נמצאה הסיבה: למה כאב אצל נשים נמשך יותר זמן מאשר אצל גברים

לא מעט רופאים וחוקרים מכירים את התרחיש הבא שני אנשים מעורבים באותה תאונת דרכים, סובלים מפציעות דומות, אך חודשים לאחר מכן האישה עדיין מתמודדת עם כאב מתמשך בעוד שהגבר כבר חזר לשגרה. במשך שנים הוסברו פערים כאלה בהבדלים פסיכולוגיים, בסף כאב או בנטייה נשית כביכול להחצין תחושות. אלא שמחקר חדש מציע הסבר ביולוגי מובהק ומערער על ההנחות הישנות.

מחקר שפורסם בכתב העת Science Immunology מצביע על כך שמערכת החיסון הגברית עשויה לכלול מנגנון יעיל יותר לכיבוי כאב מתמשך. החוקרים מצאו כי אצל גברים קיים ייצור גבוה יותר של מולקולה אנטי דלקתית בשם אינטרלוקין עשר, אשר מסייעת לדכא אותות כאב המועברים למוח.

לדברי גפרואה לומה, אחד ממחברי המחקר ופרופסור לפיזיולוגיה באוניברסיטת Michigan State University, מדובר במנגנון ביולוגי ממשי שמקורו בתאי מערכת החיסון. זה לא עניין של דמיון או של רגישות יתר. יש כאן תהליך פיזיולוגי שניתן למדידה.

מחקרים קודמים כבר הראו כי נשים נוטות לסבול יותר מכאב כרוני וכי משך הכאב אצלן ארוך יותר בממוצע. מצבים כמו כאב לאחר ניתוח או טראומה פיזית מדגימים את הפער הזה באופן ברור. יחד עם זאת, חשוב להדגיש כי לא כל סוגי הכאב הכרוני מוסברים על ידי טראומה. מצבים כגון פיברומיאלגיה אינם קשורים בהכרח לפציעה נקודתית.

אן גרגוס, חוקרת כאב מאוניברסיטת Virginia Tech שלא הייתה שותפה למחקר, אומרת כי הממצאים מחזקים את הצורך לקחת ברצינות את תלונותיהן של נשים. לדבריה, רבות מהן למדו לאורך השנים להסתיר את הכאב מחשש שייתפסו כחלשות או כמי שאינן מתפקדות כראוי בבית ובעבודה.

במחקר השתתפו 245 אנשים שחוו פציעות טראומטיות בעיקר כתוצאה מתאונות דרכים. ביום הפציעה לא נמצאו הבדלים משמעותיים בעוצמת הכאב בין גברים לנשים. אולם במעקב שנמשך כמעט שלושה חודשים התברר כי אצל הגברים הכאב דעך מהר יותר.

בדיקות דם הראו כי אצל הגברים נמצאו רמות גבוהות יותר של אינטרלוקין עשר. החוקרים סבורים כי טסטוסטרון מגביר את ייצור המולקולה על ידי תאי דם לבנים וכך מסייע בכיבוי תגובת הכאב.

הממצאים חוזקו גם בניסויים בעכברים. לאחר הזרקת חומר שיצר תגובה דלקתית, עכברים זכרים הראו סימנים להחלמה מהירה יותר מכאב בהשוואה לנקבות. גם לאחר חתך כירורגי קטן או חשיפה ללחץ פיזי ממושך, הזכרים התאוששו מהר יותר. תאי הדם הלבנים המייצרים אינטרלוקין עשר היו פעילים הרבה יותר אצלם.

עם זאת, המומחים מדגישים כי ההבדלים בין המינים אינם מוחלטים. דוקטור מישל קיורטולו מהמחלקה להרדמה ורפואת כאב באוניברסיטת University of Washington מציין כי גם גברים רבים סובלים מכאב כרוני ממושך. אין כאן מנגנון קסם יחיד שמסביר את כל התופעה.

לדבריו, מדובר בפיסת פאזל חשובה אך לא בפתרון כולל. כאב כרוני הוא תופעה מורכבת הכוללת אינטראקציה בין מערכת החיסון, מערכת העצבים, גורמים הורמונליים והשפעות סביבתיות ונפשיות.

החוקרים סבורים כי בעתיד ניתן יהיה לפתח טיפולים ממוקדים שיסייעו במיוחד לנשים. אחת האפשרויות שהועלתה היא שימוש במדבקות טסטוסטרון במינון נמוך, טיפול מקומי שעשוי לגרום לפחות תופעות לוואי בהשוואה לטיפול סיסטמי.

כיום אפשרויות הטיפול בכאב כרוני מוגבלות ולעיתים מלוות בסיכונים. שימוש ממושך במשככי כאבים ללא מרשם עלול לגרום לפגיעה בכליות או לכיבי קיבה. אופיואידים הניתנים לעיתים כמוצא אחרון עלולים לגרום להתמכרות. רופאים רושמים לעיתים גם תרופות נוגדות דיכאון או תרופות נגד אפילפסיה לטיפול בכאב, אך לא כל המטופלים מגיבים להן. פיזיותרפיה או דיקור עשויים להועיל לחלק מהמטופלים אך אינם פתרון אוניברסלי.

מעבר להיבט הביולוגי, למחקר יש משמעות חברתית. במשך עשורים תלונות של נשים על כאב זכו לעיתים ליחס מזלזל או להסבר פסיכולוגי בלבד. ההבנה כי קיימים מנגנונים חיסוניים שונים בין המינים מחייבת שינוי תפיסתי הן בקרב אנשי מקצוע והן בציבור.

המסר המרכזי הוא שכאב של נשים איננו פחות אמיתי ואיננו פחות פיזיולוגי. אם אכן מערכת החיסון הגברית יעילה יותר בדיכוי כאב מתמשך, הרי שמדובר בהבדל ביולוגי שיש להתחשב בו בפיתוח טיפולים ובקבלת החלטות רפואיות.

הדרך להבנה מלאה של כאב כרוני עוד ארוכה, אך המחקר הנוכחי מספק הסבר מבוסס ומעורר מחשבה לפער שמוכר לרבים מהקליניקה ומהחיים עצמם.