הבולטים שנערכו בנושא נבדקו יותר מ-660 מבוגרים בני 60 ומעלה בסינגפור. החוקרים גילו כי אנשים שאכלו יותר משתי מנות פטריות בשבוע הציגו סיכון נמוך בכ-50 אחוזים לפגיעה קוגניטיבית קלה בהשוואה לאנשים שכמעט ולא אכלו פטריות. מדובר בכמות לא גדולה במיוחד, בערך כוס וחצי של פטריות מבושלות בשבוע.
למה דווקא פטריות?
הסיבה המרכזית היא שפטריות נחשבות למקור התזונתי העשיר ביותר בארגותיונאין. למעשה, מדובר באחד המקורות הכמעט בלעדיים של החומר בתזונה האנושית. זנים מסוימים מכילים כמויות גבוהות במיוחד, ובהם פטריות שיטאקי, אויסטר, רעמת האריה ופטריות מלך היער. גם פטריות שמפיניון רגילות מכילות יותר ארגותיונאין מרוב המזונות האחרים בתפריט היומיומי.
בנוסף לארגותיונאין, פטריות מכילות רכיבים נוספים שמועילים לבריאות המוח, בהם ויטמיני B, סלניום, נחושת וסיבים תזונתיים. חלק מהחוקרים סבורים כי השילוב בין כל הרכיבים הללו יוצר אפקט הגנה רחב יותר על מערכת העצבים והמוח.
אחד ההסברים המעניינים שמציעים המדענים קשור ליכולת של ארגותיונאין להגן על המיטוכונדריה, תחנות הכוח של התאים. המיטוכונדריה ממלאות תפקיד קריטי בייצור אנרגיה ובהזדקנות תקינה של הגוף והמוח. פגיעה בהן נחשבת לאחד הגורמים המשמעותיים להתפתחות מחלות ניווניות של מערכת העצבים.
מעבר לכך, מחקרים ראשוניים מצביעים על כך שהחומר עשוי להפחית היווצרות של פלאקים עמילואידיים וסבכים חלבוניים במוח, שני מאפיינים ידועים של מחלת האלצהיימר. עם זאת, החוקרים מדגישים כי רוב הנתונים בנושא עדיין מבוססים על ניסויי מעבדה ובעלי חיים, ולכן דרושים מחקרים קליניים נוספים בבני אדם.
כמה פטריות צריך לאכול?
אין כיום המלצה רשמית לכמות יומית של ארגותיונאין, אך מומחים מעריכים כי רוב האנשים צורכים מעט מדי ממנו. בארצות הברית, למשל, הצריכה היומית הממוצעת מוערכת בכ-1.1 מיליגרם בלבד, בעוד שבמדינות מסוימות באירופה ובאסיה הצריכה גבוהה משמעותית.
חלק מהמומחים ממליצים לשלב מגוון סוגי פטריות בתפריט לפחות ארבע פעמים בשבוע. ההמלצה הזו מתבססת גם על גרסה מותאמת של דיאטת MIND, תזונה שנועדה לשמור על בריאות המוח ושנקשרה במחקרים להפחתה משמעותית בסיכון לפגיעה קוגניטיבית בגיל מבוגר.
החדשות הטובות הן שפטריות קל יחסית לשלב בתזונה היומית. אפשר להוסיף אותן לחביתות, פסטות, מרקים, סלטים, תבשילים ופיצות. מומחים מציעים גם לקצוץ אותן דק ולשלב בבשר טחון לקציצות או המבורגרים, מה שמוסיף גם טעם עשיר וגם ערכים תזונתיים.
מי שפחות אוהב את המרקם הספוגי של פטריות יכול לנסות לצלות אותן היטב בתנור או באייר פריי עד שהן הופכות פריכות יותר. יש גם זנים בעלי מרקם עדין יותר, כמו אנוקי, שמזכירים מעט אטריות לאחר בישול.
למרות ההתלהבות, החוקרים מזכירים כי אי אפשר לקבוע בשלב זה שפטריות מונעות אלצהיימר או דמנציה. ייתכן שאנשים שאוכלים יותר פטריות גם מקפידים באופן כללי על אורח חיים בריא יותר, פעילות גופנית ותזונה איכותית יותר. לכן מדובר בקשר סטטיסטי ולא בהוכחת סיבה ותוצאה.
ובכל זאת, עבור רבים מדובר בהרגל פשוט, טעים וזמין יחסית, שעשוי להעניק יתרונות בריאותיים משמעותיים לאורך זמן. ואם אפשר לשמור קצת יותר טוב על המוח באמצעות תוספת קטנה לצלחת, כנראה שיש סיבה טובה לתת לפטריות מקום של כבוד בתפריט השבועי.