התרגיל הקטן לחיזוק המוח ומניעת אלצהיימר שסוחף מיליונים ברשת

יש טרנדים שנעלמים מהר כמו שהגיעו, ויש כאלה שמצליחים לעורר שיח אמיתי גם מחוץ לרשתות החברתיות. בשבועות האחרונים אחד הטרנדים המדוברים ביותר בטיקטוק נקרא "זמן זרת", והוא כולל תרגיל פשוט לכאורה של תנועת אצבעות הידיים במשך כמה שניות בלבד ביום.

למרות שמדובר בפעולה שנראית כמעט ילדותית, מיליוני צפיות וסרטונים של משתמשים שמנסים את התרגיל הפכו אותו לתופעה ויראלית. הסיבה לכך היא ההבטחה המסקרנת שמלווה אותו: חיזוק בריאות המוח ואפילו האטת ירידה קוגניטיבית.

הטרנד התחיל לאחר שיוצרת התוכן דניאלה פאאז פומר פרסמה סרטון שבו היא וחבריה מבצעים את התרגיל מדי ערב בשעה קבועה. בסרטון הם מצמידים חלק מהאצבעות זו לזו ומניעים את הזרת מעלה ומטה במשך כמה שניות.

מדובר בדרך פשוטה לשמור על מוח חד ובריא.

למרות שהרעיון נשמע מוזר, מומחים מסבירים שיש מאחוריו היגיון מסוים. פעולות מוטוריות עדינות דורשות מהמוח להפעיל מערכות מורכבות של תיאום, ריכוז ושליטה בתנועה.

לדברי מומחים בתחום הפסיכולוגיה והנוירולוגיה, כאשר אדם מבצע תנועה חדשה או לא שגרתית, אזורים שונים במוח נכנסים לפעולה במקביל. מדובר בין היתר בקורטקס המוטורי, במוחון ובאזורים נוספים הקשורים לקואורדינציה וללמידה.

המשמעות היא שגם פעולה קטנה יחסית יכולה להוות סוג של אימון מוחי.

אחד העקרונות המרכזיים בתחום בריאות המוח הוא נוירופלסטיות, היכולת של המוח להשתנות ולהסתגל לגירויים חדשים.

כאשר אנחנו לומדים מיומנות חדשה או מבצעים פעולה שדורשת מאמץ מחשבתי ותנועתי, נוצרים קשרים עצביים חדשים במוח. ככל שהמוח נחשף ליותר אתגרים, כך הוא ממשיך לפתח ולחזק מסלולים עצביים.

זו גם הסיבה שמומחים ממליצים לאורך השנים ללמוד שפה חדשה, לנגן בכלי נגינה או לבצע פעילויות שמאתגרות את החשיבה ואת הקואורדינציה.

כאן כבר המומחים מבקשים לעצור את ההתלהבות. למרות שהתנועה עצמה עשויה להפעיל את המוח, אין שום הוכחה לכך שכמה שניות של הזזת זרת יכולות למנוע אלצהיימר או דמנציה.

המומחים מדגישים כי אין תרגיל קסם אחד שמסוגל לעצור מחלות ניווניות של המוח.

עם זאת, הם כן מסבירים שהרעיון הרחב יותר מאחורי הטרנד מקבל תמיכה מחקרית. פעילות שמערבת קואורדינציה, ריכוז ולמידה חדשה אכן עשויה לתרום לשמירה על תפקוד קוגניטיבי לאורך זמן.

חלק מהסרטונים ברשת טוענים שאם קשה לכם לבצע את התרגיל, זה סימן לבריאות מוחית ירודה. כאן המומחים כבר הרבה יותר נחרצים.

קושי בביצוע תנועה חדשה יכול לנבוע מהמון סיבות שאינן קשורות כלל למוח, כולל חוסר תרגול, דומיננטיות של יד מסוימת, כאבי מפרקים, עייפות או אפילו חוסר ריכוז רגעי. לכן, מומחים מזהירים שלא להשתמש בתרגיל כאמצעי אבחון עצמי.

הטרנד אמנם מתמקד באצבע הקטנה, אבל העיקרון מאחוריו רחב הרבה יותר. מומחים ממליצים לעסוק בפעילויות שמאתגרות את המוח באופן קבוע.

מחקרים שונים מצאו כי פעילויות כמו ג'אגלינג, ריקוד, נגינה או לימוד שפה חדשה עשויות לתרום לבריאות המוח ולשיפור קואורדינציה ויכולות חשיבה.

מחקר שפורסם בשנת 2024 אף מצא כי ג'אגלינג תרם לשיפור יכולות קוגניטיביות ויציבה בקרב מבוגרים פעילים.

לדברי מומחים, האתגר המוחי האידיאלי הוא כזה שמצריך מעט מאמץ אך לא גורם לתסכול. אם המשימה פשוטה מדי, המוח אינו נדרש להסתגל. אם היא קשה מדי, אנשים נוטים לוותר עליה במהירות.

זו גם אחת הסיבות שתרגילים קטנים ופשוטים יחסית הופכים לפופולריים כל כך. הם נגישים, מהירים ואינם דורשים ציוד מיוחד.

ההתעניינות הגדלה בבריאות המוח קשורה גם לנתונים המדאיגים על העלייה בשיעורי הדמנציה בעולם.

כיום, אחד מכל עשרה מבוגרים סובל מצורה כלשהי של דמנציה, כאשר מחלת אלצהיימר היא השכיחה ביותר. עם הזדקנות האוכלוסייה, המספרים צפויים לעלות משמעותית בעשורים הקרובים.

התחזיות מדברות על הכפלה של מספר המקרים עד שנת 2060 ועל כמיליון אבחונים חדשים מדי שנה בארצות הברית בלבד.

הטרנד הוויראלי של "זמן זרת" כנראה לא יהפוך לתרופה נגד אלצהיימר, אבל הוא כן מזכיר עיקרון חשוב: המוח אוהב אתגרים חדשים.

גם תנועה קטנה יכולה להיות חלק משגרה שמעודדת פעילות מוחית, כל עוד מבינים את הגבולות שלה ולא מייחסים לה כוחות קסם.

בסופו של דבר, הדרך הטובה ביותר לשמור על המוח כוללת שילוב של פעילות גופנית, תזונה מאוזנת, שינה טובה ואתגרים מחשבתיים לאורך החיים.