אם פעם התרגלנו לחשוב שבדיקת כולסטרול היא עניין לגיל 40 ומעלה, ההמלצות החדשות של איגודי הקרדיולוגיה המובילים בעולם משנות את התמונה. לפי ההנחיות המעודכנות, השיחה על כולסטרול, סיכון לבבי ויעדי LDL צריכה להתחיל הרבה יותר מוקדם, לעיתים כבר סביב גיל 30.
המסר המרכזי של ההנחיות פשוט: לא רק כמה גבוה הכולסטרול שלכם חשוב, אלא גם כמה שנים העורקים שלכם נחשפים אליו. ככל שהחשיפה ממושכת יותר, כך עולה הסיכון להצטברות פלאק, להתקפי לב ולשבץ.
למה דווקא עכשיו שינו את ההמלצות
ההנחיות החדשות של ה-American College of Cardiology וגופים רפואיים נוספים מבוססות על ההבנה שהסיכון הלבבי הוא מצטבר.
אם בעבר רופאים התמקדו בעיקר בסיכון לעשר השנים הקרובות, כיום יש דגש גם על סיכון ל־30 שנה קדימה, במיוחד בגילים 30 עד 59. המשמעות היא שגם אדם צעיר יחסית, שנראה "בריא", עלול לקבל המלצה לטיפול מוקדם אם הסיכון המצטבר שלו גבוה.
בפועל, זה משנה את כל תפיסת המניעה: במקום לחכות שהערכים יחמירו, מנסים לצמצם מוקדם ככל האפשר את השנים שבהן העורקים נחשפים ל LDL גבוה.
אילו בדיקות חשוב לעשות
הבדיקה הבסיסית היא פרופיל שומנים בדם, שמודד LDL, HDL וטריגליצרידים.
לפי ההנחיות, מגיל 19 מומלץ לבצע בדיקת כולסטרול לפחות אחת לחמש שנים, ובחלק מהמקרים גם בתדירות גבוהה יותר.
אבל החידוש המשמעותי הוא ההמלצה לבדוק לפחות פעם אחת בחיים גם Lipoprotein(a), או בקיצור Lp(a), סוג שומן שנקבע גנטית ועלול להעלות משמעותית את הסיכון למחלות לב גם אם שאר המדדים תקינים.
בחלק מהמקרים הרופא עשוי להמליץ גם על בדיקת ApoB, שנחשבת מדויקת יותר אצל אנשים עם סוכרת, עודף משקל או תסמונת מטבולית.
עד כמה צריך להוריד את רמת הכולסטרול?
אחת הבשורות הגדולות בהנחיות היא יעדי LDL ברורים לפי רמת הסיכון.
לרוב האנשים עם סיכון גבולי או בינוני, היעד הוא מתחת ל־100. אצל אנשים בסיכון גבוה, עם סוכרת ממושכת, הסתיידות בעורקים או גורמי סיכון רבים, היעד יורד מתחת ל־70.
אצל מי שכבר עברו התקף לב או שבץ, ההמלצה מחמירה עוד יותר: LDL מתחת ל־55.
הסיבה לכך פשוטה: מחקרים מראים שכאשר מורידים LDL באופן אגרסיבי, לא רק שעוצרים את הצטברות הפלאק, אלא לעיתים אף מצליחים להקטין אותו.
החידוש שהכי צפוי לעורר שיח הוא המלצה לשקול טיפול תרופתי כבר סביב גיל 30 אצל חלק מהאנשים.
זה לא אומר שכל מי שחגג יום הולדת 30 צריך להתחיל ליטול סטטינים, אלא שמהגיל הזה כדאי לבצע הערכת סיכון מסודרת, במיוחד אם יש היסטוריה משפחתית, השמנה בטנית, יתר לחץ דם, סוכרת, מחלת כליה או עישון.
ההיגיון הרפואי ברור: כמו שמעשנים סופרים "שנות קופסה", גם כולסטרול נמדד לפי שנות החשיפה של העורקים. ככל שמתחילים מוקדם יותר להוריד LDL, כך מקטינים את הנזק המצטבר.
ומה עם סידן בעורקים? אצל אנשים עם סיכון לא ברור, כלי עזר חשוב הוא בדיקת סידן בעורקים CAC, CT במינון קרינה נמוך שבודק אם כבר יש סימני פלאק בעורקי הלב.
הבדיקה הזו יכולה לעזור להחליט האם באמת צריך טיפול תרופתי או שאפשר להסתפק בשינוי אורח חיים.
האם כולם צריכים סטטינים?
ממש לא. ההנחיות מדגישות שסטטינים הם עדיין קו הטיפול הראשון, בזכות יעילות גבוהה, מחיר נמוך וניסיון של עשרות שנים.
אבל אם יש תופעות לוואי, או אם ה- LDL לא מגיע ליעד, יש כיום גם חלופות כמו אזטימיב, חומצה במפדואית, תרופות PCSK9
ובעתיד הקרוב גם כדורים מהדור החדש. המסר הוא שלא צריך "להרים ידיים" אם תרופה אחת לא התאימה.
ומה אפשר לעשות בלי תרופות?
לפני הכול, שינוי אורח חיים. התזונה המומלצת ביותר היא תזונה ים תיכונית או DASH:
• יותר ירקות
• קטניות
• דגים
• שמן זית
• אגוזים
• דגנים מלאים
• פחות מזון אולטרה מעובד, שומן טראנס וסוכר
גם פעילות גופנית סדירה, ירידה במשקל, שינה טובה והפסקת עישון משפיעות דרמטית על הסיכון.
ההנחיות החדשות לא נועדו להלחיץ, אלא לדייק. המסר החשוב הוא שלא מחכים עוד לעשור החמישי או השישי כדי לחשוב על כולסטרול. אצל חלק מהאנשים, מניעה אמיתית מתחילה כבר בעשור השלישי לחיים.
ככל שמזהים מוקדם יותר סיכון, כך קל יותר למנוע את האירוע הלבבי הראשון.