כימיקלים סינתטיים שנמצאים במוצרים יומיומיים כמו מחבתות נון סטיק (כמו טפלון), אריזות מזון, ביגוד דוחה מים וקצף כיבוי אש, עשויים להיות קשורים להזדקנות ביולוגית מואצת בקרב גברים בגילאי חמישים עד שישים וארבע. כך עולה ממחקר חדש שהתבסס על נתוני סקר הבריאות והתזונה הלאומי בארצות הברית.
החוקרים בחנו שני חומרים ממשפחת PFAS, המכונים לעיתים כימיקלים נצחיים בשל עמידותם הגבוהה לפירוק סביבתי. החומרים שנבדקו הם PFNA ו PFOSA. משפחת PFAS כוללת אלפי תרכובות שפותחו מאז שנות הארבעים והחמישים כדי להקנות עמידות למים, שומן וחום. הבעיה היא שמבנה הפחמן פלואור שלהם הופך אותם לעמידים במיוחד, עד כדי כך שהם עשויים להישאר בסביבה מאות ואף אלפי שנים.
במהלך השנים נקשרו חלק מהחומרים במשפחה זו לסיכון מוגבר לסרטן, למחלות לב וכלי דם ולבעיות בריאות נוספות. עם זאת, מתוך יותר משתים עשרה אלף וריאנטים הקיימים כיום בשוק, רק מיעוטם נחקר לעומק.
כך נבדקה ההשפעה על ההזדקנות
צוות החוקרים, בהובלת אוניברסיטת שנגחאי ג'יאו טונג, ניתח נתונים של שלוש מאות עשרים ושישה גברים ונשים שהשתתפו בסקר האמריקאי בשנים 1999 עד 2000 וסיפקו דגימות דם. הדגימות נבדקו לריכוזים של אחד עשר סוגי PFAS.
בנוסף העריכו החוקרים את הגיל הביולוגי של המשתתפים באמצעות שנים עשר שעונים אפיגנטיים חדשניים. שעונים אלה אינם מתבססים על אורך טלומרים אלא על דפוסי מתילציה של DNA, הנחשבים מדד מדויק יותר להזדקנות ביולוגית.
PFNA ו-PFOSA נמצאו בדמם של כ תשעים וחמישה אחוז מהמשתתפים. בקרב גברים בגילאי חמישים עד שישים וארבע נמצא כי ריכוז גבוה יותר של PFNA היה קשור להאצה במדדי הזדקנות אפיגנטית מסוימים. הקשר לא נמצא בקרב נשים, והחוקרים אינם יודעים להסביר בוודאות את הפער המגדרי.
מדוע דווקא גברים בגיל הביניים
לדברי החוקרים, ייתכן כי גיל הביניים מהווה חלון ביולוגי רגיש יותר, שבו הגוף פגיע יותר לעומסים סביבתיים. כמו כן הוצע כי מדדי ההזדקנות שנבחנו מושפעים גם מהרגלי חיים כגון עישון, שעשויים להעצים את ההשפעה של מזהמים סביבתיים.
חשוב להדגיש כי מדובר במחקר תצפיתי המבוסס על קשר סטטיסטי. הוא אינו מוכיח כי הכימיקלים גורמים להזדקנות מואצת, אלא מצביע על אסוציאציה. ייתכן שקיימים גורמים נוספים המשפיעים הן על רמות החשיפה והן על קצב ההזדקנות.
עם זאת, מעניין לציין כי לא נמצאו קשרים דומים בין מדדי ההזדקנות לבין סוגי PFAS אחרים שנבדקו, וכי ריכוזי הכימיקלים לא היו שונים באופן מובהק בין גברים לנשים. ממצאים אלה מחזקים את ההשערה כי לשני החומרים הספציפיים עשויה להיות השפעה ייחודית.
מה ניתן לעשות בינתיים
החוקרים מדגישים כי נדרשים מחקרים נוספים כדי להבין את המשמעות הבריאותית ארוכת הטווח של החשיפה. במקביל, מומחים ממליצים לנקוט צעדים להפחתת חשיפה אפשרית.
בין ההמלצות שהועלו נמצאות הפחתת צריכת מזון ארוז והימנעות מחימום מזון בכלי פלסטיק חד פעמיים או אריזות מזון מהיר במיקרוגל. בנוסף מומלץ לשים לב למוצרי צריכה המכילים ציפויים דוחי מים ושומן.
הסוגייה של כימיקלים נצחיים ממשיכה להעסיק רגולטורים ברחבי העולם. אמנם קיימות אמנות בינלאומיות שמגבילות ייצור של חלק מהחומרים הוותיקים במשפחה, אך התעשייה יכולה לעקוף מגבלות באמצעות שינויים מולקולריים קלים היוצרים תרכובות חדשות שלא נאסרו עדיין.
המחקר הנוכחי מצטרף לגוף הולך וגדל של ראיות הקושרות בין מזהמים סביבתיים לבין תהליכי הזדקנות ומחלות כרוניות. גם אם טרם הוכח קשר סיבתי, הממצאים מעלים שאלות משמעותיות לגבי השפעתם המצטברת של כימיקלים עמידים על בריאות הציבור.
בשלב זה המסר המרכזי הוא ניהול סיכונים מושכל ולא בהלה. עד שהמדע יספק תשובות חד משמעיות יותר, הפחתת חשיפה למקורות ידועים של PFAS עשויה להיות צעד זהיר וסביר, במיוחד עבור אוכלוסיות בגיל הביניים.