כ-50% ממקרי הדמנציה ניתנים למניעה: זה הגורם המרכזי שמשפיע

מחקרים רבים כבר הצביעו בעבר על הקשר בין שינה לאיכות בריאות המוח, אך מחקר חדש מציע זווית רחבה ומעמיקה יותר ומנסה לענות על שאלה שמעסיקה רבים מהציבור כמה שעות שינה באמת כדאי לישון כדי להפחית את הסיכון לדמנציה בעתיד

המחקר החדש נערך על ידי חוקרים מאוניברסיטת יורק בקנדה והתבסס על ניתוח רחב היקף של נתונים שנאספו מ-69 מחקרים קודמים. החוקרים בחנו שלושה משתנים מרכזיים באורח החיים משך השינה רמת הפעילות הגופנית וזמן הישיבה היומי

שלושת הגורמים הללו נחשבים לכאלה שניתן לשלוט בהם לפחות במידה מסוימת והם משקפים את האופן שבו אנשים מנהלים את שגרת חייהם ביום יום

הניתוח הסטטיסטי העלה כי קיים טווח שינה שנראה כאופטימלי בכל הנוגע להפחתת הסיכון לדמנציה. על פי הממצאים אנשים שישנים בין שבע לשמונה שעות בלילה נמצאים ברמת סיכון נמוכה יותר בהשוואה לאלו שישנים פחות או יותר מכך

הנתונים הצביעו גם על כך ששינה קצרה משבע שעות בלילה נקשרה לעלייה של כ 18 אחוזים בסיכון לפתח דמנציה בהמשך החיים. מנגד שינה ארוכה יותר משמונה שעות נקשרה לעלייה גבוהה אף יותר של כ 28 אחוזים

הממצאים הללו מחזקים תובנות שעלו גם במחקרים קודמים לפיהן לא רק מחסור בשינה מזיק לבריאות אלא גם עודף שינה עלול להיות בעייתי. במילים אחרות כאשר מדובר בשינה איזון הוא המפתח

עם זאת החוקרים מדגישים כי מדובר בקשרים סטטיסטיים בלבד ולא בהוכחה ישירה של סיבה ותוצאה. כלומר לא ניתן לקבוע באופן חד משמעי כי שינה ממושכת גורמת לדמנציה

אחת האפשרויות שהועלו במחקרים קודמים היא כי שינה ממושכת יכולה להיות דווקא סימן מוקדם להתפתחות של מחלות ניווניות כמו אלצהיימר ולא בהכרח גורם שמוביל אליהן

מעבר לשינה המחקר מצא גם קשרים ברורים בין הרגלים יומיומיים נוספים לבין הסיכון לדמנציה. ישיבה ממושכת של יותר משמונה שעות ביום נמצאה קשורה לעלייה בסיכון בעוד שרמות נמוכות של פעילות גופנית פחות ממאה וחמישים דקות בשבוע נקשרו גם הן לעלייה משמעותית

לדברי החוקרים שילוב של פעילות גופנית סדירה הפחתת זמן ישיבה ושמירה על משך שינה מתאים עשוי לתרום להפחתת הסיכון לדמנציה ואף לעכב את התפתחותה

ההסבר האפשרי לכך נעוץ בהשפעות הפיזיולוגיות של הרגלים אלו על הגוף ועל המוח. פעילות גופנית ותנועה במהלך היום מסייעות לשמירה על זרימת דם תקינה למוח תומכות בפעילות עצבית ומעודדות פינוי של פסולת תאית מתאי העצב

בנוסף הרגלים אלו משפיעים גם על מערכות נוספות בגוף כגון מערכת הלב וכלי הדם אשר קשורות באופן ישיר לבריאות המוח

למרות שמדובר במחקר מבוסס ניתוח נתונים ולא בניסוי קליני יש לו יתרון משמעותי אחד היקף המשתתפים. בסך הכול נכללו בניתוח נתונים מכמעט ארבעה וחצי מיליון בני אדם מה שהופך את הממצאים לרחבים ומשמעותיים במיוחד

יתרון נוסף הוא בכך שהנתונים כללו גם משתתפים צעירים יחסית החל מגיל 35 מה שמאפשר לבחון את ההשפעות של אורח החיים כבר בגיל מוקדם ולא רק בגיל מבוגר כפי שנעשה במחקרים רבים אחרים.

עם זאת החוקרים מציינים גם מספר מגבלות. המחקרים שנכללו בניתוח היו שונים זה מזה בשיטות איסוף הנתונים ובאופן שבו הוגדרו המשתנים. בנוסף רק חלק קטן מהמחקרים התמקדו באופן ספציפי בזמן ישיבה מה שמדגיש את הצורך במחקר נוסף בתחום זה.

החוקרים קוראים להמשך מחקרים ארוכי טווח שיבחנו את הקשר בין שינה פעילות גופנית והרגלי ישיבה לאורך השנים במיוחד בקרב אנשים בגיל העמידה.

החשיבות של מחקרים מסוג זה הולכת וגוברת על רקע העלייה הצפויה במספר מקרי הדמנציה בעולם בשנים הקרובות. נכון להיום אין טיפול שמרפא דמנציה ולכן המאמץ מתמקד יותר ויותר בזיהוי גורמי סיכון שניתן לשנות.

ההערכות הן כי ניתן למנוע או לעכב עד מחצית מהמקרים באמצעות שינוי אורח חיים ושיפור הרגלים יומיומיים.

בסיכומו של דבר המחקר מצטרף לשורה ארוכה של עדויות לכך שהבחירות היומיומיות שלנו בין אם מדובר בשינה בתנועה או בזמן שאנו מבלים בישיבה עשויות להשפיע באופן משמעותי על בריאות המוח שלנו לאורך זמן.

עבור רבים מדובר במסר מעודד יחסית שינויים קטנים בשגרה יכולים להצטבר להשפעה גדולה ולסייע בשמירה על תפקוד קוגניטיבי גם בגיל מבוגר.