המאכל המפתיע שפוגע בשיניים של ילדים ומבוגרים יותר מממתקים

כשחושבים על הגורמים המרכזיים לעששת, רובנו מצביעים מיד על ממתקים ומשקאות ממותקים. אין ספק שסוכר פוגע באמייל השן, במיוחד כאשר לא מקפידים על צחצוח ושימוש בחוט דנטלי. אולם רופאי שיניים מזהירים מפני חטיף נוסף שנחשב תמים יחסית ולעיתים אף נתפס כבריא יותר מממתקים והוא עלול להיות לא פחות מזיק ולעיתים אף יותר.

מדובר בקרקרים בטעם גבינה, חטיף אהוב במיוחד על ילדים אך פופולרי גם בקרב מבוגרים. לדברי ד"ר קטריס אוסטין, רופאת שיניים מניו יורק, היא נתקלת בעששת הקשורה לחטיפים עמילניים מעובדים לעיתים קרובות יותר מאשר לעששת הקשורה לממתקים. לדבריה, הורים רבים מופתעים לשמוע זאת.

הסיבה אינה בטעם הגבינה אלא בפחמימות המעובדות. קרקרים רבים עשויים מקמח חיטה מועשר ועמילנים מזוקקים. כאשר אנו לועסים אותם, העמילנים מתפרקים לסוכרים פשוטים. החיידקים בפה ניזונים מהסוכרים הללו ומייצרים חומצה. החומצה מורידה את רמת החומציות בפה ומתחילה להמיס את אמייל השן.

רופאת השיניים ד"ר פאטימה חאן, מסבירה כי מעבר להתפרקות לסוכר, קרקרים נוטים להידבק לשיניים ולהיתקע בין החריצים. כך הם מזינים לאורך זמן את החיידקים הגורמים לעששת.

גם ד"ר הירין בהט ממרפאת אלטון דנטל מדגיש כי העמילן המזוקק מהווה מצע אידיאלי להתרבות חיידקים. מחקרים מדעיים הראו כי מזונות המכילים עמילן תורמים ישירות להיווצרות חורים בשיניים, במיוחד כאשר הם נצרכים בתדירות גבוהה לאורך היום.

בהט מציין כי הורים רבים אינם מודעים לסכנה שבחטיפים עמילניים נוספים כמו בייגלה, צ'יפס, חטיפי גרנולה מסוימים ולחם לבן. מזונות אלה נדבקים לשיניים, מאפשרים לחיידקים להתרבות ומובילים לייצור חומצות הפוגעות באמייל.

הבעיה אינה מסתכמת בעמילן. רופאי השיניים מדגישים כי חטיפים אלה לרוב גם מלוחים מאוד. המלח עלול להפחית את כמות הרוק ולגרום ליובש בפה. לרוק תפקיד מרכזי בהגנה על השיניים. הוא מסייע בשטיפת שאריות מזון, בנטרול חומצות ובהחזרת האיזון לרמת החומציות התקינה.

כאשר כמות הרוק נמוכה יותר, החומצות נשארות זמן רב יותר על פני השן והסיכון לעששת עולה. בנוסף, יובש בפה קשור גם לעלייה בסיכון למחלות חניכיים ולריח רע מהפה. מדובר במחיר בריאותי גבוה יחסית עבור נשנוש שנראה תמים.

האם קרקרים באמת מזיקים יותר מממתקים? התשובה תלויה בסוג הממתק. שלושת רופאי השיניים מסכימים כי סוכריות דביקות כמו קרמל או סוכריות חמוצות נדבקות הן הגרועות ביותר משום שהן נצמדות לשיניים לאורך זמן. עם זאת, קרקרים עלולים להיות מזיקים יותר משוקולד, שמתמוסס במהירות יחסית ואינו נשאר זמן רב על השיניים.

נקודה חשובה נוספת היא אופן הצריכה. ממתק נאכל לרוב בפרק זמן קצר. לעומת זאת, קרקרים נצרכים פעמים רבות כנשנוש מתמשך לאורך היום. נשנוש כזה אינו מאפשר לרוק לאזן מחדש את רמת החומציות בין אכילה לאכילה ומונע מהאמייל לתקן את עצמו.

הבשורה הטובה היא שאין צורך להוציא את הקרקרים מהתפריט לחלוטין. ניתן להפחית את הסיכון לעששת באמצעות כמה צעדים פשוטים.

ראשית, עדיף לצרוך את החטיף כחלק מארוחה ולא כנשנוש ממושך בין הארוחות. בזמן הארוחה מופרש יותר רוק, מה שמסייע בהגנה על השיניים.

שנית, מומלץ לשטוף את הפה במים לאחר האכילה כדי לסלק שאריות מזון ולהפחית את החומציות. אם מתאפשר, צחצוח שיניים כחצי שעה לאחר האכילה יסייע בהגנה נוספת. חשוב להמתין מעט לפני הצחצוח כדי לא לשפשף אמייל רך לאחר חשיפה לחומצה.

בנוסף, שילוב הקרקרים עם מזונות עשירים בסיבים או בחלבון כמו ירקות טריים או גבינה עשוי להפחית את ההשפעה המזיקה, שכן מזונות אלה מעודדים הפרשת רוק ומסייעים בניקוי טבעי של חלל הפה.

לבסוף, חשוב להקפיד על בדיקות שיניים סדירות, במיוחד אצל ילדים. עששת בשלבים מוקדמים אינה תמיד מלווה בכאב, ולכן מעקב מקצועי מאפשר זיהוי וטיפול מוקדם.

המסר המרכזי ברור לא רק סוכר גורם לחורים. גם חטיפים עמילניים ומלוחים עלולים לפגוע בשיניים כאשר צורכים אותם בתדירות גבוהה וללא הקפדה על היגיינה מתאימה. מודעות והרגלי אכילה נכונים יכולים לאפשר ליהנות מהם מבלי לשלם מחיר בריאותי כבד.