ממתיקים מלאכותיים חסרי קלוריות הפכו לחלק בלתי נפרד מהתזונה המודרנית, בעיקר בקרב אנשים שמנסים להפחית צריכת סוכר ולשלוט במשקל.
הסוגים הנפוצים שאנחנו מכירים טוב כבר שנים רבות הם:
סכרין - ממתיק סינתטי ותיק מאוד, שאינו מתפרק בגוף ואינו מספק קלוריות. מחקרים מסוימים מצאו
קשר בינו לבין שינויים בהרכב חיידקי המעי והשפעה אפשרית על סבילות לגלוקוז.
סוכרלוז - נגזרת כימית של סוכר שעברה שינוי מבני כך שאינה נספגת כמעט בגוף. יש עדויות לכך שבמינונים מסוימים הוא עשוי להשפיע על תגובת אינסולין ועל חיידקי המעי.
אספרטיים - מורכב משתי חומצות אמינו ומתנול בכמות קטנה, ולכן מתפרק בגוף. אינו מתאים לחולי פנילקטונוריה, ויש מחלוקת לגבי השפעותיו האפשריות על מערכת העצבים והמטבוליזם.
בשנת 2023 IARC סיווג אותו כ"אפשרי כמסרטן" (קבוצה 2B) כלומר יש רמזים חלשים בלבד ולא הוכחה חד משמעית שהוא מסרטן.
אצסולפאם K - ממתיק סינתטי יציב לחום, המשמש לעיתים קרובות בשילוב עם ממתיקים אחרים. נחקר פחות לאורך זמן, ויש עדויות ראשוניות להשפעות אפשריות על חילוף החומרים.
ציקלמט - ממתיק סינתטי חזק במיוחד שאינו מתפרק בגוף, ונמצא בשימוש במדינות רבות אך נאסר בעבר בארה"ב. חלק מהמחקרים העלו חשש להשפעות על המיקרוביום ועל תהליכים מטבוליים, אך הנתונים אינם חד־משמעיים.
חשוב להגיד - אלו שמות של חומרים כימיים, לא של חברה מסויימת. למשל חברת "סוכרזית" - מייצרת גם סכרין, גם מוצרים מסוכרלוז, גם מציקלמט וכו'. שם החברה לא מעיד על החומר שבתוך המוצר שקניתם.
השפעה על חיידקי המעיים ועמידות לאינסולין
אחד המחקרים המשפיעים ביותר בתחום פורסם בשנת 2014 בכתב העת Nature. במחקר זה נבדקה השפעת סכרין על חיידקי המעיים ועל תגובת הגוף לגלוקוז. החוקרים נתנו לנבדקים סכרין במשך מספר ימים ומצאו כי אצל חלקם התפתחה פגיעה בסבילות לגלוקוז.
בנוסף, כאשר הועברו חיידקי המעיים של אותם נבדקים לעכברים, גם אצלם הופיעה פגיעה דומה.
המסקנה הייתה כי הממתיק עצמו אינו פועל רק דרך מערכת העיכול, אלא משנה את הרכב המיקרוביום, ובכך משפיע על חילוף החומרים.
מחקר נוסף שעסק בקשר לעמידות לאינסולין פורסם בשנת 2020 בכתב העת Nutrients. במחקר זה נבדקו הרגלי צריכה של ממתיקים מלאכותיים לאורך זמן ונמצא כי צריכה קבועה נקשרה למדדים גבוהים יותר של עמידות לאינסולין.
חשוב לציין כי מדובר במחקר תצפיתי, ולכן לא ניתן לקבוע בוודאות סיבה ותוצאה, אבל הקשר שנמצא מחזק את ההשערה ששימוש ממושך בממתיקים עשוי להשפיע על חילוף החומרים.
מחקר נוסף, רחב יותר, פורסם בשנת 2022 בכתב העת Cell. במחקר זה נבדקו מספר ממתיקים, כולל סכרין, סוכרלוז, אספרטיים ואצסולפאם K, בקרב קבוצת נבדקים גדולה יותר. התוצאות הראו כי ההשפעה אינה אחידה בין אנשים. אצל חלק מהנבדקים נצפתה פגיעה בתגובת הסוכר לאחר צריכת הממתיקים, ואצל אחרים לא נראתה השפעה כלל.
החוקרים מצאו כי ההבדל קשור להרכב חיידקי המעיים האישי של כל אדם, כלומר התגובה לממתיקים היא אינדיבידואלית ותלויה במצב הבסיסי של המיקרוביום.
איך זה קורה? סקירות ומחקרים אחרים הציעו מנגנון אפשרי לתופעות אלו: לפי המנגנון המוצע, ממתיקים מלאכותיים משנים את הרכב חיידקי המעיים, מפחיתים אוכלוסיות של חיידקים מסוימים ומעודדים חוסר איזון במיקרוביום. השינוי הזה עלול להשפיע על ספיגת גלוקוז, על תגובת האינסולין ועל תהליכים דלקתיים בגוף, ובכך לתרום להתפתחות הפרעות מטבוליות.
כדי לאזן את התשובה חשוב מאוד להגיד: לא כל המחקרים מצאו השפעה שלילית. יש מחקרים קליניים שלא מצאו שינוי משמעותי בחיידקי המעיים או בתגובת הסוכר בעקבות צריכת ממתיקים, במיוחד כאשר מדובר במינונים המקובלים בתזונה.
הפער בין המחקרים מצביע על כך שהשפעת הממתיקים אינה אחידה, והיא תלויה בגורמים רבים, כולל סוג הממתיק, הכמות הנצרכת והמאפיינים האישיים של האדם.
השורה התחתונה, ממתיקים מלאכותיים אכן מספקים חלופה ללא קלוריות לסוכר, ולא מעלים את רמות הסוכר באופן מיידי, אבל ייתכן שהם משפיעים על חילוף החומרים בדרכים עקיפות, בעיקר דרך חיידקי המעיים.
כרגע מה שיודעים זה שההשפעה אינה אחידה, ואינה מתרחשת אצל כולם, אבל הצטברות העדויות מראה שצריך להתייחס לממתיקים האלו בזהירות, במיוחד בשימוש יומיומי וממושך, ולא לראות בהם פתרון קסם לבעיות של משקל או סוכר.