צחצוח שיניים והחשיפה המפתיעה לחומר שמסוכן לבריאות שלכם

בשנים האחרונות המונח מיקרופלסטיק הפך לחלק בלתי נפרד מהשיח הבריאותי והסביבתי. חלקיקי פלסטיק זעירים אלה נמצאו באוויר שאנו נושמים, במים שאנו שותים ואפילו באיברים פנימיים כמו הלב והמוח. כעת מתברר כי גם מוצרי היגיינה יומיומיים ובהם מברשות שיניים וחוט דנטלי עלולים לשחרר חלקיקים מיקרוסקופיים דומים. השאלה היא האם מדובר בסיכון ממשי לבריאות או בעוד גורם חשיפה זניח יחסית.

כמעט בלתי אפשרי להימנע לחלוטין ממיקרופלסטיק. אנו בולעים, שואפים ולעיתים סופגים אותו דרך העור. בקבוקי שתייה, כלי מטבח מפלסטיק ובדים סינתטיים נחשבים מקורות מרכזיים. אך מחקרים עדכניים מצביעים על כך שגם מוצרי שיניים עשויים לתרום לחשיפה.

מרבית מוצרי השיניים עשויים פלסטיק. זיפי מברשות השיניים עשויים לרוב מניילון, וחוט דנטלי הוא למעשה סיב פלסטי דק. במהלך צחצוח או שימוש בחוט נוצרת חיכוך שעלול לגרום להתפרקות סיבים וחלקיקים זעירים שנותרים בפה. גם אריזות של משחות שיניים ומי פה מיוצרות בתהליכי חימום ועיצוב פלסטיק שעלולים לגרום לנדידת חלקיקים זעירים אל תוך המוצר.

עם זאת, מומחים מדגישים כי אין עדיין נתונים ברורים המראים כמה מיקרופלסטיק משתחרר בפועל ממוצרי שיניים וכמה ממנו אכן חודר לגוף. ייתכן שחלק גדול מהחלקיקים נפלט החוצה עם הרוק והמים. מעבר לכך, לא ברור אם החשיפה הקטנה יחסית הזו גורמת לנזק בריאותי משמעותי.

חלק מהחוקרים מעלים השערות תיאורטיות כי מיקרופלסטיק עלול לשבש את האיזון החיידקי בפה, לעורר תגובה דלקתית או אפילו לפגוע בדנ"א בתאים. אך מדובר בהשערות שטרם הוכחו בבני אדם בהקשר של מוצרי שיניים. לכן, נכון לעכשיו אין המלצה רשמית להחליף מברשת או חוט דנטלי מסיבות אלה בלבד.

ומה לגבי חלופות שאינן פלסטיק? קיימות מברשות עם ידית במבוק שמפחיתות פסולת סביבתית אך הזיפים עצמם עדיין עשויים לעיתים מניילון. יש גם מברשות עם זיפים משיער טבעי, אך הן עשויות להיות קשות יותר, לגרום לגירוי חניכיים ולהתייבש לאט יותר מה שעלול לעודד צמיחת חיידקים. חוט דנטלי ממשי משי קיים אף הוא, אולם במחקרים מסוימים דורג כפחות נוח לשימוש ונטה להיקרע מהר יותר.

המומחים מדגישים נקודה חשובה במיוחד. היתרונות של צחצוח וחוט דנטלי במניעת עששת, מחלות חניכיים ואובדן שיניים מבוססים היטב במחקר רפואי. לעומת זאת, הנזק האפשרי ממיקרופלסטיק במוצרי שיניים עדיין לא הוכח. לכן אין סיבה לוותר על היגיינת הפה מחשש תיאורטי.

למי שמבקש להפחית חשיפה בכל זאת, ניתן לשקול כמה צעדים פשוטים. ראשית, לצחצח בעדינות. תנועות אגרסיביות עלולות לפגוע בחניכיים ואולי גם להגביר התפוררות סיבים. מומלץ לבחור מברשת עם זיפים רכים ולהקפיד על תנועות עדינות ומבוקרות. גם בשימוש בחוט דנטלי רצוי להכניסו בעדינות בין השיניים, לעקם סביב כל שן ולנוע מעלה ומטה בעדינות.

שנית, להחליף מברשת כל שלושה עד ארבעה חודשים או מוקדם יותר אם הזיפים מתפצלים. זיפים בלויים עלולים להתפרק ביתר קלות. בנוסף, רצוי להימנע מחשיפה ממושכת לשמש ישירה או לחום גבוה. פלסטיק מתפרק מהר יותר תחת קרינת אולטרה סגול וטמפרטורות גבוהות, ולכן אין צורך לשטוף מברשת במים רותחים או לחטא אותה באור אולטרה סגול.

בסיום הצחצוח מומלץ לירוק היטב את שאריות המשחה והלכלוך. אף כי רופאי שיניים לרוב אינם ממליצים לשטוף במים כדי לאפשר לפלואוריד להישאר על השיניים, שטיפה קלה בכמות קטנה של מים עשויה לסייע בהסרת שאריות אפשריות.

בסופו של דבר, המסר המרכזי הוא ניהול סיכונים ולא פאניקה. מיקרופלסטיק הוא סוגיה סביבתית ובריאותית רחבה שדורשת מחקר נוסף, אך נכון להיום אין הוכחה שמוצרי שיניים מהווים מקור משמעותי לסיכון. שמירה על בריאות הפה צריכה להישאר בראש סדר העדיפויות, תוך מודעות מאוזנת לסביבה ולחומרים שאנו באים עמם במגע.