חוקרים עלו על הסיבה: איך מגיעים לגיל 80 עם זיכרון של בן 50

רוב האנשים חווים ירידה הדרגתית ביכולות הקוגניטיביות עם העלייה בגיל. המוח צובר חלבונים פגומים, תאי עצב מתים, והזיכרון והחשיבה נחלשים. אך יש קבוצה קטנה וחריגה של אנשים בני שמונים ומעלה שהזיכרון שלהם חד כמעט כמו בגיל חמישים. הם מכונים סופר אייג'רס, וכעת מחקר חדש מנסה להסביר מה עומד מאחורי התופעה.

המחקר, שפורסם בכתב העת Nature, מתמקד באחת השאלות השנויות ביותר במחלוקת במדעי המוח: האם המוח האנושי מסוגל לייצר תאי עצב חדשים גם בגיל מבוגר. התהליך הזה נקרא נוירוגנזה, ובמשך שנים החוקרים חלוקים בשאלה האם הוא מתקיים אצל מבוגרים.

במסגרת המחקר בדקו חוקרים דגימות מוח שנאספו לאחר המוות מאנשים בגילים שונים. הם התמקדו בהיפוקמפוס, אזור במוח החיוני ללמידה ולזיכרון ונחשב למוקד מרכזי ליצירת תאי עצב חדשים.

תחילה חיפשו החוקרים סמנים גנטיים לשלושה סוגי תאים בדגימות ממוחות של צעירים בני עשרים עד ארבעים עם תפקוד קוגניטיבי תקין. שלושת הסוגים כללו תאי גזע עצביים, נוירובלסטים ותאי עצב לא בשלים. נוכחותם של שלושת הסוגים יחד מרמזת על תהליך פעיל שבו תאי גזע מתפתחים בהדרגה לתאי עצב בוגרים.

לאחר מכן השוו החוקרים בין ארבע קבוצות של מבוגרים: בני גיל עם קוגניציה תקינה, אנשים עם ליקוי קוגניטיבי קל, חולי אלצהיימר וסופר אייג'רס. בכל הקבוצות נמצאו שלושת סוגי התאים, אך הכמויות היו שונות באופן דרמטי.

אצל הסופר אייג'רס נמצאו כמעט פי שניים יותר תאי עצב לא בשלים בהשוואה לבני גילם עם זיכרון רגיל, ופי שניים וחצי יותר לעומת חולי אלצהיימר. באופן מפתיע, היו להם אף יותר תאים צעירים מאשר לצעירים בני עשרים עד ארבעים.

מעבר לכמות הגבוהה של תאי עצב צעירים, החוקרים מצאו כי לתאים אלה היו מאפיינים גנטיים ואפיגנטיים ייחודיים, שעשויים להעניק להם עמידות לתהליכי הזדקנות. לפי אחת החוקרות, ייתכן שסופר אייג'ינג אינו נובע רק מריבוי תאים צעירים, אלא גם מתוכנית גנטית המאפשרת את שימורם לאורך זמן.

חוקרים אחרים בתחום מציינים כי נוירוגנזה עשויה להסביר גם תופעות נוספות שנצפו אצל סופר אייג'רס, כמו נפח גדול יחסית של ההיפוקמפוס וקישוריות מוגברת בין אזורי מוח שונים. עם זאת, הם מדגישים כי קיימים הבדלים מוחיים נוספים שלא ניתן להסביר רק באמצעות יצירת תאי עצב חדשים.

המחקר חשף ממצא מעניין גם לגבי חולי אלצהיימר. בקבוצה זו נמצאו דווקא יותר תאי גזע עצביים בהשוואה למבוגרים בריאים, אך הרבה פחות נוירובלסטים ותאי עצב לא בשלים. אחת ההשערות היא שבתהליך המחלה נוירוגנזה משתבשת, תאי הגזע נותרים במצב רדום ואינם מתקדמים לשלבי ההתפתחות הבאים.

אם השערה זו תאומת, היא עשויה לפתוח כיוון מחקרי חדש בטיפול באלצהיימר באמצעות הפעלה מחדש של תאי גזע רדומים.

למרות הממצאים המרשימים, לא כל החוקרים משוכנעים. מבקרי התחום טוענים כי גם מחקר זה סובל ממגבלות מתודולוגיות מוכרות במחקרי נוירוגנזה, וכי יש צורך באישוש באמצעות טכניקות נוספות.

בעוד שאין מחלוקת שתינוקות וילדים צעירים מייצרים תאי עצב חדשים, ובעלי חיים בוגרים מסוגלים לכך, השאלה האם גם בני אדם בוגרים שומרים על יכולת זו עדיין פתוחה. תוצאות מחקרים קודמים הציגו תמונה מעורבת, ולעיתים המסקנות הושפעו משיטות הבדיקה שבהן נעשה שימוש.

גם אם המחקר הנוכחי אינו מכריע את הוויכוח, הוא מספק רמזים חשובים. אם אכן ניתן לשמר או לעודד יצירת תאי עצב חדשים בגיל מבוגר, ייתכן שבעתיד ניתן יהיה לפתח טיפולים שיסייעו לשימור הזיכרון והחשיבה לאורך זמן.

בשלב זה החוקרים מנסים להבין כיצד התאים הצעירים הייחודיים של הסופר אייג'רס תורמים לזיכרון יוצא הדופן שלהם, והאם ניתן לחקות תהליך זה באמצעים תרופתיים.

המסר העולה מהמחקר הוא כי גם בגיל שמונים המוח אינו בהכרח איבר קפוא ודועך. ייתכן שהוא שומר על מידה מסוימת של גמישות ויכולת התחדשות, לפחות אצל חלק מהאנשים.