ד"ר מאיה רוזמן: אוכלים נכון אבל הסוכר או הכולסטרול עולים? זו הסיבה

המלחמה מנהלת לנו גם את המדדים של בדיקות הדם. גם אם התזונה שלכם לא השתנתה כלל, ואפילו אם אתם אף מקפידים יותר בימים אלו, יתכן שבדיקות הדם שלכם יראו אחרת - הסוכר גבוה, הכולסטרול עלה וויטמינים מסוימים יראו ירידה.

הסיבה לתוצאות כאלו בבדיקות הדם לא חייבת להיות קשורה למה שאתם אוכלים, גם אם אתם מקפידים מאוד. לסטרס, אותו אנו חווים בימים אלו, השפעה ניכרת על מדדים אלו.

אחד המדדים הכי רגישים ללחץ הוא הסוכר (גלוקוז). בזמן סטרס, הגוף מפריש הורמונים כמו קורטיזול ואדרנלין, שהמטרה שלהם היא להציף את הדם באנרגיה זמינה כדי שנוכל כביכול "להילחם או לברוח".

הבעיה היא שבסטרס כרוני, כמו זה שאנחנו חווים בעיקר בשבועות האחרונים, הקורטיזול נשאר גבוה לאורך זמן. הוא גורם לכבד לייצר עוד סוכר, ובמקביל גורם לתאים שלנו לא להגיב לאינסולין (תנגודת לאינסולין).

האם זה יסתדר מעצמו אחרי סיום המלחמה?
בהחלט יתכן שכן. אצל אנשים בריאים, מדובר בתופעה שנקראת "Stress Hyperglycemia" כלומר זו עלייה זמנית בלבד.

היו מחקרים שהראו שברגע שרמת הסטרס יורדת, הסוכר בצום נוטה לחזור לערכי הבסיס תוך כמה ימים בלבד.

ובכל זאת יש פה נורה אדומה: אם הסוכר הגבוה גרם לעלייה במדד ה-HbA1c (ממוצע הסוכר ל-3 חודשים) - המדד הזה לא יורד מעצמו מהר, וייתכן שיידרש שינוי תזונתי כדי למנוע ממנו להפוך לטרום סוכרת קבועה.

בזמן סטרס, הגוף מאט את פעילות בלוטת התריס, לכאורה במטרה לחסוך באנרגיה.

לפעמים זה יכול להיראות בבדיקות כמו "תת פעילות" (T3 נמוך), אבל בעצם זה מצב זמני ולא מראה על מחלה של הבלוטה, אלא על תגובת הגנה של הגוף.

האם זה מסתדר מעצמו?
כן. אם זה קרה בגלל הסטרס, ברגע שהעומס יורד, הבלוטה לרוב חוזרת לתפקוד מלא.

המחקרים בתחום הזה חד משמעיים: סטרס משפיע ישירות על פרופיל השומנים, כלומר מעלה כולסטרול וגם טריגליצרידים (לפעמים מופיע בבדיקות TG).

הקורטיזול, שהזכרנו קודם, גם מפרק שומנים, ואז הכבד משתמש בהם כדי לייצר עוד כולסטרול (LDL) וטריגליצרידים. לא קשור למה אכלתם, זה מנגנון הורמונלי.

מה יקרה אחרי סיום המלחמה?
פה נחלק את התשובה לפי סוג שומני הדם:
טריגליצרידים הם מדד עם תנודה גבוהה - הם יכולים לרדת יחסית מהר כשהגוף נרגע.

אבל הכולסטרול ה"רע" (LDL) קצת יותר עקשן. אם הסטרס שלנו מתמשך, ונוצר פלאק (משקע) בעורקים בזמן הסטרס, אז הוא לא ייעלם מעצמו. במקרה הזה שילוב של פעילות גופנית ותזונה נכונה הוא קריטי.

להפסיק לאכול ביצים וגבינה צהובה?
כשהכולסטרול עולה בבדיקות, התגובה האוטומטית של רבים היא להוציא מהתפריט את הביצים ואת הגבינה הצהובה.

חשוב לשים לב לכיוון החדש של המחקרים: המגמה העולמית וההנחיות החדשות כבר מזמן לא מסמנות את הכולסטרול מהמזון בתור האויב המרכזי.

היום אנחנו יודעים שמה שמעלה את הסיכון למחלות לב היא לאו דווקא הביצה, אלא השילוב בין פחמימות פשוטות (סוכר, קמח לבן) לבין שומנים צמחיים מתועשים (שומן טראנס ושמנים מזוקקים).

פירמידת המזון החדשה אומרת שדלקתיות בכלי הדם נגרמת בעצם גם מעודף סוכרים וסטרס, והיא זו שגורמת לכולסטרול "להיתקע" בעורקים וליצור פלאק.

אז גם בתקופה לחוצה כמו עכשיו, תשומת הלב צריכה להיות לא בחביתה או בפרוסת הגבינה הצהובה (שמספקת חלבון וסידן חשובים), אלא יותר בנשנושים המתוקים והפחמימות הריקות.

דווקא אלו נחשבות כ"נחמה" לסטרס, אבל הן אלו בדיוק שמתניעות את תהליך הטרשת והסתיידות העורקים, הרבה יותר מכל רכיב תזונתי אחר.

גם הפריטין (מאגרי הברזל) יכול להשתנות בבדיקת הדם בזמן סטרס.

פריטין הוא חלבון קושר ברזל, שמגיב למצבי דלקת וסטרס. בתקופה לחוצה הוא יכול לעלות ולהיראות גבוה, לא כי יש לנו עודף ברזל, אלא כי הגוף במצב דלקתי כביכול.

אז לא להיבהל, פשוט לדעת שייתכן שזה קשור למצב הרגשי שלנו בזמן הבדיקה.

עוד השפעה של הסטרס שלא חשבנו עליה - מגנזיום. המגנזיום הוא "מינרל הרוגע", ובזמן סטרס הגוף צורך אותו בכמויות אדירות.

הורמוני הסטרס גורמים למגנזיום לצאת מהתאים ואז לפעמים הוא מופרש בשתן.

בדיקות הדם לא מושפעות, אבל יש יותר התכווצויות: כאן ממש חשוב לשים לב: בבדיקות דם רגילות המגנזיום יכול להיראות תקין לגמרי, כי הגוף "גונב" מגנזיום מהעצמות (לא מהדם) כדי לשמור על רמה יציבה בדם.

אז אם אתם סובלים מהתכווצויות שרירים, הפרעות שינה או חרדה מוגברת, ההמלצה היא: אל תחכו לבדיקת הדם, כנראה שאתם צריכים תוספת.

אז הבנו שהסטרס צובע לנו את הבדיקות ב"אדום". מה עכשיו?

1. אל תרוצו מיד לתרופות: אם גיליתם חריגה קלה בערכים בתקופה האחרונה, כדאי לדבר עם הרופא על האפשרות להמתין חודש-חודשיים, לנסות להוריד מתח, ולחזור על הבדיקות כשהמצב נרגע.

2. פעילות גופנית היא התרופה הכי טובה שיש: אין דרך להכביר בחשיבות הפעילות הגופנית, במיוחד בימים אלו, ואפילו אם היא בתוך הבית. הפעילות הגופנית היא הדרך היעילה ביותר להוריד סוכר (על ידי שיפור הרגישות לאינסולין) ולפנות את הורמוני הסטרס מהמערכת.

3. תוספים: במצבי סטרס כרוני, כדאי לשקול תיסוף של מגנזיום איכותי או אפילו ויטמין D, שהמאגרים שלהם מתרוקנים מהר במיוחד בתקופה כזו.