נגיף ההאנטה: התרופה והחיסון בדרך - אבל אין מי שייממן

ההתפרצות הקטלנית של נגיף ההאנטה על סיפון ספינת הקרוז MV Hondius הצליחה לעשות דבר נדיר: להפנות את תשומת הלב העולמית לנגיף שרוב האנשים כלל לא שמעו עליו עד לאחרונה.

במשך שנים נחשב נגיף ההאנטה לאיום רפואי שולי יחסית, כזה שמופיע לעיתים נדירות ואינו זוכה כמעט להשקעה ציבורית או מסחרית משמעותית. אלא שכעת, לאחר שורת מקרי מוות והדבקות בלב האוקיינוס האטלנטי, חוקרים ורופאים מזהירים כי העולם אינו מוכן מספיק להתמודדות עם התפרצות רחבה יותר.

הבעיה המרכזית, כך מודים מומחים למחלות זיהומיות, היא שכיום כמעט ואין כלים רפואיים ייעודיים להתמודדות עם הנגיף. אין חיסון זמין לציבור הרחב, אין תרופה ממוקדת, והטיפול בחולים מתבסס בעיקר על תמיכה נשימתית וטיפול נמרץ.

"זו קריאת השכמה", אמר ד"ר וייתי ארומוגסוואמי, חוקר מחלות זיהומיות מאוניברסיטת UCLA. לדבריו, "ארגז הכלים שלנו כמעט ריק".

נגיף ההאנטה מועבר בדרך כלל ממכרסמים לבני אדם, דרך שאיפת חלקיקים זעירים מהפרשות או שתן מיובש של בעלי החיים. במקרים מסוימים הוא גורם לתסמונת ריאתית קשה שעלולה להידרדר במהירות לאי ספיקה נשימתית ואף למוות. שיעורי התמותה בזנים מסוימים של הנגיף נחשבים גבוהים במיוחד.

ההתפרצות הנוכחית נקשרה לזן אנדס, זן דרום אמריקאי ייחודי של נגיף ההאנטה, שהוא גם הזן היחיד הידוע כיום ככזה שמסוגל לעבור מאדם לאדם. זהו נתון שמדאיג במיוחד את רשויות הבריאות בעולם, שכן רוב זני ההאנטה האחרים מועברים כמעט אך ורק ממכרסמים.

למרות התחושה שהרפואה הופתעה מהאירוע, בפועל מדענים עובדים כבר שנים ארוכות על פיתוח חיסונים ותרופות נגד נגיפי האנטה. אלא שהעבודה מתקדמת באיטיות רבה. הסיבה המרכזית היא שהנגיף נחשב במשך שנים לאיום מוגבל יחסית, כזה שאינו מדביק אוכלוסיות גדולות ואינו מתפשט במהירות כמו נגיפים נשימתיים אחרים.

"זה לא נגיף שמתפשט באוויר בקלות כמו קורונה או שפעת, ולכן הוא לא קיבל עדיפות גבוהה במאבק למניעת מגפות", הסביר ד"ר ג'יי הופר, וירולוג מהמכון האמריקאי לחקר מחלות זיהומיות של צבא ארצות הברית.

ובכל זאת, מאחורי הקלעים נרשמו בשנים האחרונות כמה פריצות דרך מסקרנות. אחד הפיתוחים המתקדמים ביותר הוא חיסון DNA נגד זן אנדס של ההאנטה, שפותח על ידי צוותו של ד"ר הופר. בניסוי שלב ראשון נמצא כי יותר מ-80 אחוז מהמשתתפים פיתחו נוגדנים מנטרלים נגד הנגיף, תוצאה שנחשבת מעודדת במיוחד.

לדברי החוקרים, מדובר בהישג משמעותי משום שפיתוח חיסונים נגד נגיפים נדירים נחשב מורכב במיוחד. עם זאת, החיסון עדיין רחוק משימוש מסחרי ודורש ככל הנראה לפחות שלוש מנות כדי לייצר הגנה יעילה.

"המדע כבר קיים", אומר הופר. "מה שחסר כרגע הוא ביקוש ממשלתי, שוק מסחרי והשקעות שיאפשרו לקדם את החיסון הלאה".

חוקרים נוספים בודקים גישות אחרות, כולל חיסונים הניתנים דרך האף במטרה ליצור תגובה חיסונית חזקה יותר בדרכי הנשימה. חלק מהניסויים מתבצעים כיום בבעלי חיים כמו אוגרים, אך הדרך לניסויים רחבי היקף בבני אדם עדיין ארוכה.

הקושי המרכזי, מסבירים מדענים, הוא שמספר מקרי ההדבקה השנתי קטן יחסית. מצב כזה מקשה מאוד לבצע מחקרים קליניים גדולים שיוכיחו בצורה חד משמעית שהחיסון אכן יעיל.

במקביל למרוץ אחר חיסון, מתקיים גם חיפוש אינטנסיבי אחר תרופות שיוכלו לסייע לחולים. כיום הטיפול המרכזי בחולי האנטה מבוסס על תמיכה רפואית בלבד. חולים קשים זקוקים לעיתים לחמצן, להנשמה מלאכותית ואפילו לחיבור למכונות לב ריאה. בחלק מהמקרים רופאים משתמשים גם בתרופה אנטי ויראלית בשם ריבאבירין, אך הראיות ליעילותה נגד זני ההאנטה האמריקאיים נחשבות חלשות.

אחת התרופות שמעוררות עניין היא פאביפיראביר, תרופה שאושרה ביפן לטיפול בשפעת. חוקרים מאוניברסיטת UCLA מצאו כי התרופה הצליחה לעכב את נגיף האנדס בתאי אדם במעבדה.

בנוסף, צוותים שונים ברחבי העולם עובדים על פיתוח טיפולים מבוססי נוגדנים. הרעיון הוא להשתמש בנוגדנים שנאספו מחולי האנטה שהחלימו מהמחלה, ולזהות מתוכם את הנוגדנים היעילים ביותר נגד הנגיף.

ד"ר קרטיק צ'נדרן, וירולוג ממכללת אלברט איינשטיין לרפואה בניו יורק, סיפר כי אחד הנוגדנים שנבדקו הצליח להגן על אוגרים גם בשלבים מאוחרים יחסית של המחלה. לדבריו, אותו נוגדן היה יעיל נגד זני האנטה ישנים וחדשים כאחד.

למרות ההצלחות הראשוניות, רבים מהפיתוחים נתקעים בדיוק באותה נקודה: כסף.

"יש לנו תרופה מובילה פוטנציאלית, אבל עכשיו צריך מישהו שישקיע עשרות מיליוני דולרים כדי לקחת אותה לשלב הבא", אומר ד"ר ג'יימס קראו, מנהל המרכז לטיפולי נוגדנים באוניברסיטת ונדרבילט. "כרגע אין תמיכה ממשלתית, אין קרנות ואין חברות שמוכנות לממן את זה".

המומחים מקווים כי ההתפרצות הנוכחית תשנה לפחות חלקית את סדרי העדיפויות בעולם הבריאות.

"אנחנו בהחלט מרגישים עניין מחודש בנגיפים האלה", הודה צ'נדרן. "השאלה הגדולה היא האם העניין הזה יימשך גם אחרי שהכותרות ייעלמו".

בינתיים, המסר של החוקרים ברור: העולם אולי התקדם מאוד בהתמודדות עם מגפות בשנים האחרונות, אך נגיפים נדירים כמו האנטה מזכירים עד כמה יש עדיין מחלות מסוכנות שלגביהן האנושות רחוקה מלהיות מוכנה באמת.